שיעור בריטי: כך נלחמים בהורדות הפיראטיות של סדרות

מישהו בבי.בי.סי ישב ובאמת חשב על החלל המקוון: מה קורה מחוץ לבריטניה כשנגמר פרק בסדרה שכולם אוהבים לראות, והאינטרנט מתפקע מרוב ספוקלציות לגבי המשך העלילה? בשנים האחרונות, רוב המעריצים הבינלאומיים היו פוקדים את אתרי השיתוף, מאתרים את קובץ הטורנט, ואפילו מדווחים על מיקום שגוי שלהם בניסיון לגשת לפרק דרך שירות הוי.או.די של הבי.בי.סי, האייפלייר.

יש עדיין צופים שיבחרו בשיטות האלו, אך רוב הצופים כעת נהנים מאפשרות אחרת – קלה יותר ולגיטימית, המתאפשרת דרך הזכייניות בארצותיהם, בשיתוף הבי.בי.סי. בארה"ב, בי.בי.סי אמריקה יבקש את צופיו להמתין 6 שעות אחרי שידור הפרק בבריטניה בטרם יקרינו אותו ברחבי האמריקה – פרק זמן זעיר לעומת זה שלוקח להרבה סדרות לחצות את האוקיינוס. באוסטרליה, צופים אדוקים שלא יכולים לחכות שבוע עד לשידור פרק – יקבלו אפשרות לצפות בו בשירות הסטרימינג של הזכיינית המשדרת 6 ימים לפני שידורו. אם לוקחים בחשבון גם את הבדלי השעות בין המדינות, יוצא שפרק יכול לעלות באוסטרליה לצפייה שעות ספורות לאחר שידורו בבריטניה.

טבען הפרקטי של תוכניות טלוויזיה מצליחות הוא שיהיה אפשר למצוא אותן אונליין בזכות מעריציהן, וכי מסירותם לתוכן תצליח, סביר להניח, לגבור על הקולות המוסריים שיעלו בראשם. הפיכת הערוצים הרשמיים למציאת הפרקים קלים יותר לשימוש מאשר האופציות הפירטיות היא גישה הגיונית; בי.בי.סי אמריקה יכולה לגבות יותר על הפרסום אצלה, וצפויה לקבל יותר כניסות ממעריצים שיבואו כי הם שמחים לחכות רק כמה שעות, ולא שבועות, לראות את הפרק. באוסטרליה, ABC תרצה לשמור פרק חדש ומדובר לקהל הפריים-טיים של ליל שבת, אבל רוצים גם לשמור את המעריצים הכבדים של התוכנית בתחומי הרשת ולהראות להם משהו. יש גם חשד מבוסס כי אותם צופים גם יחזרו לצפות בשידור הטלוויזיוני הרשמי בתלת-ממד אחרי זה.

תמיד יהיו מעריצים "קשים" אונליין שיבצעו פיראטיזציה לכל פרק, וספק אם הם יעלמו אי פעם. אבל ע"י קטיפתו של הפרי הבשל על הענף המכופף, של אנשים שרק רוצים לראות את הפרק מוקדם ככל האפשר, ולוודא שהדרך הקלה ביותר עבורם לראות את הפרק היא דרך המקור הרשמי, הזכיינים עושים שירות עבור עצמם. הם תומכים במעריצים, וזה הדבר הנכון לעשותו.