שעון בן-חיל: לוקח את הסמארטפון?

בעבר לשעונים הייתה משימה אחת פשוטה – להורות על השעה. היום, בעולם בו כולם רוצים להישאר "מחוברים" בכל רגע נתון, הם כבר מיני־מחשבים אישיים.

ההכרזה על רכישת מטה ווטצ' של פוסיל בספטמבר האחרון, היא הוכחה נוספת לעניין ההולך וגובר בשעוני־יד מחוברים, או חכמים. יצרנית האביזרים שבסיסה בטקסס, ניהלה את מטה ווטצ' – שהמוצר הראשון שלה היה שעון־יד דיגיטלי המתחבר לטלפונים עם מערכת ההפעלה אנדרואיד באמצעות בלו־טות' – כחלק מחטיבת הטכנולוגיה.

הרוכשים הם קבוצת משקיעים בראשות ג'ואה פינומאה, לשעבר מנהל בנוקיה. את החברה החדשה, הקרויה אף היא מטה ווטצ', ימשיכו לנהל אותם מנהלים שהובילו את מטה ווטצ' של פוסיל. השעון הושק בארה"ב ובאירופה בעלות של כ־200 דולר.

פינומאה מכנה את שעוני־היד המחוברים "שוק צומח ומתעורר". ואכן, קיימות חברות סטארט־אפ נוספות שנכנסו לתחום. כמה חברות אירופיות הציגו בשנה החולפת שעוני־יד המבוססים על אנדרואיד, הפלטפורמה הניידת של גוגל.

רומבה־טיים הניו יורקית, למשל, מכניסה פרטי זהות רפואיים לתוך שעוני־יד זולים חסינים למים. דרו דטרס, ממייסדי החברה, מקווה ששעוני־היד שלהם – בהם ישולב שבב שיאפשר שירותי תשלום ומספר אישי אליו ניתן יהיה להתקשר במקרי חירום, כדי לקבל מידע רפואי על חולים – יספקו ערך מוסף שאין למכשיר סלולרי חכם.

לדבריו, אנשים רבים אינם נושאים איתם את מכשיר סלולרי כשהם מתאמנים, אבל הם כן עונדים את השעונים שלהם. יש גם כאלה שמעדיפים להשאיר את הטלפון שלהם כשהם יוצאים למשימות קצרות, הוא אומר, אולם עדיין זקוקים למנגנון תשלום.

יצרניות גאדג'טים מבוססות מגלות אף הן עניין בתחום. מוטורולה מפתחת טלפון שעון אנדרואיד. סמסונג ו־LG יצרו כל אחת טלפון שעון־יד, כשהאחרונה הציעה את הגרסה שלה כבר ב־2009.

במונחים של מכירות, השעונים המחוברים הקודמים היו כישלון. הטלפון־שעון של LG, חדשני ככל שיהיה, מעולם לא נמכר מחוץ לאירופה. זה של סמסונג כלל לא הגיע למכירות. אפשרויות הניצול שלהם היו מוגבלות, בגלל צגים סופר־קומפקטיים, אפשרויות מועטות של קליטה ושליחה ומחסור באפליקציות מותאמות. 

עם זאת, חסידי השעונים המחוברים טוענים שהחסרונות הללו מתגמדים, ככל שהיתרונות הברורים של המכשיר – קטן, קל ונוח יותר לנשיאה בהשוואה לסמארטפון – הופכים אטרקטיביים מתמיד.