Forbes Israel Logo

שינוי תפיסתי שיחסוך לכם הרבה: מדוע חסכונות הם לא מותרות

שיעור החיסכון הלאומי בישראל ממשיך לרדת משנה לשנה, והוא אף נמוך ביחס למדינות אחרות ב־OECD. כיצד הופכים את החיסכון לחלק בלתי נפרד משגרת היומיום, ואיך ננתב את כספנו בעולם של ריבית אפסית?

בחודש שעבר ציינו את ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות. חג זה מסמל התחדשות ופריחה, שכן אחד ממנהגיו הבולטים הוא לנטוע עצים רבים במטרה ליהנות מפירותיהם בעתיד. כאנלוגיה לעולם הכלכלי, זוהי הזדמנות טובה לבחון האם גם אנחנו כחוסכים עושים מספיק עם כספנו במטרה ליהנות ממנו גם בהווה וגם בעתיד.

בהקשר זה חשוב שנבדוק לא רק אם אנחנו נוהגים לחסוך, אלא גם לבחון כיצד אנחנו חוסכים לאור הסביבה הכלכלית הנוכחית, אשר כידוע מאופיינת בשיעורי ריבית ואינפלציה נמוכים, עובדה שמצמצמת את מגוון האפשרויות העומדות בפנינו להשגת תשואה חיובית וריאלית.

אורח חיינו הכלכלי מורכב משני פרמטרים מרכזיים: צריכה וחיסכון, כאשר באופן מתמיד עלינו למצוא איזון מתאים בין שניהם. פעמים רבות, אם בשל יכולת מוגבלת לחסוך או בשל מודעות נמוכה, מרכיב החיסכון נדחק הצידה ומקבל מקום שולי יחסית, בעוד שהצריכה מקבלת מקום נרחב בהווה על חשבון העתיד.

כאשר בוחנים את הרגלי החיסכון של הציבור, ניתן להבחין בקלות כי בישראל של ימינו לא חוסכים מספיק. ראשית, הריבית האפסית במשק (0.25%) גורמת לכך שמכשירי החיסכון הקיימים נתפסים כלא אטרקטיביים, ולכן משקיעים רבים פשוט לא יודעים לאן לנתב את כספם. שנית, ולא פחות חשוב מכך, הוא הקושי היומיומי המלווה ישראלים רבים בשל יוקר המחיה, מצב שמכביד על ההוצאות המשפחתיות ואינו משאיר כסף משמעותי שפנוי לטובת חיסכון. בעשור האחרון נרשם גידול חד של קרוב ל־50% בהיקף הצריכה הפרטית בישראל, בעוד שרמת החיסכון דווקא ממשיכה לרדת בהתמדה.


חיסכון אינו מותרות, אלא חלק מההוצאות השוטפות | צילום: thinkstock

כשמסתכלים על שיעור החיסכון הלאומי בישראל ביחס למדינות אחרות ב־OECD, מגלים כי הוא נמוך. בדנמרק ובגרמניה שיעור החיסכון הלאומי גבוה מ־25% מתוך התוצר, ובנורבגיה ובשוויץ אף מדובר בשיעור העומד על יותר מ־35%. לעומת זאת, בישראל שיעור החיסכון מסתכם ב־21% בלבד, כ־1% מתוך התוצר.

חיסכון כדרך חיים

אורח החיים הצפוף והתובעני של רובנו לא תמיד מאפשר לנו גמישות רבה בניהול הכסף, ולכן הדרך להפוך את החיסכון לחלק בלתי נפרד מהיומיום שלנו היא לבצע שינוי תפיסתי. לצורך כך, יש להתייחס אל החיסכון כהוצאה שוטפת ולא כמותרות. הכנסת החיסכון למאזן ההוצאות הקבועות שלנו תסייע לנו בשינוי ההרגלים, ותהפוך לחלק בלתי נפרד מההתנהלות הכלכלית שלנו. חשוב לזכור כי חסכונות שניטעים היום, צפויים ליהנות במהלך השנים מאפקט ריבית דריבית, שמעצים את החיסכון על הכספים הקיימים.

כך לדוגמה, אם נתחיל להפקיד כיום בחיסכון חודשי סך של 500 שקל ונתמיד בכך במשך 20 שנה, אז בהנחה שהריבית על כספנו תעמוד על 4% בשנה, יעמוד לרשותנו לבסוף סכום של קרוב ל־200 אלף שקל, בזמן שבפועל הפרשנו "רק" 120 אלף שקל. אין ספק כי דוגמה זו ממחישה את העוצמה של ריבית דריבית על חסכונות.

אחרי שהתמקדנו בחשיבות של מהות החיסכון, כעת יש לתת את הדעת על אופן ביצוע החיסכון בסביבה הנוכחית. כיום, אותם נכסים סולידיים מבחינת סיכון כספנו, למשל פיקדונות ואג"ח מדינה לטווח קצר, מניבים ריבית אפסית ומקשים על השגת תשואה ריאלית חיובית. לפיכך, עלינו להתמקד באפיקים עם רמת סיכון גבוהה יותר כדוגמת אפיק המניות על מנת לייצר פוטנציאל לתשואה גבוהה על כספנו.

על מנת לבצע השקעה נבונה בשוק ההון, כזאת שמצד אחד תשמור עלינו ממצבי קיצון בשווקים, ומנגד – תאפשר להשיג תשואה גבוהה יותר ביחס לחלופות הסולידיות, יש להיצמד למספר כללים בסיסיים. ראשית, יש לפזר את החיסכון בין מגוון רחב של ניירות ערך. נוסף לכך, חשוב לקבוע את מידת הסיכון הפרסונלית כך שתתאים לצרכים שלכם (מטרת החיסכון) ולפרופיל הסיכון האישי (היכולת לספוג הפסד כספי משמעותי). פעולות אלה עשויות למנוע מכם עוגמת נפש בעתיד.

לבסוף, הכלל החשוב ביותר בכל הנוגע להשקעות הוא התמדה: כל אותם ניסיונות "לתזמן את השוק", כלומר לקנות ולמכור ניירות ערך בתכיפות, עלולים להגביר משמעותית את הסיכוי להפסד, ולמנוע מכם להשיג את הביצועים בפועל של שוק ההון. אם נקפיד לשמור על כל הכללים הללו ולנטוע חסכונות בהווה, אין ספק כי נקצור את פירותיהם בעתיד.

-הכותבת היא מנהלת מקצועית חינוך פיננסי בפסות בית השקעות. אין באמור יעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.