זה אחד הדיונים החשובים שנערכו לאחרונה בכנסת, אם לא ה־, וכנראה לא שמעתם עליו. מה הפלא – אורן חזן לא צעק על אף אחד ומירי רגב לא איימה לצנזר שום תיאטרון. בסך הכל דנו ברצינות באחד העיוותים הקשים במשק ובהצעות לפתרון. איזה שעמום.
מדובר ביוזמה של מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב, שזוכה לתמיכת ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה (הדיון התקיים בוועדת המדע והטכנולוגיה שהוא עומד בראשה), ואמורה להתמודד עם אחד הכשלים ההיסטוריים במשק הישראלי: התלות בין החזקת רכב פרטי לקבלת תוספת משמעותית, לעיתים עד אלפי שקלים, למשכורת החודשית. התניה שדוחפת – שלא לומר מכריחה – רבבות עובדים במגזר הממשלתי והציבורי לרכוש רכב פרטי ולהגיע איתו מדי יום למשרד.
גם אני הרגשתי את זה על בשרי: כשהגעתי לחתום על חוזה ההעסקה שלי כאזרח עובד צה"ל (כמגיש בגל"צ), התעודה הראשונה שהקצינה החביבה ביקשה לראות היתה רישיון רכב בתוקף. "ואם אין לי?", תהיתי; התשובה היתה החלטית: "לא תקבל הוצאות רכב, וזה סכום שאתה לא יכול להרשות לעצמך לוותר עליו". כמה שהיא צדקה.
בונים וסותמים
המסה הקריטית של הנעים בדרכים, זו שמכתיבה את המצב בכבישים, היא מה שמכונה בעגת אנשי התחבורה "יוממים" – אנשים שנוסעים מדי יום באותן שעות, לרוב בבוקר ואחר הצהריים, לעבודה או ללימודים. שינית את דפוסי התנועה שלהם – שינית את מפת התחבורה. ובדיוק את האנשים האלה מדינת ישראל, בגלל הסכמי שכר קדמוניים ולא רלוונטיים, דוחפת לזרועות הרכב הפרטי. אותה ממשלה שבשנים האחרונות מנסה להתמודד עם מגפת הפקקים ומתגאה בכל הזדמנות בהשקעות ענק בתחבורה הציבורית, ממשיכה לתחזק מבנה שכר שחותר תחת כל מה שהיא עצמה מנסה לעשות. יד אחת בונה מסילות ומחלפים, ויד שנייה סותמת אותם במאות אלפי מכוניות.
כבר היו בעבר נסיונות לפתוח את הנושא לדיון, אבל תמיד היה מי שדאג לצנן את ההתלהבות. הגורמים הרלוונטיים – האוצר וההסתדרות – לא הראו שום רצון לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה בעיקר בגלל ההיבט הפנסיוני. בהסתדרות חוששים שהמדינה תנצל את ההזדמנות כדי לפגוע בשכר החודשי שהעובדים מקבלים; באוצר חוששים מניסיון להכליל את הוצאות הרכב בסעיפים הפנסיוניים – מה שעלול לגרור את קופת המדינה להוצאות של מיליארדים. התוצאה: מאזן אימה, שבצילו כל השחקנים בזירה מעדיפים לא לעשות דבר ולהמשיך את המצב הקיים. אבל ככה אי אפשר יותר להמשיך.
אז למה דווקא עכשיו יש סיכוי לשינוי? משתי סיבות: לכולם ברור שמצוקת הפקקים היא איום אסטרטגי על המשק ופגיעה ממשית באיכות חייו של הציבור ולמעשה, בחיים עצמם. והתוכנית שהניחה מיטל להבי על שולחן הוועדה, מציעה מתווה שכולם יוכלו לחיות איתו בשלום: העובדים ימשיכו לקבל תוספת נדיבה לשכר, אבל גם בעתיד היא לא תיכלל בחישוב לצורך הזכויות הפנסיוניות. במקום "הוצאות רכב", זה ייקרא מעתה "אקו תלוש". במקום שהחזקת רכב תהיה תנאי לקבלת הוצאות הרכב, יהיה אפשר לקבל אותן גם כנגד "הגעה ירוקה לעבודה" – בתחבורה ציבורית, באופניים, ברגל או ברכב שיתופי.
מצוקת הפקקים היא איום אסטרטגי על המשק | צילום: Fotolia
רוב הח"כים שנכחו בדיון הביעו תמיכה נלהבת. התגובות המסויגות הגיעו, כצפוי, מכיוון נציג ההסתדרות (הביע תמיכה לצד חשש מפגיעה בזכויות העובדים) ובעיקר האוצר. סגנית הממונה על השכר, חמוטל בן דור, אמרה "פגשנו את ההצעה הזו לפני כמה שנים, ניהלנו הרבה מאוד דיונים, ניתחנו את הנושא ועדיין אנחנו רואים סיכונים מאוד גבוהים בפרטים הקטנים. המחויבות האקטוארית של צעד כזה היא מיליארדים. בממוצע 20% משכר העובד זה החזקת רכב. יש סיכונים גדולים בהצעה, לכן אנחנו לא מתחברים אליה. לצד זאת אנחנו עדיין חושבים על הנושא".
לתשומת לב אנשי האוצר: תפקידכם הוא לא "לחשוב על זה", וגם לא לתקוע מקלות בגלגלי יוזמות שמנסות להציל את המשק הישראלי מעצמו. אם יש בעיות בפרטים הקטנים או בגדולים, תפקידכם להציע פתרונות לבעיות הללו ולהניח על השולחן יוזמה משלכם. זו שעת חירום בתחבורה הישראלית, המצב רק ילך ויידרדר, ומבנה השכר שבאחריותכם תורם לכך תרומה מכרעת. אם משה כחלון רוצה להשאיר אחריו ירושה אמיתית לטובת הציבור הישראלי, כדאי שיזכור שמה שרואים מחלון רכב השרד שלו זה אמנם לא מעט מחלפים חדשים – אבל בעיקר פקקים.
יוקר הבמבה
ועוד טריז שהאוצר והממשלה תוקעים בגלגלים הלא נכונים: רפורמת סימון המוצרים שמקדם משרד הבריאות נתקלת בלחצים אדירים לא רק מכיוון תעשיית המזון, אלא גם מצד משרדי הכלכלה והאוצר. הטיעון – היא עלולה להביא לייקור מוצרים. מחיר הפסק זמן עלול לעלות בכמה שקלים. גוועלד!
מול גלי הדמגוגיה והספינים, והעלאת יוקר המחיה למעמד קדושה גם כשאין לזה שום הצדקה (ירקות זולים זה אינטרס לאומי. במבה זולה ממש לא), הגיע הזמן שמשרד הבריאות ינופף בנתון המזעזע הבא: ישראל מובילה את העולם המפותח במספר קטיעות האיברים בגלל סוכרת. כן, הגיע הזמן להחליט מה יותר חשוב: הוזלה של מוצרים מתועשים נחותים, או עצירת מגפת הסוכרת וקטיעת האיברים. תודו שכשמציגים את זה ככה, ההכרעה די ברורה.
הכותב הוא מגיש התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל
|