שווה זהב: כיצד תעשיית הקקאו הצומחת בווייטנאם מהווה פיתרון למחסור העולמי בשוקולד?

ישנן כמה סיבות לכך שקקאו הפך לסחורה יקרת ערך. אחת מהן היא דרישה. אנשים בחלקים מתפתחים של העולם הופכים לעשירים יותר. מעמדות הביניים שהולכים וגדלים באסיה ובאפריקה, מקומות בהן שוקולד לא היה חלק מהתזונה המקומית, רוכשים תיאבון גובר יותר לטעמים מערביים. לסינים, לדוגמא, אין היסטוריה של צריכת שוקולד, ולמרות זאת כעת הוא מרכיב 2% מרכישות המזון שלהם. לפי הערכות, המספר צפוי לגדול.
במערב, היתרונות הבריאותיים של שוקולד זכו לשיווק רציני ואומצו על ידי אנשים רבים – הרבה מהם מחליפים את החלב בשוקולד, אלא שהשוקולד מהסוג המריר מחייב אחוז גבוה יותר של קקאו.

חקלאי קקאו בכל העולם נאבקים כדי להתאים את עצמם לביקוש. מייקל סגל מארגון הקקאו הבינלאומי (ICO), אומר כי האספקה לא צומחת מספיק מהר.

"מזג אוויר, תחבורה וסביבה יכולים לגרום לבעיות פוטנציאליות. אנחנו רואים שהאספקה גדלה באיטיות; אנחנו רואים כי הדרישה גוברת באיטיות, אבל מהר יותר מהאספקה. כתוצאה מכך, נראה כי יהיה מעט מחסור, לפחות בחמש השנים הקרובות, בהתאם לנסיבות העכשוויות".

הגיל והמודרניזציה לא עוזרים גם הם. החקלאים והעצים שלהם מזדקנים. סגל אומר כי לעצי קקאו יש תוחלת חיים ורוב אלו שנמצאים במערב אפריקה, משם מגיע 70% מהקקאו בעולם, צריכים להינטע מחדש או לעבור שיקום. רק לפני כמה דורות, ילדים מילאו את מקומם של הוריהם המזדקנים בגידולים המשפחתיים כאשר העבודה הפיזית נעשתה קשה יותר. כיום, רבים זונחים את חיי העבודה הקשה והשכר הנמוך, בשביל השכלה גבוהה יותר ועבודות עם שכר טוב יותר בערים הגדולות.
לכן, תמיכה בקקאו חדש בשווקים צומחים, כמו ווייטנאם, היא קריטית כדי לסייע בהגדלת האספקה.

גידולי הקקאו מספקים הכנסה נוספת לחקלאים הוויטנאמיים | צילום: thinksock

זרעי קקאו נשתלו בווייטנאם לפני 11 שנה, דרך שיתוף פעולה פרטי שהוביל ACDI-VOCA, ארגון ללא מטרות רווח ושותפים כמו חברת מארס. אז קקאו היה גידול קטן, אשר כיסה פחות מ-20 אלף דונם. כיום, ישנם מעל ל-220 אלף דונם של קקאו בווייטנאם.
טי.ג'יי. ראיין, דירקטור כללי ב-ACDI-VOCA, אומר כי שני הצדדים מרוויחים מהפרויקט – גם תעשיית הקקאו וגם החקלאים הווייטנאמיים.

"קקאו מתחיל לייצר פולים בערך לאחר שלוש שנים מהנטיעה, ובווייטנאם הוא משווק כעץ משלים לגידולים הקיימים. ברגע שהקקאו מתחיל לייצר, החקלאי הממוצע קוצר יותר מחצי טון של קקאו, עליו הוא מקבל בערך אלף דולר בנוסף להכנסה שלו".
ראיין אומר כי יש תוכניות להגדיל את תוצרת הקקאו הווייטנאמית הנוכחית בשיעור של 50% בשנה הבאה.

גידולי קקאו הם לא זרים לגמרי לווייטנאם. מתיישבים צרפתים נטעו זרעי קקאו בסוף המאה ה-19. אך קפה, קשיו, פלפל וגידולים אחרים, רווחיים יותר, תפסו את מקומו.
הקשר הצרפתי לקקאו בווייטנאם השלים את המעגל כאשר הוקמה חברת Marou. מרטואה ומורו הם שני צרפתים אשר חיים בעיר הו צ'י מין. הם שמעו על ניסיונות שנעשו לאחרונה כדי לבסס תעשיית קקאו ברת קיימא, באזורים מסביב לדלתא של המקונג, ושמחו לשמור על המוצר שלהם מקומי.

"אנחנו מרוויחים מהמאמץ הזה, והעבודה שנעשית בידי ארגונים ללא מטרות רווח אשר מכשירים חקלאים… כשחזרנו מהכפר עם שני פולי קקאו, קלינו אותם וערבבנו עם קנה סוכר, היינו מופתעים לטובה", אומר מרטואה. מורו מתאר את הטעם כ"מאוד פירותי ומודגש, מלא באופי".

השותפים משלמים יותר ממחירי הסחר ההוגן והם בחרו פולים ווייטנאמיים באיכות גבוהה עבור השוקולטייר המומחה פייר מארקוליני הבלגי. יחד עם זאת, הם מודים על כך שטירוף השוקולד העולמי לא היכה בווייטנאם עדיין. "רוב מה שהם יודעים על שוקולד הוא מאוריאו או קיט קאט, אשר מהווים שוקולד פרמיום עבור הצרכן הווייטנאמי הממוצע".