| שני מגה אירועים ביטחוניים התרחשו מאז מחאת קיץ 2011: מבצע "עמוד ענן" בסוף 2012 ומבצע "צוק איתן" השבוע. אך גם התגוששויות ביטחוניות אלה לא הצליחו להאפיל על המחאה החברתית, שביום שני הקרוב (14 ביולי) ימלאו שלוש שנים לתחילתה.
רבים שואלים אם המחאה הצליחה. התשובה היא כן. ההצלחה אינה נמדדת בהכרח ביחס ליעדים כמותיים. נכון שמחירי הדיור עלו מאז ב־20% ומחירי המזון זינקו ב־13.6%, אבל להצלחה פנים נוספות. הפוליטיקאים והרגולטורים הפועלים בשמנו מבינים שגם בימים קשים אלה, ישראל יקרה לנו. הם הפנימו שרגע לאחר נפילת הטיל האחרון הצלחתם תימדד בהורדת יוקר המחיה במזון, בדיור, בפיננסים ובצמצום הפערים. אם לא, הם יעופו כמו טיל.
"העם רוצה כל מיני דברים" דרשו המוחים ביולי 2011. אולי כוונתם הייתה לשינוי האג'נדה הביטחונית והסטת המיקוד לעניינים אזרחיים. ואולי התכוונו לצורך בשקיפות, לצמצום הטבות המסים ולהגדלת המודעות לצמצום הפערים? ואולי גם וגם.
תקציב 2015 שיאושר בקרוב יושפע עדיין מהאג'נדה הביטחונית של הימים האחרונים, אבל הדגש יושם גם על ההוצאה האזרחית. הפוליטיקאים באו לעבוד בשבילנו, אבל חלקם עובד עלינו. יש המתחנפים אלינו דרך השיסוי בוועדים (שכר מוגזם) ובסקטור העסקי (שכר הבכירים). אלא שיותר ויותר מהם מפנימים שהבעיה אינה מחיר הקוטג' (של תנובה) אלא מחיר הדירה (של מקרקעי ישראל). היא גם אינה בוועדי העובדים אלא בשכר המינימום. בלקסיקון הא'־ב' ניסיתי לגייס את ביטויי השפה הפופולריים להמחשת השיח הכלכלי־חברתי החדש מפרוץ המחאה.
א: אנדורן יעל/אלון חסן
אנדורן הוא שם קוד של ועדה. יעל אנדורן, מנכ"לית האוצר, הצליחה להפוך את תפקידה לשם גנרי לוועדות שונות ומשונות: ועדת הסדרי החוב, ועדת חוק עידוד השקעות הון ועוד. אלון חסן, יו"ר ועד בנמל אשדוד שעל שמו לא קמה עדיין ועדה, הפך לסמל הסיאוב והשחיתות, ובאותה הזדמנות תירוץ לחיסול הממוקד של התארגנויות העובדים.
ב: ביזה
השימוש במונחים "ביזה" או "שוד אלים" הפך לפופולרי בקרב בכירי הפרנואידים, הסבורים שהכלכלה נפלה קורבן במערכה על עתידה. בקרב על התודעה לא הייתה שום רתיעה לייבא מונחים מעולם הפשע לתיאור כשלים כלכליים. על פי גישה זו, בהעדר מערכת אכיפה יעילה כל שנותר לקומץ בעלי הון הוא לעבור ברחובות וללקט את השלל.
ג: גז טבעי
איתרע מזלו של יצחק תשובה ומאגרי הגז התגלו בתחילת המחאה. מאז ועד היום הפך הגז "השייך לכולנו" לאמצעי לניגוח טייקוני הגז. הוקמה ועדת ששינסקי, דובר על פירוק מונופול הגז ושוגרו עתירות לצמצום ייצוא הגז. מה היה קורה אלמלא נמצא גז? כיצד חברת החשמל הייתה מצליחה לתפעל את תחנות הכוח ללא מאגר תמר, שהפך לנס פך השמן של פסח שעבר?
ד: דפני ליף
הצעירה שהציתה את אש המחאה דרשה "צדק חברתי" ו"טיפול שורש ולא שיננית". התמימות שלה בהשוואה לזו של אנשי מחאה כמו סתיו שפיר, שהצטרפו לפוליטיקה, נותרה בעינה. ואולי זה מה שאותנטי בליף. מעת לעת היא מוזמנת לדיונים על יוקר המחיה. היא כבר מבינה שיוקר המחיה קשור לא רק לטייקונים ולמונופולים אלא בעיקר לממשלה. העובדה שבהוראת היועץ המשפטי לממשלה בוטל כתב האישום נגדה, מראה שאפילו גורמי האכיפה הפנימו שמשהו השתנה.
ליף. התחילה את הכל | צילום: מתוך ויקיפדיה
ה: המועדון/הון־שלטון
בראיון עם מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח אימצה אילנה דיין את המונח "המועדון" לתיאור חוג סגור של אנשי עסקים מעשני סיגרים, השומרים האחד על ישבנו של השני. על פי שיטת חובבי הקונספירציה, אלה מתכנסים כמו "הבונים החופשיים" במקום מסתור וזוממים כיצד לשמר את שיטות הנהנתנות על חשבון הכלל.
הון־שלטון – הנגזרת המקרו־כלכלית של "המועדון": סבך קשרים בין אנשי ההון (המגזר העסקי) לשלטון (הממשל). בערוב ימיהם יזכו אנשי השלטון בכרטיס מועדון. עד פרוץ המחאה הוגדרו "אנשי המועדון" כ"ראשי המגזר העסקי" ותפסו מקום נכבד במצעד "אנשי השנה" במוספי התקשורת של המוכיחים בשער.
ו: ועדים/ועדות
למרות הניסיונות התקשורתיים לסיכול התארגנויות עובדים, הוועדים בעידן המחאה זכו לעדנה בבנקים, בחברות האשראי, בסלולר, בביטוח וברשתות השיווק. לצד הוועדים נולדו הוועדות. מדובר בסטארט־אפ שנועד לדחות את הטיפול בבעיות הבוערות. התחלנו בוועדת טרכטנברג וסיימנו בשלב זה עם גרמן ואלאלוף.
ז: זרים
ברייטפוד הסינית, JT קפיטל מהונג־קונג, פוטאש הקנדית, וודסייד האוסטרלית, ברקשייר הת'אווי האמריקאית ולאחרונה קרן קושנר האמריקאית, הם גופים זרים שמעוניינים בעסקים בישראל. בעידן האנטי־הפרטה זוכים הזרים לרוח צוננת מאופוזיציונרים כמו שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון. גם שר האוצר מיהר לגלגל את השטיח האדום שהבטיח לפרוש בפניהם. מונחים כמו "גונבים לנו את אוצרות הטבע" או "יש חברות שאסור למכור" הפכו למטבע לשון המסביר את גל הלאומיות שהחליף את חוויית הכפר הגלובלי.
ח: חזירים/חתולים שמנים
בניסוי שלא בתנאי מעבדה סווגו אנשי המגזר העסקי של עידן המחאה לפי טיב עיסוקם. החיוביים הם יצרני הערך, הראויים להדלקת משואה בעצמאות. החזירים הם אלה הנצמדים לפטמה הבנקאית ויונקים אשראי ממונף. הם הושפלו בכינויים כמו "החזירון העליון" או "חתולים שמנים". במקרים מסוימים הם הוגדרו אפילו כפושעים. אבל איך מגדירים למשל את משפחת ורטהיימר יקירת הצדקנים, שמכרה את ישקר לוורן באפט ו"ינקה" בדרך הטבות מס מופלגות? ואיזה דימוי זואולוגי ניתן להדביק לבעלי קונצרן טבע, שפינקו את המנהלים במיליוני דולרים, ולאחר פיצוץ פרשת "הרווחים הכלואים" יצאו בתוכנית פיטורים?
ט: טייקונים
המונח, שבמקורו היפני מתאר איש עסקים חובק עולם, הפך בשלוש השנים האחרונות לכינוי המגלם את תמצית הרוע העסקי: הסדרי חוב, תספורות, שכר מנופח, תנאי מחיה מנקרי עיניים ועוד. די היה להדביק למישהו את הכינוי כדי להופכו לחשוד מיידי ולשסות בו את המערכת הפוליטית וגרורותיה. במצעד "טייקוני העל" בישראל כיכבו בשלוש השנים האחרונות נוחי דנקנר, אילן בן דב, יצחק תשובה, יוסי מימן, מוטי זיסר ועידן עופר.
י: יוקר המחיה
צמד מילים קדוש שהפך למוטו של המחאה ולקו המנחה את המערכת הפוליטית בשלוש השנים האחרונות. יוקר המחיה הוא בתרגום חופשי – הקושי של השכיר לגמור את החודש כתוצאה משחיקת ההכנסה הפנויה ועליית מחירי הדיור והמזון.
צעירים חוזרים לגור אצל ההורים. משפחות מצמצמות קניות ומגהצות פחות בכרטיסי האשראי. הורדת יוקר המחיה הפכה למוטו של פוליטיקאים כמו יאיר לפיד או נפתלי בנט. שיקול זה דחק שיקולים אחרים כמו תעסוקה, צמיחה או טובת הסקטור העסקי.
כ: כלכלה חדשה
(פוליטיקה חדשה) פעם נחשבו הרווח הנקי או האינטרס הפוליטי הקר לחזות הכל. כלכלה חדשה או פוליטיקה חדשה מסמלות דרך התנהלות עדכנית שקשה היה לאתר עד למחאה. היא כוללת אחריות תאגידית ושקיפות בקבלת החלטות. היא גם שואפת לחלוקה שוויונית של הנטל, הוגנות כלפי האזרח, אחריות חברתית והתחשבות בשיקולים נוספים חוץ משורת הרווח הנקי.
ל: לפיד יאיר/לוביסט
יאיר לפיד הוא התוצר הפוליטי המשמעותי ביותר של המחאה. יש עתיד יצאה לבחירות כאניגמה וגרפה 19 מנדטים. לפיד, שפתח את 2013/14 בתקציב גזירות, גילה חצי שנה מאוחר יותר את נפלאות הפופוליזם (שכר הבכירים, מע"מ אפס על דירות, ביטול גזירות).
האווירה העוינת סביבו עדיין לא התפוגגה. אולי זאת הזחיחות והיהירות של תחילת הדרך או מה שנתפס כחפיפניקיות בעיני אחרים. אבל הוא לומד תוך כדי תנועה. חשוב שלפיד יישאר בפוליטיקה ויצליח. להערכתי זה גם יקרה. גם עשרה טורים בסגנון "אחי העבדים" אינם משתווים להחלטה אחת על תקציב הביטחון. גם מאה הרמות גבה טלוויזיוניות לשטרסלר רחוקות מתפנית במדיניות העוני.
לפיד. תוצר של המחאה | צילום: רויטרס
אף שלפיד הגיח מעולם התקשורת, עולם הלוביסטים זר לו. בעקבות המחאה, הלוביסט יכול לככב ב"נשיונל ג'יאוגרפיק" כזן הולך ונכחד. קידום אינטרסים כלכליים של קבוצות לחץ ובעלי הון נחשב כיום לכפירה בעיקר.
מ: מיליציות מיסוי
בימים שבשגרה נחשבת מיליציה להתאגדות מחוץ לרחם השלטוני, שנועדה להגן על מטרות נקודתיות. המושג סופח ללקסיקון המחאה לתיאור קבוצת אינטרסנטים המקדמים בצורה צינית ואלימה את האינטרסים של המקורבים לה. "הרווחים הכלואים" במסים היא דוגמה לאחת ההתארגנויות האלה.
נ: נדל"ן
הנדל"ן והאוהלים שהוקמו בשדרות רוטשילד בת"א הם הסיבה ליציאה לרחובות. ברבעון האחרון של 2011 קפאו המחירים ואולם חודשים ספורים לאחר מכן הם זינקו, ומאז ועד היום ניפחו את הבועה ב־20%. הורדת יוקר הדיור הפכה למוטו המוביל של לפיד, שהעמיד את עצמו בראש קבינט הדיור. בסוף זה יקרה.
ס: סלולר
המהלך הצרכני הדרמטי ביותר, שהוכיח שגם שינוי רגולטורי קטן מעודד תחרות המפחיתה מאות שקלים מחשבון הסלולר החודשי למשק בית. שר התקשורת לשעבר משה כחלון גרף את כל הקופה כשאפשר לנו לפטפט את עצמנו לדעת במחיר שווה לכל נפש. העובדה שבדרך פוטרו אלפי עובדים ושממניות הסלולר בתיק ההשקעות שלנו נמחקו מיליארדי שקלים לא נספרה. נישא על כנפי ההצלחה כחלון אינו מבזבז זמן, ויקים מפלגה חדשה. כרפורמטור הגדול הוא משווק מהפכות נוספות גם בבנקאות ובנדל"ן.
ע: עני ועשיר
המחאה שהתמקדה בעיקר במעמד הביניים התעלמה מסוגיית העוני. הגידול בפערים מאיים לדרדר לעוני את שכבות הביניים. מסיבה זו ובגלל הקיצוץ בקצבאות הילדים, צבר השיח הציבורי סביב העוני תאוצה. הוועדה למלחמה בעוני, שגורלה לוט בערפל, היא אחת התוצאות. בניגוד לשיח האמפתי סביב העוני, המונח עושר התחרז בשנים האחרונות עם חזירות, תאוות בצע וכמחולל העיקרי ליצירת פערים. בשנתיים שלאחר המחאה הנמיכו עשירי ישראל פרופיל. בשנה האחרונה הם מתחילים להרים ראש, אם כי אירועי אלפיון מנקרי עיניים או מפגני עושר נחשבים עדיין לנדירים.
פ: פירמידות
עד לפני שלוש שנים הפירמידות היו מושג המתכתב עם מבנים עתיקים מרשימים במצרים ששימשו כקברים לשושלת הפרעונים. בגיבוי תקשורתי מסיבי גויר המונח ההנדסי לעולם הפיננסים. הוא מתאר מבנה משפטי של חברות בע"מ הבנויות במספר שכבות. השרשרת הפיננסית מאפשרת לעומד בראש הפירמידה לעשוק, דרך החזקה שולית, את המיעוט הנמצא בתחתיתה. בחוק הריכוזיות הונח שמבנה זה הוא הסיבה המרכזית לתחלואי שוק ההון. הפירמידות, שהחזיקו מעמד במצרים אלפי שנים, יפורקו בישראל בתוך שש שנים. אם לא יימצאו קונים הן יימכרו בבורסה לאחד מקבלני השלד.
צ: צדק חברתי
הססמה "העם רוצה צדק חברתי" הפכה לסמל המחאה. לאחר שהתברר שקשה להגדיר "צדק חברתי", שוכללה הססמה ל"כל מיני דברים". מהו צדק חברתי? צמצום פערים, שקיפות, הגינות, סדרי עדיפויות חדשים. כל אחד מאלה הוא נכון, אבל איך משיגים אותו? למעט צוות הכלכלנים שיעץ לאנשי המחאה, לא גובשה תוכנית פעולה מוגדרת. בניסיון להיות חכם ולא צודק העדיפו אנשי מחאה כמו סתיו שפיר ואיציק שמולי את הפוליטיקה. את דפני ליף עזבו מפוליטיקה.
ק: קופיקס
התחליף השיקי לעוף בשקל של איש העסקים רמי לוי. אבי כץ, המשקיע במיזמים חברתיים, הקים לפני שנה את הרשת המציעה קפה, מאפה או כריך במחיר אחיד של 5 שקלים. כץ רצה להוכיח שאם חותכים את פערי התיווך ניתן למכור במחיר נמוך וגם להרוויח. שיטת קופיקס שוכללה לגרסת קופיקס/משקאות חריפים, קופיקס/פלאפל ועוד. מחאת הפלפלים והכריכים בנתב"ג היא תוצר לוואי של קופיקס.
קופיקס. הכל ב-5 שקלים | צילום: מתוך ויקיפדיה
ר: ריכוזיות/רגולציה
ריכוזיות היא מילת הקסם שהצליחה לנווט את תחלואי המשק לדורותיהם לעבר הסקטור העסקי. אין בעיות ביטחון, אין תקציבי ממשלה מנופחים, אין סקטור ציבורי בעייתי, אין מע"מ גבוה ואין דולר נמוך. הכל מונופולים וטייקונים. כיצד ייתכן שבמילת קסם אחת ניתן לגייס למלחמת הריכוזיות מערכת פוליטית שלמה? זה אפשרי כשמדובר בעיתונות האג'נדה, שתצעד בטור אחד אחר החלילן מרחוב שוקן.
על פי תיאוריה זו, פירוק הריכוזיות במשק יגדיל את התחרותיות ויוריד מחירים. יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי הפליא לומר עם אישור החוק: "מדובר בבשורה חשובה ומעודדת לעתיד המשק והכלכלה.
מעתה נראה פירמידות רק במצרים". אבל מה לעשות, שהחוק שאושר בסוף 2013 לא הגדיל תחרות או בלם מחירים. נקווה שאף אחד לא ייזום כעת את "חוק הביזוריות". הרגולציה הפכה לאמצעי לפתרון בעיות הריכוזיות. בשלוש השנים האחרונות הוקמו עשרות ועדות שפרסמו חוקים, תקנות, חוזרים, הוראות שעה, הנחיות והנחתות. הרגולציה העודפת הבריחה משקיעים מהבורסה. בשלב מסוים אפילו הרגולטורים הבינו שהגזימו. עודף הרגולציה הפך לבון טון של המערכת, אבל בשטח דבר לא השתנה.
ש: שכר הבכירים
"כל מה שחולה ולא מוסרי בכלכלה ובחברה הישראלית מתבטא בניסיון לשלם לאייל לפידות 10 מיליון שקל", אמר לפני שבועיים שר האוצר יאיר לפיד. בשורה אחת הוא התיימר למקד את בעיית המוסר והמחלות של המשק בשכר הבכירים. אז נכון ש־10־20 מיליון שקל לשנה הוא שכר מטורף הדוקר בעין, ובכל זאת, זו אינה הבעיה או המחלה של המשק. שכר הבכירים הוא ביטוי נוסף לאי השוויון ולפערים בחברה. פתרון הבעיה אינו בהכרח קטימת ראשי האלפיון העליון. ניתן לצמצם פערים דרך עידוד השכבות הנמוכות שבסולם השכר, דרך תמריצים כמו מס הכנסה שלילי או העלאת שכר המינימום.
ת: תספורות
"תספורת" הוא מונח שהומצא על ידי פעילי וול־סטריט וגויר, וכעת הוא חלק מלקסיקון המחאה. הוא מתאר כשל מהותי בהחזר חובותיו של טייקון לחוסכים. הטייקון מוכן לסידור עבודה חדש ("הסדר חוב") הכולל הזרמת הון, מגבלות עתידיות שיוטלו עליו ומחיקה חלקית של החובות )תספורת(. ספרי הצמרת הפכו למוקד להתקפות חסרות תקדים. העירבון המוגבל שבחוק החברות לא הציל אותם: חלק מהטייקונים נשלפו מהמספרה והועמדו אל עמוד הקלון של הכלכלה הישראלית.
|
