שובר שורות: כך שינה מתכנת אחד את כל החוקים בוול סטריט

יום אחד בתחילת 1987, נציג של בורסת הנאסד"ק – נקרא לו ג'ונס – מופיע בלובי של מרכז המסחר העולמי. הוא מוצא את המעלית שתקח אותו לקומה שלו ולוחץ על הכפתור. הוא הגיע לביקור שגרתי אצל אחד הלקוחות.

פקידת הקבלה בירכה אותו ונעלמה לחדר אחר כדי להביא את המארח. כאשר חזרה, גבר נמוך ומטופח עם שיער אפור מלא נלווה אליה. העיניים הכחולות של תומס פטרפי קיבלו בחום את ג'ונס.

ג'ונס לא יכול היה לדעת שאותו פטרפי יהפוך מאוחר יותר להיות אחד האנשים העשירים באמריקה, עם שווי מוערך של מעל 5 מיליארד דולר. אז הוא היה כוכב עולה, אך השיא עוד היה לפניו. ג'ונס תמיד היה סקרן לדעת כיצד אנשים כמו פטרפי מצאו את הדרך לנצח את השוק בעקביות. האם הוא שכר את האנשים הכי חדים? האם הייתה לו חטיבת מחקר טובה יותר? האם הוא לקח סיכונים עצומים והמזל שיחק לו?

כשפטרפי הוביל את ג'ונס לקומת המסחר, הבלבול הלך וגדל, ככל שג'ונס ראה יותר – ולא היה הרבה לראות – כך הוא נעשה מבולבל יותר. הוא ציפה לחדר הומה: טלפונים מצלצלים, מדפסות פולטות דפים וסוחרים צועקים אחד לשני תוך כדי שהם מבצעים הוראות של מכירה וקנייה במסופי הנאסד"ק שלהם. אבל ג'ונס לא ראה את כל אלה. למעשה הוא ראה רק מסוף נאסד"ק אחד. אז מי ביצע את כל המסחר?

מה שג'ונס לא ידע הוא שפטרפי בכלל לא היה סוחר. הוא היה מתכנת מחשבים. הוא לא ביצע עסקאות על ידי מדידת הבעות הפנים של מנהלי החברות, לא לפי המומנטום של השוק וגם לא על פי זיהוי טרנדים כלכליים. הוא כתב קוד, אלפי שורות של שפת מחשב – פורטרן, סי וליספ – כל אלו בנו אלגוריתמים שהפכו את ביצוע העסקאות שלו לאחד מהטובים בשוק, אם כי עדיין בהיקף קטן. הוא עמד בראש גזע חדש בוול סטריט.

במקום סוחרים צועקים, עמד מחשב בודד | צילום: רויטרס

"איפה שאר המסחר?" ביקש לדעת ג'ונס. "איפה הסוחרים שלך"? "הכל פה לפנינו", פטרפי אמר כשהוא מצביע על מחשב איי.בי.אם שנמצא סמוך למסוף הנאסד"ק הבלעדי בחדר. "אנחנו עושים הכל מכאן". סבך של כבלים חיברו בין המסוף לבין המחשב, אותו מחשב שהכתיב מה, מתי וכמה לסחור. עובד הנאסד"ק עוד לא הבין את זה בזמנו, אבל הוא חזה במערכת המסחר האוטומטית הראשונה בעולם שמונעת על ידי אלגוריתמים.

באמצעות הזנת נתונים שמגיעים ממסוף הנאסד"ק, הקוד של פטרפי היה מסוגל לסרוק את השוק ולהפיק הצעות מחיר ובקשות שיכולות בקלות לדעת את ההבדל בין המחיר שבו הקונים יקנו לבין המחיר בו המוכרים ימכרו. ההבדל הזה יכול לגדול מעבר ל-25 סנט למניה בנאסד"ק. כך, ביצוע זוג פעולות – האחת קנייה של 1,000 מניות במחיר 19.75 דולר, והשנייה מכירה של 1,000 מניות במחיר 20 דולר – מניב רווח כמעט חסר סיכון של 250 דולר.

הפעולות של פטרפי נתנו את האות לפתיחתו של עידן חדש בוול סטריט. בשני העשורים שלאחר מכן, הפכו המתכנתים, המהנדסים והמתמטיקאים את המחשבים לכוח השולט במסחר, ולאט לאט דחקו החוצה את מקומם של בני האדם במערך הזה.

ג'ונס עמד פעור פה. במקום שבו פטרפי ראה חדשנות, ג'ונס ראה מישהו ששובר את החוקים עם מסוף מאולתר. "אתה לא יכול לעשות את זה", אמר.

בנאסד"ק אין קומת מסחר; כל המסחר עד אז התרחש באמצעות טלפון או מחשב המערכת שאסף את בקשות המשתמשים. פטרפי לקח את הכבל באמצעותו מוזנים הנתונים ומיועד למסוף, חיבר והלחים אותו למעגלים שצוות המתכנתים שלו בנה, שלבסוף התחברו ללוח האם של המחשב. כשהמחשב הריץ נתונים מכבל הנאסד"ק שחובר למערכת, האלגוריתמים ניתחו את השוק, ביצעו החלטות מהירות, וירו את העסקאות חזרה דרך סבך הכבלים שעשו את דרכם אל הקרביים של מסוף הנאסד"ק. פטרפי, מבלי שאף אחד ידע עד אותו רגע, פרץ למערכת הנאסד"ק.

האם סוחרים אחרים ירגישו בנוח לדעת שהם מתחרים נגד מערכת אלגוריתמים מופעלת על ידי מחשב במקום להתחרות נגד משקיעים שפועלים על סמך תחושת בטן? בנאסד"ק לא רצו לגלות.

"המסוף צריך להתנתק ממחשב האיי.בי.אם וכל הפעולות צריכות לעבור דרך הלוח הראשי אחת אחרי השנייה, כמו כל שאר הלקוחות שלנו", אמר ג'ונס לפני שעזב. פטרפי עמד במשרדו והרהר במה שיכול להיות הסוף של עסקיו. הנאסד"ק נתן לו שבוע לעמוד בצו המפקח. המחשבה על פירוק המכונה קרעה את פטרפי. לא היה לו הרבה עניין באיתור סוחרים, אפילו צעירים וזולים, שיישבו בכסא וישגרו פקודות למסוף הנאסד"ק. לקח לו שנים לסחוט את האלמנט האנושי, יהיה קשה להכניס מחדש אנשים, עם הטעויות שלהם, העצלנות שלהם, ואולי החשוב ביותר בסיפור הזה – איטיות ההקלדה והציפייה לאותן תוצאות. הפרויקט שלו עמד לאבד את כל היעילות בלילה אחד.

ממש לפני שהלך לישון באותו לילה, צץ בראשו פתרון. פטרפי חשב למשוך נתונים ממסוף הנאסד"ק מבלי לגעת במכונה עצמה. בלי כבלים מולחמים, בלי מעגלים. אבל איך לעשות את זה? הוא שאל את צוות המהנדסים והפיזקאים שלו אם הם יכולים לבנות מכשיר שקורא נתונים ישירות מהמסך, ואז מתרגם אותם לאותות אלקטרונים ושולח אותם חזרה למחשב האיי.בי.אם. התשובה הייתה חיובית.

אבל הזנת הנתונים הייתה רק חצי מהבעיה. איך פטרפי יוציא לפועל עסקאות מבלי שיהיה לו צוות של אנשים שישבו במסוף הנאסד"ק? הוא כבר לא יכול להתחבר למערכת עם כבל כמו שעשה בעבר. ההוראות חייבות לעבור את הלוח הראשי כמו שהנאסד"ק מורה. פטרפי עלה על רעיון, רעיון משוגע, אך האם דבר כזה יכול לעבוד? במהלך שבוע קדחני, פטרפי והצוות שלו התיכו מתכות, כתבו קוד והלחימו כבלים. המטרה: יצירת מכונת מסחר אוטומטית לגמרי.

פרק זה הוא מבואה מן הספר "כיצד אלגוריתמים הפכו לשליטי העולם שלנו?" של המחבר כריסטופר סטיינר.

כתבות נוספות בנושא:

לנצח את המכונה: המדריך לסוחר האנושי

סוחרים ובוכים: כך פוגעת הטכנולוגיה במשקיעים