Forbes Israel Logo

שר הכלכלה הצרפתי: "צרפת מגנה בכל תוקף חרם כלכלי על ישראל"

"לא נסכים לחרם כלכלי על ישראל. צרפת מגנה אותו ואת כל פעילות ארגון בי.די.אס באופן שיטתי, והחוק הצרפתי אינו מאפשר בכלל חרם כזה". כך טוען עמנואל מקרון, שר הכלכלה הצרפתי, בראיון בלעדי ל"מעריב־השבוע", ערב ביקורו בישראל.

מקרון יערוך ביקור של שלושה ימים בישראל ושל חצי יום ברשות הפלסטינית. מדובר בביקור רשמי ראשון של שר צרפתי בישראל, לאחר תקופה ארוכה שבה נמנעו שתי המדינות מחילופי ביקורים של דמויות בדרגים הבכירים. השר מקרון, העומד בראש משלחת של יותר מ־50 מנהלי חברות ואנשי עסקים, יפתח בין היתר את פסטיבל החדשנות די.אל.די בתל אביב, ייוועד עם שרים כלכליים כמו יובל שטייניץ ואריה דרעי ועם יזמים ואנשי רוח ישראלים, וצפוי להכריז על שורה של יוזמות להשקעות ולשיתופי פעולה כלכליים.

מקרון בן 37 בלבד והוא כבר נחשב לכוכב־על בפוליטיקה הצרפתית. מינויו נחשב לתקווה האחרונה של ממשל הנשיא פרנסואה הולנד להתגבר על הקשיים הכלכליים במשק הצרפתי ולנסות לזכות, למרות ההידרדרות בסקרים, בבחירות הבאות לנשיאות בעוד פחות משנתיים. בעבר עבד בבנק רוטשילד, כך שבאתרי אינטרנט אנטישמיים ואסלמיסטיים כבר כתבו בימים האחרונים על "מקרון־רוטשילד שיוצא לישראל".

"יש לנו יחסים נרחבים עם כלכלת ישראל, שאותם אפשר לחזק", אומר מקרון, "לכן אני מגיע עם משלחת גדולה מאוד, שתחתום על חוזים נוספים בתחומי האנרגיה, המים והתקשורת. קיים היצע צרפתי של תעשיות מובילות שיכולות להתמקם בישראל, לקבל חוזים ולהפגין יותר נוכחות. המטרה השנייה של הביקור שלי היא להיווכח במו עיני מה פירושה של 'אומת סטארט־אפ', במקרה זה סביבה של מחקר יזום שבו לממשלה ולמערכת הביטחון יש תפקיד. בעניין זה נוכל לקבל השראה מישראל, שהרי צרפת היא מדינה שמקימה חברות סטארט־אפ יותר מכל מדינה אחרת באירופה. לכן אני מאמין שבהתחשב בייחודיות של הכלכלות שלנו ובקשרים המדיניים בין שתי המדינות, נוכל לחזק את היחסים בתחומי היזמות, החדשנות והמחקר".

שר הכלכלה הצרפתי, עמנואל מקרון | צילום: ויקיפדיה

בהתייחסו לחיזוק הקשרים הכלכליים על רקע מחלוקות מדיניות, צצה ועולה פרשת חברת אורנג' והתנתקותה מחברת פרטנר הישראלית. "היו לאחרונה אי הבנות, כמו פרשת אורנג'", מודה השר הצרפתי, "יש היום עצבנות רבה שנובעת מרגישות יתר".

מדובר בחברה צרפתית שלקחה חלק בחרם כלכלי על ישראל.
"לא נסכים לחרם, וצרפת מגנה אותו באופן שיטתי. יוזמי החרם נרדפים על ידי כל זרועות המדינה. המסר הועבר באופן ברור לחברות, שאסור להן לעסוק בפוליטיקה – יהיו מה שיהיו השקפותיהן – גם אם הן אינן תואמות את אלה של הממשלה. לגבי פרשת אורנג', היה מדובר באי הבנה. מנכ"ל החברה התנצל, בא לישראל ופגש את ראש הממשלה. מדובר היה בעניין מסחרי, ברישיון לשותפות שקיפחה את אורנג'. עם זאת, ההכרזה על כך נעשתה ברגע ובמקום שלא נבחרו בצורה הטובה ביותר. לכן זה היה צעד כושל, ולא ברצון של אורנג' להשתתף בכל צורה שהיא בחרם. אורנג' היא שותפה של ישראל זה זמן רב, והיא תמשיך בשיתוף הפעולה כמו מפעילים אחרים".

ואכן, שניים ממנהלי החברה הצטרפו למשלחת שמגיעה היום לישראל, מה שמעמיד באור אחר את החברה הצרפתית ואוליה, שפרשה מהשותפות ברכבת הקלה בירושלים. "צרפת איננה מכירה בסמכות מדינת ישראל במזרח ירושלים, וזה המסר שהיא מעבירה לחברות הכלכליות", מיהרה להסביר יועצת השר, אולי כדי להשאיר לבוס שלה את הדיבור על דברים חיוביים בלבד.

האם למדינת ישראל יש לחשוש מלחץ או מסנקציות כלכליות מצד צרפת ואירופה בנוגע לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים?
"שר החוץ לורן פביוס הודיע על רצונה של צרפת להציע ‘מפת דרכים', תוך אזכור העמדה ההיסטורית של צרפת שלא השתנתה והרצון למצוא דרך להסכם. במסגרת זו אין היום כל רצון מצד צרפת וחברות האיחוד האירופי להפעיל אמצעי גמול כלכליים נגד ישראל, והמכשיר הזה אינו תקף".

מקרון מגיע לארץ עם משלחת גדולה, שתחתום על חוזים בתחומי המים, האנרגיה והתקשורת | צילום: thinkstock

בסוף ספטמבר צפויה יציאתה של משלחת כלכלית גדולה נוספת מצרפת לאיראן, כדי למהר ולקטוף את פירות הסכם הגרעין עם איראן. בכמה אמצעי תקשורת הוזכר שמו של השר מקרון כמי שאמור לעמוד בראשה. השר הצרפתי מאשר את צאתה של המשלחת, אך מכחיש כי ישתתף בה. בדברים שנשא בפרלמנט של ארצו ביקש מקרון מחברות צרפתיות שלא למהר מדי בחידוש פעילותן באיראן, "כדי שלא יסתבכו כמו בנק ב.נ.פ" (שנשפט בארה"ב על הפרת החרם הבינלאומי).

"מדינות רבות היו שותפות להסכם עם איראן", מסביר השר מקרון, "ויש להכיר בכך שצרפת הייתה תובענית במיוחד כלפי איראן לאורך כל המשא ומתן ולקחה בחשבון את הדאגות והאינטרסים של ישראל באופן מיוחד. מדינות אחרות היו להוטות יותר מאתנו להגיע להסכם. זו היתה תובענות מוצדקת שמטרתה לא הייתה לפגוע בהסכם שבו היו מעוניינים כולם, ובמיוחד ארצות הברית".

בתשובה לשאלה אם משבר ההגירה הוא מבחן לאירופה שנובע, בין היתר, מעמדה שגויה של המערב לגבי הסכסוך בסוריה, מזכיר השר הצרפתי: ״אילו עמדתנו בנושא סוריה (לפתוח בפעולה צבאית נגדה – ג״ק) הייתה מתקבלת, היו לנו היום פחות פליטים. סיכון המהגרים הוא תוצאה של סכסוכים גיאו־פוליטיים רבים, וצרפת גילתה מהרגע הראשון ראייה נכונה של המצב ומחויבות גבוהה לפתרונו. צרפת נלחמת נגד בוקו חראם במאלי ונגד דאע״ש. יש היום מציאות של טרור אסלמי המתפשט באפריקה ובמזרח התיכון, וההגירה היא תוצאה של מצב זה״.

אז איך פותרים את המצב הנפיץ הזה?
״יש לפעול בשני תחומים. ראשית – מניעה. לאירופה צריכה להיות מדיניות דיפלומטית, צבאית והומניטרית שמתאימה למצב. התחום השני הוא קליטת המהגרים. הנשיא הולנד והקנצלרית מרקל הציעו תוכנית שתמנע נקודות לחץ, כמו ביוון ובאיטליה, ותאפשר שיתוף פעולה בין המדינות. ובכלל, זה אתגר כלכלי איך לקלוט ולמצוא עבודה לאוכלוסייה זו שאינה מיומנת״.

לכתבה במעריב

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.