1. עקומה מסוכנת
ארתור לפר הוא כלכלן אמריקאי שפיתח תיאוריה שתוצאותיה הוכחו בגרף שזכה לכינוי "עקומת לפר". העיקרון שלה הוא זה: אם ממשיכים להעלות מסים ללא סוף, אחרי נקודה מסוימת הגרף, כמו משלם המסים, מתכופף, ושיעור המס הנגבה לא רק שאינו עולה אלא יורד.
אינטואיטיבית זה ברור: אם יעלו את מס ההכנסה השולי ל־80%, כפי שאחדים מציעים, העשירים "יתחמנו", בעלי ההון יבריחו רכוש, ומי שישלם 80% החל מ־40 אלף שקל יפסיק לעבוד. הרי זה לא הגיוני שעל כל שקל הכנסה נוספת נשלם למס הכנסה 80 אגורות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מכיר היטב את עקרונות לפר וגם מאמין בהם, אבל מה הוא לא יעשה כדי לעקוץ את שר האוצר שלו. הוא יתעלם לא רק מרצונו של לפיד, שאיים להתפטר על רקע זה, אלא גם מאמונתו שלו שבמיתון אסור להעלות מסים.
כאשר בשלל הרמות הכוסית השבוע חזר וטען נתניהו שתקציב הביטחון יקבל מיליארדים רבים, היה ברור שהמקור יהיה בהעלאת מסים. אבל הוא שתק. הוא הזהיר מפני העלאה לא אחראית של הגירעון וחזר על צמד המילים "אחריות תקציבית". ברוך הבא, מר כלכלה.
המדיניות התקציבית של ראש הממשלה נועדה לתכלית פוליטית: לגמד את שר האוצר ולנסות לאלפו. אם מדובר בחזרה למתכונת העבודה שאליה הורגל מול שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ, מה טוב. הבעיה היא שמר כלכלה גורם לסחבת מיותרת באישור תקציב 2015.
בשנה וחצי האחרונות הכל נראה אחרת. נתניהו נטש את הזירה הכלכלית והשאירה ללפיד. הוא עשה זאת בהנחה לא מופרכת שהטירון יסתבך ויפיל את עצמו. העובדה שבדרך הוא גם יפיל אותנו לא הטרידה אותו. נתניהו לא הוטרד מכך שלמשרד האוצר ייכנס מישהו שהודה לפני הבחירות ש"שר האוצר חייב להיות בעל הבנה בכלכלה, ואני לא כלכלן". בעוד לפיד עושה באוצר ככל העולה על רוחו, ראש הממשלה התנדנד בערסל.
לפיד העלה את מס ההכנסה וכמה חודשים לאחר מכן חזו בו וביטל את ההחלטה. בסוף 2013 הפחית את מס המעסיקים לביטוח הלאומי, הקל את נטל המס על זוגות נשואים, חילק מיליארד שקלים לניצולי השואה ויצא עם חוק אפס אחוז מע"מ. הכל בתמיכתו ובידיעתו של נתניהו. לפיד גם התערב בשכר הבכירים, למורת רוחם של בכירים בלשכת נתניהו, כמו יוג'ין קנדל והראל לוקר, אבל נתניהו שתק. התנערות ממה שהיה עד היום, תוך שהוא נזכר למצב את עצמו כ"מבוגר האחראי", נראית כספין עלוב.
נתניהו ולפיד. מדיניות כלכלית שמשרתת תכלית פוליטית | צילום: מרק ישראל סלם
בסאגה האחרונה דווקא לפיד הפתיע בהתנהלותו השקולה. כשהסכין מונחת על הצוואר, המוח צלול וההחלטות זהירות יותר. לפיד, שמעת לעת סובל מתסמונת הפיוז ההונגרי הקצר, עלול היה לשבור את הכלים ולפרוש, אבל החליט להבליג ולא נפל בפח.
בסופו של דבר התקציב יאושר וייראה פחות או יותר כך: לא יוטלו מסים חדשים, לתקציב הביטחון יוסיפו בגין צוק איתן כשישה מיליארד שקל, וב־2015 – שבעה-שמונה מיליארד שקל נוספים. הגירעון יהיה גבוה מ־30 מיליארד שקל, ותקציבי המשרדים לא יקוצצו מעבר לשני מיליארד השקל שכבר קוצצו.
השבוע הפסיק לפיד לקחת צ'אנסים והעלה הילוך במינון הופעותיו ברחבי הארץ, במה שנראה כתחילתו של מסע בחירות. לוח הזמנים הצפוף כלל ביקור אצל תעשייני הדרום, קפיצה לתעשיינים בצפון, ישיבת עבודה בעיריית אשקלון, מפגש עם אורחים מחו"ל ומה לא. ומה עם הרמת כוסית לחג? ייתכן שביום ראשון ייערך איזה אירוע צנוע לפעילי יש עתיד. בכל מקרה, זה לא הזמן לחגיגות.
2. כל מספר זוכה
שר האוצר שלנו נתפס מעת לעת באי דיוקים מספריים. זה היה יכול להיות חינני לו היה מדובר בשעשועון טריוויה. אבל כשמדובר בשר האוצר זה רחוק מלהצחיק.
השבוע כשל לפיד באומדן ההוצאה בגין הפעלת חוק אפס אחוז מע"מ לדיור. הוא טען בערוץ 2 שההוצאה היא 1.3 מיליארד שקל, ושהוא אינו מבין כיצד צץ המספר 3 מיליארד. בפועל התכוון להוצאה בגין שנת 2014, אבל החוק עדיין לא אושר. במאמר מוסגר אעיר שאם החוק תוקצב ב־1.3 מיליארד שקל, מעניין מה ייעשה בכסף שנחסך.
אין זה המקרה הראשון שבו לפיד מועד. השבוע טען שקיבל את המשק עם גירעון של 5.3%, אלא שהגירעון בסוף 2013 (שנת כהונתו הראשונה) הסתכם ב־3.4% בלבד. פעם אחרת החליק בלשונו כשאמר שהוא מודאג מהמשך היחלשות השקל, בעוד שהמטבע שנחלש היה הדולר.
בכלכלה המציאו מדע שלם המכונה אקונומטריקה, שנועד להוכיח שהכלכלה היא מדע רציני. האקונומטריקה היא מעין בית חרושת המעכל נתונים סטטיסטיים ופולט מספרים להוכחת תיאוריות כלכליות. מומלץ ששר האוצר יתמקד במדיניות ולא במספרים חמקמקים הנפלטים בשידור חי.
בחזרה לאפס אחוז מע"מ: שלשום קיבלנו, באדיבות משרד השיכון נתונים מהימנים על עלות חוק זה. ובכן, הוא לא יעלה 3 מיליארד שקל וגם לא 2.5 מיליארד שקל. עלותו ב־2015 נאמדת ב־1.8 מיליארד שקל בלבד בכפוף למכירת 10,000 דירות לזכאים. בהתאחדות הקבלנים מרחיקים לכת וטוענים שב־2015 יימכרו לכל היותר 4,000 דירות לזכאים, והעלות תסתכם ב־720 מיליון שקל בלבד. אז כיצד נולד המספר המופרך 3מיליארד שקל?
מדובר בספין פוליטי מבית היוצר של מקורבי נתניהו, שנועד לתקוע לא רק את החוק אלא בעיקר את לפיד. נזכיר שנותנת החסות לחוק ואחת מיוזמיו היא ח"כ גילה גמליאל, מרכזת הקואליציה בוועדת הכספים.
3. אז גם היא לא בסדר?
סוף סוף נחת לנגידה זה היה השבוע המוצלח ביותר מבחינת נגידת בנק ישראל קרנית פלוג מאז כניסתה לתפקיד. נתניהו, שכלל לא חפץ במינויה, נזכר לפתע באיכויותיה. הוא הופיע מדושן עונג בצילום משותף לרגל הנפקת השטר הירוק, כשפלוג מהנהנת בהסכמה על צורך באחריות תקציבית.
השבוע התקבל בבנק ישראל מכתב ממגזין הפיננסים הבינלאומי "גלובל פייננס", המבשר על זכיית פלוג בתואר "נגידת השנה". המגזין, שנמנה עם קבוצת "יורומאני", הכתיר אותה כאחת משבעת הנגידים המוצלחים ב־70 מדינות שנבדקו. היא זכתה בדירוג הגבוה ביותר, A. הלוואי על מדינת ישראל. הבחירה בפלוג, שמינויה אושר בממשלה ב־27 באוקטובר 2013 ובקושי הספיקה לחמם את הכיסא, מפתיעה.
אפילו הנגידה האמריקאית ג'נט ילן לא דורגה ברשימה כי נבחרה לתפקידה רק בינואר 2014. הקריטריונים לבחירה היו יעילות הטיפול באינפלציה, סיוע בהשגת יעדי הצמיחה, יציבות שער החליפין ומדיניות ניהול הריבית. "כל שנה אנחנו בוחנים את יכולת העמידה של הנגידים בלחצים הפוליטיים, ואת יכולת ההשפעה על ממשלותיהם בנושאים כמו פתיחות להשקעות זרות ושירותים פיננסיים", הסביר העורך הראשי של המגזין.
הפרס היוקרתי יוענק בוועידת קרן המטבע הבינלאומית, שתתקיים בסוף אוקטובר בוושינגטון, ואז אולי נלמד על השיקולים.
קשה להתעלם מהנחישות שגילתה פלוג בטיפול באינפלציה (או במקרה שלנו האין־פלציה). הורדת הריבית ב־0.75% לשפל של 0.25% לשנה וקנייה מסיבית של דולרים סייעו ללא ספק להתאוששות שער החליפין. דולר חזק מתכתב יפה בעיקר עם השגת יעד הצמיחה.
פלוג. בחירה מפתיעה | צילום: אריק סולטן
אלא שהתכונות הנוספות המצופות מנגיד, המקנות לו את מעמדו בציבוריות הישראלית, כמו נחישות העמידה מול פוליטיקאים והפתיחות להשקעות זרות, עדיין לא הוכחו – ואולי ההיפך. מעמדה של פלוג מול הפוליטיקאים חלש בהרבה, בלשון המעטה, בהשוואה לקודמה. עידוד השקעות זרות? לא ברור אילו משקיעים זרים פקדו את ישראל בזכותה.
עם כל הכבוד לפלוג, רצוי היה שאנשי "גלובל פייננס" ימתינו שנה נוספת ואז יחליטו. האם ייתכן שעורכי המגזין התייעצו עם אישים כמו סטנלי פישר, שהמליץ למנותה לנגידה?
4. הג'וב הקצר בעולם
קשה להבין מה עובר בראשו של מנכ"ל שמתפטר מתפקידו 40 יום בלבד לאחר מינויו. איך הוא לא מבחין שהכורסה שעליה התיישב היא כיסא מפלט.
השבוע התפטר יוסי זינגר, מנכ"ל חברת חיפושי הנפט גבעות עולם. זינגר אינו ילד בעולם העסקים הישראלי. הוא ניהל בהצלחה חברות כמו גרנית הכרמל והקים את חברת הייעוץ זינגר את אבן. בהודעה לבורסה הוסברה ההתפטרות "בחוסר יכולתו למלא את תפקידו". זה משפט אניגמטי שמאחוריו מסתתרת העובדה שבעל הבית פשוט לא נתן לו לעבוד.
זינגר נענה לחיזור אחריו לאחר שהובטח לו חופש פעולה מלא. הוא הספיק להכין תוכנית התייעלות מקיפה שנועדה להעלות את גבעות עולם על דרך המלך. אלא שהוא לא הבין שלמרות ההבטחות ינסו להצר את צעדיו.
הרי הוא אינו ראשון המתפטרים: קדמו לו אלוף במיל' גיורא איילנד וטוביה לוסקין, מבעלי השליטה. זאת הסיבה שדרש "מצנח זהב" של 18 חודשים עבודה(כ־1.5 מיליון שקל) שיופעל לאחר חצי שנה. אלא שזינגר לא היה יכול להחזיק מעמד אפילו יום אחד נוסף.
מערכת יחסיו עם לוסקין עלתה על שרטון. לוסקין עקף אותו, ניהל מאחורי גבו משא ומתן עם חתמים ונטרל אותו בפועל. "השיא היה כשהועבר לו על פתק זימון לישיבת דירקטוריון דחופה לשינוי זכויות החתימה. ללא זכות חתימה הוא חש בפועל מנוטרל", סיפר אחד מחבריו.
זינגר אינו לבד. ענת לוין, יו"ר מגדל ביטוח, הודיעה חצי שנה לאחר מינויה (לפני כחודשיים) על כוונתה לפרוש. לוין עזבה תפקיד בכיר ומתגמל בבנק הפועלים לאחר שהתפתתה להיענות בחיוב להצעה המאתגרת משלמה אליהו. חיש מהר הפנימה שכאשת עסקים דומיננטית לא תוכל לגור בכיף עם אליהו, בעל הבית הדומיננטי לא פחות. האם לוין נרדמה בשמירה? האם לא הבינה את מה שקודמה יונל כהן הבין כשמיהר לארוז?
לוין רצתה להאמין כי הפעם זה יהיה שונה. אולי אליהו השתנה והיא תוכל לעבוד. סביר להניח שעודד שריג, המועמד לתפקיד היו"ר, יהיה מתואם הרבה יותר עם אליהו וידע להתכופף כשצריך.
דוגמה נוספת ואחרונה למהירות הבלתי נסבלת של ההתפטרות קשורה לדלק נדל"ן. ב־18 בספטמבר 2009 מונה ירום אורן למנכ"ל דלק נדל"ן. 20 יום בלבד לאחר מכן נמסר על התפטרותו מסיבה הזויה: "היעדר ניסיון מספיק בתחום הנדל"ן". לא היה ברור מה תמוה יותר: ההתפטרות החפוזה או הנימוק להתפטרות. אבל את הסיבה האמיתית להתפטרותו אפשר לתמצת בשתי מילים: "הציץ ונפגע". זמן קצר לאחר התפטרותו פתחה רשות ני"ע בחקירה.
אז איך ייתכן שאורן, ששימש כשותף בכיר בקרן ההשקעות פימי, נפל בפח? האם באמת לא הבין את תפקידו ככלי משחק בידי יצחק תשובה?
אחת התשובות היא שהשררה המסנוורת הכרוכה בניהול חברה ציבורית גורמת לעמעום מנגנוני ההתרעה. למנהל השוקל הצעת עבודה מומלץ לפתוח בבדיקת נאותות הכוללת שאלות כמו מדוע התפקיד הוצע דווקא לו, ומה הסיבה לכך שקודמו פרש. זה יחסוך עוגמת נפש ואי נעימות ציבורית.
5. מותו של סוכן
בימים האחרונים קשה היה לפספס את הפרסומת של "שוקה האמיתי" בכיכוב סוכן הביטוח אורן איילון. השבוע נחתה על "שוקה" גזירה שלא ברור כיצד יתמודד איתה: המפקחת על הביטוח הגבילה את חברות הביטוח בהענקת תמריצים לסוכנים כולל טיסות מפנקות לחו"ל.
כיצד תבלה את סוף השבוע הנוכחי, אני שואל אותו. "אני בעיקרון לא נוסע על חשבון חברות הביטוח", מפתיע איילון, ומוסיף: "לפני שבוע חגגתי אירוע משפחתי בגיאורגיה אבל זה היה על חשבוני. אני מעדיף לנסוע לבד ולא לקבל צ'ופר מחברת הביטוח. אישית, לא אכפת לי שיבטלו את הנסיעות".
שני כהן בפרסומת שהמציאה את "שוקה" | מקור: יוטיוב
"אם מוכרים מזרנים או מוצרים בשופרסל אז גם מצ'פרים בנסיעות לחו"ל. אבל התלבשו דווקא עלינו. כבר הורידו לנו כל כך הרבה דברים, אז מצדי שיורידו גם את הנסיעות. ממילא אנחנו משלמים על כך. מי שמעודדות את הנסיעות הן חברות הביטוח שעושות דילים עם הסוכנויות ומצ'פרות על הדרך את המנהלים".
איילון עוסק ב־24 השנים האחרונות בכל סוגי הביטוח. את ההצעה לככב בפרסומות קיבל מלשכת סוכני הביטוח כמענה לתשדירי הקומיקאית המצוינת שני כהן, שהופכים את הסוכנים לדמויות פרה־היסטוריות. למסע הפרסום נבחר (ללא תשלום) לאחר מבחני בד קצרים. אורן מגדיר את כהן כ"קומיקאית מדהימה", אבל יש לו טענות נגד החברה לביטוח ישיר המעסיקה אותה במה שהוא מכנה "מסע השמצות".
אתה גר בסביון. אולי הטענות שאתם עוסקים את הכסף על גבם של המבוטחים מוצדקות?
"את המגרש בסביון קניתי בהזדמנות בשנת 1998 כשלב לבייב היה לחוץ. מחירו היה כמחיר דירת 3 חדרים בקריית אונו. אבל סטיגמה זאת סטיגמה. אני עומד זקוף, לא גנבתי כלום".
על התשדיר הוא אומר: "קיבלתי פידבקים יוצאים מהכלל מלקוחות, מחברים ומסוכני ביטוח. 'העלית לנו את החיוך על הפנים', אמרו לי סוכנים בכנס של הכשרה ביטוח. אתה לא מבין איזה מחמאות אני מקבל גם מסוכנים שבדרך כלל לא מפרגנים. כולם אמרו שאפו".
התשדיר השיג את יעדו?
"יש דור של נוער שממעט לדבר ומעדיף את הוואטסאפ. זה גם הסגנון בביטוח ישיר. עובדים שבאים והולכים, אבל אנחנו אנשים של אנשים. אנחנו משתנים ומתאימים את עצמנו לצורכי הלקוח. בכל ענף יש יותר טובים ופחות טובים, אבל סוכן הביטוח רואה את המכלול. בביטוח ישיר מוציאים 100מיליון שקל על פרסום. אצלנו הוציאו בקושי מיליון שקל, אבל המסר עבר".
על טענות לניגודי אינטרסים וש"דופקים את הלקוח" אומר איילון: "טענות על ניגוד אינטרסים או על מכירת מוצרים שלא מתאימים קיימות בכל תחום. יש פושעים גם בינינו, והלשכה פועלת להוקיע אותם".
|