שואפת למעלה: העיר הסינית שנזן מובילה את כלכלת המדינה ומככבת בעולם היזמות

העובדה כי שנזן עקפה את הונג קונג היא מהפך דרמטי שמבטא את הכיוון החדש שבו צועדת הכלכלה הסינית. לא לחינם איבדה הונג קונג את הבכורה. הונג קונג חדלה מלהוביל, כיוון שהיא לא תומכת בחדשנות. כך, למשל, נתונים שפרסמה מחלקת הסטטיסטיקה בהונג קונג ב־2013 (טרם פורסמו נכון להיום נתונים עדכניים יותר), מעידים כי הסקטורים הפרטיים והציבוריים בעיר, כמו גם מוסדותיה החינוכיים, הוציאו על מו"פ טכנולוגי ועל חדשנות סכום השווה ל־0.73% מהתמ"ג שלה. שנזן, רק כדי לסבר את האוזן, הקדישה 4.05% מהתמ"ג שלה בתחומים אלה.

נרדמה בשמירה
ראש ממשלת סין, לי קצ'יאנג, משליך את יהבו על עסקים חדשים – מתוך האמונה כי הם אלו אשר יעוררו את כלכלת המדינה. הוא פועל לעידוד הקונספט הזה בבייג'ין, וכפי הנראה האקדמיה הסינית מסכימה עימו כי זהו כיוון הפעולה הראוי. הונג קונג, לעומת זאת, תומכת בפילוסופיה של חוסר התערבות ונמנעת, על פי רוב, מהצהרות על מנצחים ומפסידים. לכן, בכל סקר שייערך על ידי ארגון שבסיסו בבייג'ין, תמצא עצמה הונג קונג נדחקת הצדה לטובת ערים שנוקטות מדיניות אקטיבית יותר לקידום האינטרסים שמכתיבים מנהיגי המדינה.

המעניין בסיפור הוא כי במשך עשורים חששה הונג קונג מתחרות דווקא מצד סינגפור. והנה, מתברר, שאולי היה עליה לחשוש דווקא מהשכנה שנזן. שנזן כבר הספיקה "לגנוב" להונג קונג את אחת החברות המצליחות ביותר בסין כיום – יצרנית הרחפנים DJI, ששולטת ב־70% משוק הרחפנים הגלובלי. מייסד החברה פרנק וונג סיים את לימודיו באוניברסיטה למדעים וטכנולוגיה של הונג קונג ב־2006 וביקש להקים את העסק שלו בעיר. לאחר שלא קיבל תמיכה, עזב לשנזן השכנה והחל בה את דרכו המצליחה.

מגזין ״Fast Company״ דירג השנה את DJI במקום ה־22 מבין החברות החדשניות בעולם. החברה מוערכת בכ־8 מיליארד דולר, ורבים צופים כי ערכה ימריא לכ־10 מיליארד דולר לאחר סבבי גיוס נוספים.

שנזן מציעה את התשתית והמרחב הנחוצים עבור יזמים | צילום: thinkstock

הדבר החם הבא
להצלחה של DJI יש השלכות מרחיקות לכת על העיר המארחת. שנזן הפכה לאבן שואבת לחברות רחפנים בסין, ונראה כי כולן נוהרות אליה בניסיון להתחרות ב־DJI הגדולה. כ־80% מהחברות בתחום זה הפועלות בסין ממוקמות כיום בשנזן.

אחת מהן היא חברה קטנה שהקימו שלושה חברים. הם אספו חסכונות, עברו לשנזן ובנו 70 רחפנים, שאותם הם מציעים למכירה דרך עליבאבא תמורת 468 יואן (כ־75 דולר) ליחידה. למה בשנזן? "קל למצוא כאן מפעלי תוכנה כדי להפוך את הרעיונות שלך למוצרים", מסביר ג'ון מה, אחד היזמים, בראיון לעיתון סיני. "לא משנה אם יש לך רק כמה אלפי יואנים, או אם אתה מזמין רק יחידה אחת".

עם זאת, שנזן מציעה הרבה יותר מאשר תשתית תעשייתית, יש בה גם המרחב המתאים: בצפון העיר קיימים מבנים תעשייתיים מחלידים שמאכלסים כעת את העסקים המתפתחים של היזמים החדשים, אשר רוצים להפוך לפרנק וונג הבא. לא פלא ששנזן היא כיום העיר התחרותית ביותר בסין. היא גם העיר שבה תפוקת המוצרים ליחידת שטח היא הגבוהה במדינה.

כמובן שלנתון הפרודוקטיביות תורמת לא מעט חברת Hon Hai Precision Industry, שמוכרת יותר כ־Foxconn – יצרנית הרכיבים האלקטרוניים הגדולה בעולם, שמייצרת בין השאר את מוצרי אפל וחברות גדולות אחרות. אתר Longhua של החברה, הממוקם בעיר, הוא המפעל הגדול ביותר על פני כדור הארץ – והוא נמצא ממש לצד הבניינים שמארחים כמה מהחברות הקטנות בעולם, שבקרוב עשויות להפוך גם לחדשניות ביותר.

תפקידה של שנזן כחממה עבור העסקים של המחר נראה מובטח, כל עוד בייג'ין לא תתערב יתר על המידה. הדלתא של נהר הפנינה הוכר לאחרונה על ידי הבנק העולמי כמטרופולין הגדול בעולם, אך לבייג'ין יש תוכניות מרחיקות לכת עבורו. הסינים מתכננים לצרף את 11 ערי הדלתא למטרופוליס ענק אחד, שיכיל יותר מ־50 מיליון תושבים. הדבר אמור לקדם את התשתית התחבורתית – מה שיכול לסייע לתחרותיות – אך גם עלול ליצור אפקטים שליליים, שייגרמו מפעילות מוגברת של טכנוקרטים ריכוזיים.

זה לא צירוף מקרים שארבע מהערים התחרותיות ביותר בסין ממוקמות בדלתא. שתיים מהן, שנזן וגואנגז'ו, נמצאות בפרובינציית גואנגדונג שבה שוררת "רוח חופשית", הרחק ממושבה של המפלגה הקומוניסטית בבייג'ין. השתיים האחרות, הונג קונג ומקאו, צמודות לגואנגדונג. עם המנטליות הייחודית הזו של הדלתא, כמעט הכל יכול להתרחש שם. אחרי הכל, תראו לאן הגיע הסטארטאפ השנזני בן התשע של וונג. אין ספק שבתוך בנייני התעשייה הישנים בשנזן נמצאות עוד הרבה חברות כמו DJI – אנחנו פשוט עדיין לא מכירים אותן.