שלום, זר: קולטים על הפרצוף שלך

סופרי מדע בדיוני בדו מזמן עתיד שבו טכנולוגיה לזיהוי פנים תשים קץ ליכולת לשמור על אנונימיות, אך מחקר שנערך באוניברסיטת קרנגי מלון מוכיח שהעתיד כבר כאן, הודות לשילוב בין תוכנות זיהוי פנים הקיימות בשוק לבין מאגר מידע אדיר המקיף 750 מיליון בני אדם, הפייסבוק.

צוות המחקר של קרנגי מלון, בראשות פרופסור אלסנדרו אקוויסטי, צילם באקראי 93 סטודנטים בקמפוס האוניברסיטה, מבלי שהיו מודעים לכך, באמצעות מצלמת וידיאו שעלתה 35 דולר וחוברה לאינטרנט. החוקרים הצליחו לברר את זהותם של שליש מהמצולמים בתוך שניות על ידי שימוש בתוכנה לזיהוי פנים של PittPatt (חברת תוכנה שנרכשה באחרונה על ידי גוגל), ובעזרת תמונות בפייסבוק, שהגישה אליהם פתוחה לכל.

החוקרים הגיעו לשיעור הצלחה גבוה יותר, כשהשתמשו באותה טכנולוגיה כדי לברר פרטים אישיים על יותר מ־100 אלף רווקים ורווקות מפיטסבורג, שפרסמו דפים באתר היכרויות תחת שמות בדויים (מה שהופך את עולם ההיכרויות המקוון למורכב הרבה יותר).

"אנשים מבקשים לשמור על הפרטיות במרחב הווירטואלי. אך האמת היא, שעלינו להתחיל לחשוב ברצינות כיצד ניתן לעשות זאת גם בעולם האמיתי", טוען אקוויסטי. אגב, החוקרים הצליחו להשיג גם את חמש הספרות הראשונות של מספר הביטוח הלאומי של אותם סטודנטים שזוהו, כשהם מתבססים על מחקר קודם, על פיו ניתן לברר מספרים אלה אם יודעים את תאריך הלידה ואת מקום הלידה של האדם. מידע המצוי בדרך כלל בעמוד הפרופיל בפייסבוק.

"דמוקרטיזציה של מעקב"

נראה, אם כן, שאלדוס הקסלי צדק, וג'ורג' ארוול טעה. המעקב אינו מתבצע על ידי "אח גדול" בדמות גוף ממשלתי כמתואר בספר 1984, אלא באמצעות פיתוח טכנולוגיה מתקדמת, אותה מאמצים בלהיטות אזרחים פרטיים. אקוויסטי מכנה זאת "דמוקרטיזציה של המעקב" – וזה קורה במהירות.

זמן קצר לאחר פרוץ המהומות בלונדון, בתחילת אוגוסט האחרון, הקימה קבוצת מתנדבים של המשמר האזרחי פורום בגוגל שדן ביישום השיטות שנוסו על ידי צוות המחקר של אקוויסטי, כשהמטרה לנגד עיניהם הייתה: זיהוי הבוזזים (באמצעות תצלומים וסרטי וידיאו) והעמדתם לדין.

זיהוי פני אדם מתבצע על ידי ניתוח עשרות מאפיינים, כמו גובה המצח והמרחק בין העיניים לאף. גוגל, פייסבוק ואפל כבר מאפשרות את השימוש בתוכנות כאלה ללא תשלום, כדי שאנשים יוכלו לתייג חברים ובני משפחה באלבומים שלהם. השאלה היא מתי נגיע למצב שבו אדם יוכל לצלם זר ברחוב ואחר כך לברר את שמו ולדלות לגביו מידע נוסף באינטרנט?

היכולת כבר קיימת. הנכונות לשחרר אותה, עדיין לא. לטענת גוגל, באמצעות Goggles – כלי המאפשר חיפוש בהתבסס על תמונות במקום על טקסט – אפשר לברר את זהותו של אדם על פי תמונתו. עם זאת, ענקית החיפוש בחרה שלא להנגיש אותו לציבור בשל הסכנות הטמונות בכך.

כשפייסבוק הציגה באחרונה כלי לזיהוי פנים שמאפשר תיוג תמונות של חברים, עורר המהלך התנגדות בקרב המטיפים לשמירה על הפרטיות (שנוטים, אגב, להתריע בכל פעם שפייסבוק מציגה משהו חדש). דומה שאנשים אלה מתעלמים מהעובדה שעצם קיומו של מאגר מידע ענק שכולל תמונות של אנשים, מאפשר לגורם שלישי לבנות מאגר ביומטרי.

אף שתנאי השירות של פייסבוק אוסרים על דליית מידע מהאתר שלה, אין בנמצא כלים טכנולוגיים שיכולים למנוע זאת. גם אם היו כאלה, המידע אינו נמצא רק בפייסבוק. "אפשר למצוא היום באינטרנט תמונות, כולל זיהוי, של מרבית האנשים. המגמה הזאת רק תלך ותגדל", מבטיח אקוויסטי.

אגב, גם חוקרי אוניברסיטת קרנגי מלון פיתחו אפליקציה לזיהוי פנים באייפון, והחליטו שלא להפיץ אותה לציבור. "פיתחנו את האפליקציה כדי להדגיש את הנקודה", מסביר אקוויסטי. "העתיד שבו ניתן לדלות מידע רגיש באמצעות תמונה של אדם הוא למעשה ההווה שלנו. מוטב שנתחיל לחשוב האם אנו באמת רוצים לחיות בעתיד כזה".

יחד עם זאת, הכלי שפיתחו החוקרים הוא בעל ערך רק למי שרוצה לזהות מישהו מ־25 אלף הסטודנטים באוניברסיטת קרנגי מלון, שתמונותיהם נלקחו מהפייסבוק לצורך המחקר. מספר שנים עדיין חוצצות בינינו לבין אפליקציה בהיקף ארצי או גלובלי.

שתי המשוכות העיקריות, טוען אקווסטי, הן יצירת מאגר גדול ואמין של תמונות פנים ויצירת נפח מחשוב גדול דיו. השוואת צילום כנגד מאגר הכולל 300 מיליון תמונות, למשל, עשויה להימשך שעות רבות, בעוד שאפליקציה פונקציונלית תצטרך לעשות זאת בתוך עשר שניות. אם תשאלו את אקוויסטי, הוא מעריך כי כבר בחמש השנים הקרובות אפליקציה כזו תהיה בנמצא.  

סופרי מדע בדיוני בדו מזמן עתיד שבו טכנולוגיה לזיהוי פנים תשים קץ ליכולת לשמור על אנונימיות, אך מחקר שנערך באוניברסיטת קרנגי מלון מוכיח שהעתיד כבר כאן, הודות לשילוב בין תוכנות זיהוי פנים הקיימות בשוק לבין מאגר מידע אדיר המקיף 750 מיליון בני אדם, הפייסבוק.

צוות המחקר של קרנגי מלון, בראשות פרופסור אלסנדרו אקוויסטי, צילם באקראי 93 סטודנטים בקמפוס האוניברסיטה, מבלי שהיו מודעים לכך, באמצעות מצלמת וידיאו שעלתה 35 דולר וחוברה לאינטרנט. החוקרים הצליחו לברר את זהותם של שליש מהמצולמים בתוך שניות על ידי שימוש בתוכנה לזיהוי פנים של PittPatt (חברת תוכנה שנרכשה באחרונה על ידי גוגל), ובעזרת תמונות בפייסבוק, שהגישה אליהם פתוחה לכל.

החוקרים הגיעו לשיעור הצלחה גבוה יותר, כשהשתמשו באותה טכנולוגיה כדי לברר פרטים אישיים על יותר מ־100 אלף רווקים ורווקות מפיטסבורג, שפרסמו דפים באתר היכרויות תחת שמות בדויים (מה שהופך את עולם ההיכרויות המקוון למורכב הרבה יותר).

"אנשים מבקשים לשמור על הפרטיות במרחב הווירטואלי. אך האמת היא, שעלינו להתחיל לחשוב ברצינות כיצד ניתן לעשות זאת גם בעולם האמיתי", טוען אקוויסטי. אגב, החוקרים הצליחו להשיג גם את חמש הספרות הראשונות של מספר הביטוח הלאומי של אותם סטודנטים שזוהו, כשהם מתבססים על מחקר קודם, על פיו ניתן לברר מספרים אלה אם יודעים את תאריך הלידה ואת מקום הלידה של האדם. מידע המצוי בדרך כלל בעמוד הפרופיל בפייסבוק.

"דמוקרטיזציה של מעקב"

נראה, אם כן, שאלדוס הקסלי צדק, וג'ורג' ארוול טעה. המעקב אינו מתבצע על ידי "אח גדול" בדמות גוף ממשלתי כמתואר בספר 1984, אלא באמצעות פיתוח טכנולוגיה מתקדמת, אותה מאמצים בלהיטות אזרחים פרטיים. אקוויסטי מכנה זאת "דמוקרטיזציה של המעקב" – וזה קורה במהירות.

זמן קצר לאחר פרוץ המהומות בלונדון, בתחילת אוגוסט האחרון, הקימה קבוצת מתנדבים של המשמר האזרחי פורום בגוגל שדן ביישום השיטות שנוסו על ידי צוות המחקר של אקוויסטי, כשהמטרה לנגד עיניהם הייתה: זיהוי הבוזזים (באמצעות תצלומים וסרטי וידיאו) והעמדתם לדין.

זיהוי פני אדם מתבצע על ידי ניתוח עשרות מאפיינים, כמו גובה המצח והמרחק בין העיניים לאף. גוגל, פייסבוק ואפל כבר מאפשרות את השימוש בתוכנות כאלה ללא תשלום, כדי שאנשים יוכלו לתייג חברים ובני משפחה באלבומים שלהם. השאלה היא מתי נגיע למצב שבו אדם יוכל לצלם זר ברחוב ואחר כך לברר את שמו ולדלות לגביו מידע נוסף באינטרנט?

היכולת כבר קיימת. הנכונות לשחרר אותה, עדיין לא. לטענת גוגל, באמצעות Goggles – כלי המאפשר חיפוש בהתבסס על תמונות במקום על טקסט – אפשר לברר את זהותו של אדם על פי תמונתו. עם זאת, ענקית החיפוש בחרה שלא להנגיש אותו לציבור בשל הסכנות הטמונות בכך.

כשפייסבוק הציגה באחרונה כלי לזיהוי פנים שמאפשר תיוג תמונות של חברים, עורר המהלך התנגדות בקרב המטיפים לשמירה על הפרטיות (שנוטים, אגב, להתריע בכל פעם שפייסבוק מציגה משהו חדש). דומה שאנשים אלה מתעלמים מהעובדה שעצם קיומו של מאגר מידע ענק שכולל תמונות של אנשים, מאפשר לגורם שלישי לבנות מאגר ביומטרי.

אף שתנאי השירות של פייסבוק אוסרים על דליית מידע מהאתר שלה, אין בנמצא כלים טכנולוגיים שיכולים למנוע זאת. גם אם היו כאלה, המידע אינו נמצא רק בפייסבוק. "אפשר למצוא היום באינטרנט תמונות, כולל זיהוי, של מרבית האנשים. המגמה הזאת רק תלך ותגדל", מבטיח אקוויסטי.

אגב, גם חוקרי אוניברסיטת קרנגי מלון פיתחו אפליקציה לזיהוי פנים באייפון, והחליטו שלא להפיץ אותה לציבור. "פיתחנו את האפליקציה כדי להדגיש את הנקודה", מסביר אקוויסטי. "העתיד שבו ניתן לדלות מידע רגיש באמצעות תמונה של אדם הוא למעשה ההווה שלנו. מוטב שנתחיל לחשוב האם אנו באמת רוצים לחיות בעתיד כזה".

יחד עם זאת, הכלי שפיתחו החוקרים הוא בעל ערך רק למי שרוצה לזהות מישהו מ־25 אלף הסטודנטים באוניברסיטת קרנגי מלון, שתמונותיהם נלקחו מהפייסבוק לצורך המחקר. מספר שנים עדיין חוצצות בינינו לבין אפליקציה בהיקף ארצי או גלובלי.

שתי המשוכות העיקריות, טוען אקווסטי, הן יצירת מאגר גדול ואמין של תמונות פנים ויצירת נפח מחשוב גדול דיו. השוואת צילום כנגד מאגר הכולל 300 מיליון תמונות, למשל, עשויה להימשך שעות רבות, בעוד שאפליקציה פונקציונלית תצטרך לעשות זאת בתוך עשר שניות. אם תשאלו את אקוויסטי, הוא מעריך כי כבר בחמש השנים הקרובות אפליקציה כזו תהיה בנמצא.

המזהה הישראלית

אחת החברות הבולטות ביותר בתחום זיהוי הפנים היא פייס.קום הישראלית, שנוסדה על ידי גיל הירש, אדן שוחט, יניב טייגמן ומוטי שנייברג לפני כארבע שנים. עד היום גייסה החברה כ־6 מיליון דולר, כשבין המשקיעים אפשר למנות בין השאר את דניאל רקנאטי, יריב גילת, יניב גולן וגם את יאנדקס, אחת החברות הבולטות בתחום האינטרנט ברוסיה.

בשנים האחרונות משתפת פייס.קום פעולה עם כמה חברות, בראשן פייסבוק – שמבססת את מנוע החיפוש וזיהוי הפנים שלה על הטכנולוגיה הישראלית, שמאפשרת לסרוק במהירות את התמונות באתר הפופולרי, להשוותן לתמונות חדשות שהחברים בו מעלים, ולסייע בתיוג.

כמו כן, פיתחה החברה בשנים האחרונות יחד עם קומברס גם יישום סלולרי, שמאפשר לזהות תוך זמן קצר פנים בתמונה שצולמה במכשיר הנייד, באמצעות השוואה עם מאגר התמונות בפייסבוק.

פייס.קום כבר זכתה בפרסים על פועלה ואף דורגה לפני חודשים אחדים במקום השני ברשימת הסטארטאפים הבולטים בישראל שפרסם מגזין Wired. יש לציין, כי בעבר פורסמו לא מעט הערכות, לפיהן עשויה פייסבוק לרכוש את החברה הישראלית כדי להטמיע את הטכנולוגיה שלה בצורה מלאה. אך עד עתה לא הפכו השמועות בנושא לעסקה של ממש.

גם במרכז הפיתוח הישראלי של מיקרוסופט פיתחו באחרונה טכנולוגיה דומה, שמאפשרת לזהות פנים בתמונות שנמצאות ברשתות החברתיות. האפליקציה פותחה במעבדות החדשנות של החברה בהרצליה, ומאפשרת זיהוי פנים בתמונות סטילס וסרטי וידיאו – גם כאשר הפנים אינם מופנים היישר למצלמה, ובתנאי תאורה שונים.

השימוש שניתן לעשות בטכנולוגיות זיהוי פנים אינו מוגבל, מן הסתם, רק לתיוג חברים בפייסבוק. חלק לא מבוטל מהמחקר מגיע בכלל מהתחום הביטחוני, שם מנצלים את הטכנולוגיות לזיהוי חשודים. דוגמה ליכולות הטכנולוגיות המתקדמות ניתן היה לראות בפרשת חיסולו של איש החמאס מבחוח בדובאי. החוקרים המקומיים הצליחו להצליב תמונות שצילמו מצלמות אבטחה במקומות שונים, לזהות בעזרתן את המתנקשים ולשחזר את מסלולם.  

אחת החברות הבולטות ביותר בתחום זיהוי הפנים היא פייס.קום הישראלית, שנוסדה על ידי גיל הירש, אדן שוחט, יניב טייגמן ומוטי שנייברג לפני כארבע שנים. עד היום גייסה החברה כ־6 מיליון דולר, כשבין המשקיעים אפשר למנות בין השאר את דניאל רקנאטי, יריב גילת, יניב גולן וגם את יאנדקס, אחת החברות הבולטות בתחום האינטרנט ברוסיה.

בשנים האחרונות משתפת פייס.קום פעולה עם כמה חברות, בראשן פייסבוק – שמבססת את מנוע החיפוש וזיהוי הפנים שלה על הטכנולוגיה הישראלית, שמאפשרת לסרוק במהירות את התמונות באתר הפופולרי, להשוותן לתמונות חדשות שהחברים בו מעלים, ולסייע בתיוג.

כמו כן, פיתחה החברה בשנים האחרונות יחד עם קומברס גם יישום סלולרי, שמאפשר לזהות תוך זמן קצר פנים בתמונה שצולמה במכשיר הנייד, באמצעות השוואה עם מאגר התמונות בפייסבוק.

פייס.קום כבר זכתה בפרסים על פועלה ואף דורגה לפני חודשים אחדים במקום השני ברשימת הסטארטאפים הבולטים בישראל שפרסם מגזין Wired. יש לציין, כי בעבר פורסמו לא מעט הערכות, לפיהן עשויה פייסבוק לרכוש את החברה הישראלית כדי להטמיע את הטכנולוגיה שלה בצורה מלאה. אך עד עתה לא הפכו השמועות בנושא לעסקה של ממש.

גם במרכז הפיתוח הישראלי של מיקרוסופט פיתחו באחרונה טכנולוגיה דומה, שמאפשרת לזהות פנים בתמונות שנמצאות ברשתות החברתיות. האפליקציה פותחה במעבדות החדשנות של החברה בהרצליה, ומאפשרת זיהוי פנים בתמונות סטילס וסרטי וידיאו – גם כאשר הפנים אינם מופנים היישר למצלמה, ובתנאי תאורה שונים.

השימוש שניתן לעשות בטכנולוגיות זיהוי פנים אינו מוגבל, מן הסתם, רק לתיוג חברים בפייסבוק. חלק לא מבוטל מהמחקר מגיע בכלל מהתחום הביטחוני, שם מנצלים את הטכנולוגיות לזיהוי חשודים. דוגמה ליכולות הטכנולוגיות המתקדמות ניתן היה לראות בפרשת חיסולו של איש החמאס מבחוח בדובאי. החוקרים המקומיים הצליחו להצליב תמונות שצילמו מצלמות אבטחה במקומות שונים, לזהות בעזרתן את המתנקשים ולשחזר את מסלולם.