Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

שינויים במצב הרוח: רופא פלסטיני בן 27 פורץ דרך בחקר הדיכאון

40% מהפלסטינים מאובחנים כסובלים מדיכאון קליני, שיעור שלא משתווה לאף מקום אחר בעולם. מדובר פי 3 מאשר בארה"ב, פי 10 יותר מאשר בבריטניה ופי 8-4 גבוה יותר מבסקנדינביה, שבה שהשמש לא זורחת שבועות ארוכים ברצף. עבור מדען המוח מוחמד הרזאלה, המגפה הזו מהווה הזדמנות, גם אם טראגית. הרזאלה הפך את הרשות הפלסטינית למקום אידאלי לביצוע המחקר פורץ הדרך שלו על השפעות הדיכאון על המוח.

תפסתי את הרופא בן ה-27 בכנס TED שנערך השבוע בקליפורניה. הרזאלה גדל ברשות הפלסטינית וקיבל את התואר הרפואי שלו מאוניברסיטת אלקודס, 15 דקות הליכה מירושלים, אך שעתיים נסיעה דרך המחסומים. כרגע הוא סטודנט באוניברסיטת ראטגרס בניוארק, וקיבל את החברות הנחשקת בארגון TED על מאמציו להקים את התשתית הראשונה למחקר נוירולוגי באחד המקומות העניים ביותר במזרח התיכון.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

ה"יוזמה הפלסטינית למחקר נוירולוגי" פתחה את מעבדתה לפני שלוש שנים וחצי באלקודס, וכעת מכילה 22 סטודנטים, 14 מומחים רפואיים וארבעה פסיכולוגים. היא ייסדה שותפויות עם מרכזים רפואיים בראטגרס, הרווארד, EPFL בלוזאן שבשווייץ ו-SISSA שנמצאת בטרייסטה שבאיטליה.


הראזני | צילום: מתוך אתר TED

"זו עובדה טראגית, אבל פלסטין היא מקום אידאלי למחקר דיכאון בשל האוכלוסייה הצעירה יחסית, שעבורה האימפקט גרוע בהרבה מאשר למבוגרים, וקיימת הומוגניות גנטית, אשר מאפשרת לנו לבודד את הדיכאון מול משתנים אחרים. האנשים הללו חיים כאן מאות ואלפי שנים", אומר הרזאלה. "בואו נהפוך את הבעיה ליתרון ונלמד את הדורות הבאים להתמודד עם זה".

יוזמת המחקר הפלסטינית כבר ערכה שמונה מחקרים, מחציתם פורסמו ואחרים עדיין נמצאים בבחינה אקדמית. היוזמה קיבלה פרס של 300 אלף דולר בשנה שעברה מאגודת מחקר בריאות אמריקאית עבור פרויקט שבדק את ההשפעה של דיכאון עמוק על יכולת הלמידה ועל הזיכרון.

חלק מהעבודה בתחום הזה נחשבת לפורצת דרך. במחקר שפורסם ב-2010 בתחום נוירולוגיה התנהגותית קוגנטיבית, מצאה הקבוצה של הרזאלה כי תרופות נוגדות דיכאון כמו פרוזאק יכולות לפגוע ביכולתו של פציינט לבצע הכללות, למרות שהתרופות אמורות להגדיל את מספרי תאי ההיפוקמפוס במוח אשר חיוניים ללמידה. לדוגמא, אם אתם אומרים לאדם שסובל מדיכאון קליני אשר נוטל פרוזאק שאורן ומיכל נוהגים להזמין פסטה במסעדות, סבירות נמוכה לכך שאם אורן יזמין פסטה במסעדה, הוא יבינו שגם מיכל צפויה להזמין פסטה.

מה שמעסיק את הרזאלה בימים הללו הוא הניסיון לברר אילו גורמים גרמו ל-60% מהאוכלוסייה הפלסטינית לא ליפול לתסמינים של דיכאון. "דיכאון הוא תוצר של גנטיקה ולחצים. כל מי שנמצא בקבוצת סיכון גנטית לדיכאון ונמצא תחת לחץ כבד יפתח תסמינים", הוא אומר. והרשות הפלסטינית היא בהחלט סביב מלחיצה, עם כלכלה חלשה, שיעור תעסוקה גבוה ומתיחות ביחסים עם ישראל. "אנחנו מתכננים ללמוד את ההבדל הגנטי בין ה-40% ל-60% ולראות כיצד חוסר השקט משפיע על התפקוד הקוגנטיבי שלהם", הוא אומר.

מחקר בצד, מטרתו הגדולה יותר של הרזאלה היא להילחם בבריחת המוחות הפלסטיניים וליצור הזדמנויות עבור רופאים אחרים, במטרה שיוכלו לפתוח מעבדות וקליניקות. "אנשים כאן תמיד התמקדו בפוליטיקה, אך לא הצלחנו בזה מאז 1948. אז אני אומר 'בואו נתקן משהו אחר'. אנשים צריכים להרגיש שלום פנימי לפני שהם משקיעים בדברים נוספים"

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן