שוק האנרגיה הישראלי: מוקד משיכה למשקיעים זרים

ישראל הפכה בשנים האחרונות לשוק אנרגיה אטרקטיבי למדי. מאז 2009 התגלו במאגרים בישראל למעלה מ-25 טרליון רגל מעוקב של גז טבעי וכעת המדינה יכולה לפתח מקורות אנרגיה זולים וידידותיים יותר לסביבה עבור הלקוחות הפרטיים. מאגר לוויתן שהתגלה בשנת 2010 הוא הגדול ביותר במזרח התיכון ונחשב לתגלית הגז הגדולה ביותר של העשור. המאגר מכיל 453 מיליארד מטר מעוקב וגילויו הביא לשינויים מרחיקי לכת במדיניות האנרגיה הישראלית. אולם, האתגר המשמעותי ביותר עבור ענף זה בישראל נותר הנהגת מערכת רגולטורית מתאימה שתסייע להתרחבותו של השוק גם בתוך המדינה וגם בייצוא המשאבים ממנה. 

הצרכים הכלכליים והבטחוניים בישראל, בשילוב עם אופיו של שוק הגז הטבעי ברחבי העולם, יוצרים צורך באסטרטגיות ייצוא אגרסיביות, כאשר כל עיכוב בפיתוח המאגרים הלאומיים עלול להחזיר את השוק המתפתח אחורה. 

ממשלתו של בנימין נתניהו מתמודדת בשנים האחרונות עם הקונפליקט הנוצר בין הצורך בעצמאות אנרגטית המחייבת אגירת רזרבות גדולות של גז טבעי לבין היתרונות הכלכליים של ייצוא גז טבעי מהמדינה. ובעוד שההתפתחויות הגיאופוליטיות האחרונות במזרח התיכון בתחום האנרגיה תומכות ברעיון הרזרבות, ויתור על ייצוא של כמות משמעותית של גז טבעי עלול להביא לפגיעה רצינית במשק הישראלי כולו. 

בחודש אוגוסט פורסמו המלצות ועדה ברשותו של שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה והמים לעיצוב משק הגז בישראל. על פי המלצות הוועדה, יוקצו 53% מכמות הגז במאגרים בישראל לייצוא. מדובר על כמות של 500 BCM מתוך 950 BCM. ההמלצה מבוססת על הערכת הועדה כי המשק הישראלי יזדקק לכמות של 450 BCM בלבד. 

לפי הוועדה, "התרת יצוא גז טבעי איננה מונעת אלא מקדמת הבטחת צורכי המשק המקומי ופועלת כדי לעודד פיתוח תעשייה מקומית מבוססת גז טבעי. מדיניות ממשלתית לא ברורה איננה מאפשרת ליזמים לקבל את ההחלטות הנדרשות ואת המימון ההכרחי לפיתוח המאגרים ולכן יוצרת חוסר ודאות בכל שרשרת האספקה במשק הגז הטבעי. המחיר של אותו אי-ודאות הוא עיכוב, תת ביצוע ואף ביטול של פעילויות מתוכננות במשק הגז הטבעי, בדגש על פעילות חיפוש ופיתוח. המוטיבציה מאחורי קביעת מדיניות ממשלתית ברורה במהירות האפשרית הייתה יצירת הוודאות ליזמים כבר כיום על מנת לתמרץ מאגרים להגיע מהר ככול הניתן לידי פיתוח והבטחת היצע הגז הנדרש לצרכי המשק".

אסדת גז טבעי בים | צילום: רויטרס

כיום, הצריכה הכוללת של גז טבעי בישראל מסתכמת בכ-200 מיליארד רגל מעוקב בשנה. מכאן שבהתחשב בכמות הגז הפוטנציאלית הקיימת ,בכל תרחיש אפשרי יהיו למדינה די רזרבות של המשאב על מנת להבטיח את העתיד האנרגטי למשך דור שלם.

על פי ההערכות, גם אם בשנים הקרובות תרשם עלייה משמעותית בצריכת הגז וגם אם מאגרים עתידיים לא יניבו כמויות משמעותיות של גז, כשיחל הגז להגיע מן המאגרים הנוכחיים תהנה ישראל מדחיפה משמעותית של אנרגיה.  

המאגרים הימיים של גז טבעי בישראל נמצאים רק בשלבים הראשונים של הפיתוח שלהם. משמעות הדבר היא שהמאגרים הנוכחיים מהווים רק חלק קטן מהמשאב הזמין. עובדה זו לבדה הינה סיבה אטרקטיבית להשקיע בענף האנרגיה הישראלי, שכן ברור למשקיעים שהמדינה תרצה להשקיע במשאב הרווחי הזה הן לטווח הקצר, הבינוני והארוך ועקב כך תשתדל להסיר מכשולים רגולטוריים להצלחת הפרויקטים. 

אולם, חוסר הוודאות בנושא הבטחון האנרגטי בישראל גורמת לא פעם למשקיעים זרים לחשוב היטב לפני שהם שמים את כספם בענף. המתיחות בין ישראל לשכנותיה הערביות, לבנון, סוריה ואפילו טורקיה, גורמת לספקות בנוגע ליכולתה של ישראל להבטיח את כדאיות ההשקעה במאגרי הגז הימיים שלה.

בנוסף, גם השינויים האחרונים ברגולציה בשוק האנרגיה הישראלית מהווים מכשול למשקיעים שמעוניינים להיכנס לתוך הפרויקטים הנוכחיים והעתידיים. אמנם יש מי שרואה בישראל מדינה שחוזסנה מוגדר על ידי הקרבות והמלחמות שהיא מנהלת, אך עבור השחקנים בשוק האנרגיה לא מדובר בגורם משיכה בדרך כלל. הסיכון למקורות האנרגיה הישראליים הינו גדול למדי כל עוד היחסים בין המדינה ושכנותיה מעורערים.  

עקב כל האתגרים הקיימים, חייבת ממשלת ישראל לתמרץ את ההשקעות הזרות על ידי הקלות רגולטוריות ורצוי שתעשה זאת בהקדם. המחסומים הרגולטוריים מהווים גורם עיקרי בעיצוב שוק האנרגיה הישראלי המתפתח הסרת מחסומים אלה, תסייע בחיזוק הבטחון של המשקיעים ותאפשר לישראל לפתח קשרי מסחר עם כלכלות שעד כה לא ראו בה שוק עם פוטנציאל רווח ריאלי.