חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

שירות האבטלה: על המשבר המתמשך בשירות התעסוקה

עובדי שירות התעסוקה למדו על עבשרם מה שעמיתיהם, העובדים הסוציאליים, יודעים כבר שנים רבות: מי שעיסוקו טיפול באנשים השקופים של החברה, הופך גם הוא לשקוף. וכך נמשכים העיצומים של העובדים כבר יותר מחודש, ולאיש כמעט לא אכפת, למעט אולי המובטלים הנזקקים לשירותיהם. אבל אלה בדיוק האנשים השקופים, שמצוקתם אילמת.

ראש הוועד, עופר לוי, אומר שהעובדים אינם מבקשים לעצמם תוספות שכר, ושהשביתה נועדה רק להגן על לקוחות שירות התעסוקה. "ההנהלה רוצה לסגור 12 לשכות תעסוקה. מה יעשו מבקשי העבודה? לרבים מהם אין כסף לאוטובוס לנסוע לעיר אחרת רק כדי לחתום אבטלה", הוא אומר. אבל בהמשך מתברר שהבעיה האמיתית היא התעסוקה, והסכנה שחבריו של לוי יזדקקו בעצמם לשירותי הלשכות. "משרד האוצר מבקש לחסל את שירות התעסוקה ולהעביר את תפקידיו לגופים אחרים", הוא מאשים, "במקום לשכת תעסוקה הם רוצים להקים 'מרחב מקוון', שיספק שירותים בטלפון במקום בפגישה פנים אל פנים. אני לא נגד טכנולוגיה, אבל אין סיבה שמוקדן יחליף את עובד השירות".

בהנהלת השירות מאשרים את הכוונה לסגור 12 לשכות, בעיקר במקומות שבהם יש סמיכות גדולה בין שתי לשכות, אבל טוענים שאין עדיין החלטה על זהות הלשכות שייסגרו, ומדגישים שאין כוונה לפטר עובדים, למעט תוכניות לפרישה מרצון.

אין זה המאבק הראשון שמנהלים עובדי שירות התעסוקה נגד ניסיונות לשנות את פני השירות ולשלב חברות פרטיות במערך התעסוקה. בעבר הצליחו עובדי השירות, בסיוע חברי כנסת מהלובי החברתי, לסכל תוכניות שיזמה הממשלה לשילוב אוכלוסיות מוחלשות ששירות התעסוקה לא הצליח למצוא להן מענה ("תוכנית ויסקונסין"). בשנה שעברה נאלץ משרד הכלכלה לסגת מתוכנית דומה שכונתה "יוצאים לעבודה". גרסה מצומצמת של התוכנית הופעלה במסגרת שהוגדרה כפיילוט המופעל ברובו על ידי עובדי שירות התעסוקה ולא באמצעות גוף חיצוני, והנהלת השירות מתכוונת להרחיב אותה לקראת השנה הבאה.

שירות התעסוקה. העובדים הפכו גם הם לשקופים | צילום: אהוד כהנים

שירות התעסוקה שרוי במשבר מתמשך. כבר שנים שהוא אינו ממלא תפקיד משמעותי בשוק התעסוקה, ותפקידו העיקרי הוא בקרה על זכאות לדמי אבטלה מטעם הביטוח הלאומי. ההיגיון הארגוני מחייב העברת תפקיד זה למקומו הטבעי, המוסד לביטוח לאומי. המתווך בשוק העבודה מבצע תפקיד שולי, אזוטרי כמעט. גם המעסיקים והעובדים המעטים הנעזרים בשירותיו אינם זקוקים לו באמת.

מדוח השירות ל־2013 עולה כי הוא הצליח לספק עבודה לפחות מ־10% מהפונים – 44,500 השמות מתוך 500 אלף פונים. בשירות מדווחים על עלייה בממוצע החודשי של השמות ב־2014.

מאגר הצעות העבודה כולל בעיקר הצעות לעובדים בלתי מקצועיים. שיעור ההשמות בקרב אקדמאים הוא 20%, ועיקר תפקידו של השירות הוא רישום לצורכי קבלת דמי אבטלה מהביטוח הלאומי. מכיוון שמדובר בהליך טכני בלבד, הוצבו בלשכות התעסוקה מכונות אוטומטיות המזהות את הפונים ומספקות אישורי התייצבות.

לחובת ההתייצבות בלשכה אין סיבה של ממש, במיוחד נוכח העובדה ששירות התעסוקה אינו מסוגל להציע עבודה ל־90% מהפונים אליו. במקרה שישנה הצעת עבודה השירות יכול להודיע על כך למובטל בדואר או בטלפון. ניתן גם להתנות את קבלת דמי אבטלה באי יציאה לחו"ל, ולמדינה יש אמצעים לפקח על כך גם ללא ההתייצבות בלשכה. המוסד לביטוח לאומי, המשלם את דמי האבטלה, מקבל דיווח מהמעסיקים על כל מובטל שחזר למעגל העבודה והסתיימה זכאותו לדמי אבטלה.

מנהלי שירות התעסוקה, כמו גם עובדי השירות, מודעים היטב לבעייתיות, ובשנים האחרונות נעשים מאמצים לשנות את אופיו. "המדינה אינה יכולה להיות אחראית למציאת תעסוקה לכל פונה. זו חייבת להיות אחריותו האישית. אנחנו יכולים לספק רק סיוע ותמיכה", אומר מנכ"ל שירות התעסוקה בעז הירש.

האם קרוב סופו של פקיד הלשכה שהכרנו?

"השינוי הוא הדרגתי ויש עדיין מגזרים שבהם לפקיד ההשמה יש מקום. אבל אני מבקש לשדרג אותו. כך למשל שלחתי פקידים לקורס מאמנים, על מנת שיוכלו לתת לפונים שירות שהוא מעבר לרישום גרידא. הארגון צריך להשתנות. לשים דגש על אוכלוסיות מוחלשות ולהציע לאוכלוסיות אחרות הכוונה והכשרה מקצועית, כאשר ברור שהוא אינו יכול להציע עבודה לבעלי חלק גדול מהמקצועות ולדורשי עבודה שעברו את גיל 50".

בועז הירש | צילום: יח"צ

הירש מלא כוונות טובות ונראה שהוא מודע היטב לבעייתיות הגדולה של השירות שבראשו הוא עומד. אבל גם אם ישנה שירות התעסוקה את פניו ויציע שירותים המתאימים לחלק גדול יותר מאוכלוסיית המובטלים ודורשי העבודה, הוא מתקשה לגייס את המשאבים הנדרשים.

תקציב השוברים שמחלק השירות לקורסים להכשרה והסבה מקצועית מסתכם בסכום מגוחך של תשעה מיליון שקל בשנה. ההקצאה היא בסכום של 7,000 שקל לקורס, קטן בהרבה מהנדרש כדי לכסות קורס בסיסי במקצוע מבוקש כמו תכנות או בניית אתרי אינטרנט. בשירות מציינים כי סכום נוסף של כמיליון שקל מוקצה לייעוץ, להכוונה ולסדנאות נוספות שמציע השירות לפונים. ללא אפשרות להכשיר עובדים למקצועות מודרניים יתקשה השירות להתמודד עם הבעיה העיקרית של שוק העבודה: "אבטלה חיכוכית" הנגרמת משינויים בטכנולוגיה וכתוצאה מכך גם בביקושים לבעלי מקצוע.

בעבר הפעיל משרד הכלכלה, הממונה על שירות התעסוקה, אגף להכשרה מקצועית כזרוע המטפלת בהסבת עובדים ובהכשרתם. האגף עדיין קיים אך פעילותו דולדלה מאוד בשנים האחרונות. ארגון מחדש במשרד הכלכלה מחייב את מיזוג האגף בשירות התעסוקה, ומיקוד השירות בהכשרה והסבה מקצועית.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן