משלחת מחקר מגרמניה מצאה מאובני שיני כריש באתר חפירה בן 2900 שנה בעיר דויד בירושלים. ד"ר תומס טיוקין שהוביל את המשלחת, חוקר באוניברסיטת מיינץ, הציג את הממצאים בכנס גולדמישט הבינלאומי לגיאו-כימיה ופרסם מאמר שלם בנושא במגזין הידוע Ecology and Evolution.
"המאובנים האלו לא נמצאים בסביבה הטבעית שלהם, הזיזו אותם לכאן. הם ככל הנראה היו פריט יקר ערך עבור הבעלים שלהם", אמר טיוקין והוסיף כי מאובנים דומים נמצאו במיקומים שונים ברחבי הארץ.
ההערכה הראשונית הייתה שהשיניים, שנמצאו במרתף של בית שבנייתו מתוארכת לתקופת הברונזה לצד עצמות דגים וכלי קרמיקה, היו חלק מפסולת מזון שהושלכה במקום. "הנחנו שהשיניים האלו היו פשוט פסולת. כשהגשנו את המאמר שכתבנו בנושא להערכת עמיתים, אחד מהבוחנים ציין שהשיניים שמצאנו יכולות היו להגיע מזן מאד ייחודי של כריש שנכחד לפני למעלה מ-66 מיליון שנה", סיפר טיוקין.
ממצאים דומים ברחבי הארץ
בחינה כימית של 29 המאובנים שנמצאו העלתה שאכן מדובר בממצאים בני למעלה מ-80 מיליון שנה, וכי מדובר במאובנים שדומים לאלו שנמצאו לפני מספר חודשים באתר ארכאולוגי אחר באזור הנגב.
הבדיקה מעלה כי השיניים מגיעות ממספר זנים של כרישים, לרבות כריש מזן Squalicorax, זן נכחד שגודלו יכל להגיד ל-5 מטרים. מאז הגילויים הראשונים, צוות המחקר המשיך לחקור מאובנים דומים שנמצאו באתרים בעקרון בתל מראשה.
עם זאת, הממצאים שנמצאו בירושלים הם הרמז המשמעותי ביותר בנוגע לסוגיית הבעלות על הפריט הייחודי. באתר החפירה בעיר דויד, המאובנים נמצאו לצד חותמות שהיו בשימוש פקידים בכירים בתקופת הברונזה, מה שיכול להעיד כי איסוף פריטים דומים היה נוהג אופייני בתקופה.
"הנחת העבודה הראשונית שלנו הייתה שהשיניים הובאו לכאן על ידי אנשים שאספו פריטים כאלו, אבל לא היה לנו דרך לאשש את ההשערה הזו. אין שום סימני שחיקה על השיניים, כך שאנחנו לא יודעים אם עיבדו אותן באמצעות כלים מסוימים, והן גם לא מנוקבות, כך שההנחה היא שלא השתמשו בהן כתליון לתכשיט. מה שאנחנו כן יודעים זה שגם כיום יש שוק ענף מאד של מכירת שיני כריש, אז יתכן שהיה נוהג דומה גם בתקופת הברונזה", משער טיוקין.
