Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

שנוי במחלוקת: האם סם ה-LSD בדרך להתקבל כתרופה פסיכיאטרית?

לפני מספר ימים התפרסם לראשונה מזה 40 שנה מאמר העוסק בפוטנציאל הרפואי של ה-LSD או ה-Lysergic acid diethylamide בשמו המלא, המוכר לרובנו כסם פסיכדלי הגורם להזיות ומשפיע על המחשבה. ...
ג'ייקוב סולום

לפני מספר ימים התפרסם לראשונה מזה 40 שנה מאמר העוסק בפוטנציאל הרפואי של ה-LSD או ה-Lysergic acid diethylamide בשמו המלא, המוכר לרובנו כסם פסיכדלי הגורם להזיות ומשפיע על המחשבה. המאמר שהתפרסם בכתב העת Nervous and Mental Disease מתאר מחקר שנערך בשוויץ ומדד את השפעתו של טיפול שעשה שימוש בחומר על 12 חולים במחלות מסכנות חיים (בעיקר סרטן סופני). “המחקר היה הצלחה במובן זה שלא זיהינו שום אפקט שלילי מהותי”, אומר הפסיכיאטר פיטר גסנר שליווה את המחקר. “כל הנסיינים דיווחו על יתרון שחוו כתוצאה מהטיפול, והאפקט היה יציב לאורך זמן”.

בתחילה, קיבלו 8 נסיינים מנה מלאה של 200 מיקרוגרם של LSD, בעוד ה-4 הנוספים קיבלו כמות קטנה פי 10. לאחר שני סבבי טיפולים בהפרש של שבועיים בין טיפול לטיפול, אלה שקיבלו את המנה המלאה חוו ירידה ממוצעת של 20% ברמת החרדה, בעוד שהאחרים הפכו חרדתיים יותר. כאשר החלו לקבל גם הם מנה מלאה, ירדה רמת החרדה שלהם בהתאם והאפקט נמשך שנה לאחר מכן.


מולקולת ה-LSD | תמונה: מתוך ויקיפדיה

אחד הנסיינים, הסובל מניוון של עמוד השדרה מדווח כי “הטיפול ב-LSD החזיר רגשות שאבדו, את היכולת לסמוך על אנשים, סיפק חוויות רבות של התבוננות פנימית ורגע חסר זמן בו היקום לא נראה עוד כמו מלכודת , אלא התגלות של יופי מוחלט. מאז שהניסיון הסתיים אני יותר אמוציונאלי, ואני לא מתכוון שזה תמיד מתבטא בשמחה. אבל אני חושב שעדיף להרגיש דברים בצורה עוצמתית – עדיף להיות חיי מאשר בקושי לתפקד”.

“התוצאות מראות שכאשר הוא ניתן בצורה מבוקרת, מפוקחת ומדויקת מבחינה מטודולוגית, LSD יכול לצמצם חרדות”, אומרים גסנר ועמיתיו. “זה גם תומך בנחיצותם של ניסויים בקנה מידה גדול יותר”. לדברי החוקרים הניסוי הנוכחי הוא בגדר “הוכחת הקונספט” מכיוון שהוא מראה שסוג כזה של ניסוי יכול להתבצע בצורה בטוחה ושהוא שווה את המאמץ. “הוא מסמן לידה מחדש של חקירת החומר כתרופה”, לאחר שבשנות ה-60 בעקבות הוצאתו מחוץ לחוק בארה”ב נותרו מאחור יותר מ-1,000 מחקרים שנעשו בתחום.

בראשית דרכו, דווקא שימש ה-LSD כתרופה פסיכיאטרית לאחר שד”ר אלברט הופמן שסנתז אותו לראשונה ב-1938 גילה במקרה את השפעותיו. במהרה הפכה התרופה לשנויה במחלוקת ונבדקה במשך שנים בסדרת ניסויים על ידי ה-CIA בארה”ב, עד שבשנות ה-60 לאחר שנטילת ה-LSD הפכה לסממן חברתי אנטי ממסדי, הוחלט כאמור להוציא אותו מחוץ לחוק בארה”ב. הניסויים האחרונים בחומר על בני אדם שקיבלו את אישור ה-FDA הסתיימו ב-1980. כעת, כאמור מנסים החוקרים השוויצרים להחיות את תחום המחקר שנזנח ולהחזיר את ה-LSD לתודעה כתרופה פסיכיאטרית לגיטימית.