Forbes Israel Logo

תחזיק מעמד, ברק: ארבע סיבות טובות להמשיך לצוטט למרקל

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, נמצא לאחרונה תחת לחץ גובר לצאת מתסבוכת פרשת הריגול אחר מדינות כמו גרמניה. היום הוסיף הניו יורק טיימס לקשייו של אובמה עם פרסומה של פרשנות מניפולטיבית, אשר נכתבה על ידי אליסון סמייל, עורך בריטי, אשר לוקח בדרך כלל את הצד של גרמניה בוויכוחים פוליטיים בינלאומיים מעין אלה.

הלחץ נותן את אותותיו ואובמה נראה על סף התמוטטות. אבל הוא צריך לעמוד איתן, וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, רק תכבד אותו עוד יותר בשל כך. הנה ארבע סיבות טובות לכך שאובמה צריך שלא למצמץ ראשון ולשמור על תכנית הריגול רחבה ככל האפשר:

צילום: רויטרס

1. בעלת ברית היום עלולה שלא להיות בעלת ברית מחר. בתחזית שהתפרסמה אח"כ כסמל לקלות בה בוחרים הפרשנים בהשקפה אופטימית מדי לגבי עתיד יחסי החוץ של ארה"ב, טען ב-1909 הסופר נורמן אנג'ל כי מלחמה בין מדינות מתקדמות הפכה ברבות הימים לנושא לא רלוונטי. 5 שנים בלבד לאחר מכן היה העולם כולו כמעט מעורב במלחמה ההרסנית ביותר בהיסטוריה.

תודות יחסי ארה"ב-יפן עשויים גם הם להדליק נורת אזהרה: מבעלת ברית נלהבת של ארה"ב במלחמת העולם הראשונה ובמשך שנים לאחר מכן, התהפכה יפן באחת בשנות ה-1930, וללא כל אולטימטום חיסלה את הצי האמריקאי באוקיינוס השקט בהתקפה על בסיס פרל הארבור בשנת 1941. היפוך פתאומי של עמדות גיאופוליטיות נרשם גם כשרוסיה וסין, בעלות בריתה של ארה"ב במלחמת העולם השנייה, הפכו חמש שנים מאוחר יותר לאויבות מסוכנות. 

באשר לגרמניה, טענותיה כי היא בעלת ברית מוצקה של ארה"ב הן, אה, אינן מבוססות במיוחד, למרות שבתקופת המלחמה הקרה שיתפה בד"כ מערב גרמניה פעולה עם ארצות הברית בניסיון להשיג יתרון על ברית המועצות, המדיניות הצבאית הגרמנית במאה ה-20 מספרת סיפור אחר.

2. בצעד שמערער באופן ברור על המאמצים האמריקאים להוביל את העולם לקראת חופש כלכלי נרחב יותר, מטפחת גרמניה כבר זמן רב באופן חד צדדי יחסים מיוחדים עם סין הקומוניסטית. ברלין רקמה בשנים האחרונות עסקאות טכנולוגיה רבות מול סין, אחת מאלו כללה בניית מטוסי איירבוס 320 בסין. בתמורה העניקה בייג'ינג ליצוא הגרמני יחס מיוחד בשוק הסיני.


צילום: רויטרס

3. המערכת הכלכלית הגרמנית אינה עולה בקנה אחד אידאלים אמריקאים. הגרמנים משתמשים בגלוי בקרטלים ובמגבלות על סחר כדי לסכל את מאמציה של וושינגטון לבנות כלכלה עולמית מבוססת שווקים חופשיים.

אולי ההמחשה הברורה ביותר של הנקודה היא מערכת היחסים המוזרה בין תעשיית הרכב הגרמנית עם יפן: למרות שהשוק היפני כמעט וחסום בפני מכוניות גרמניות, כמו גם בפני מכוניות אמריקאיות (פולקסווגן חולשת על נתח של 1% בלבד משוק המכוניות ביפן, לעומת כמעט 40% של טויוטה), שומרת גרמניה כבר זמן רב את תלונותיה לעצמה, והפקידים הגרמנים מצטיינים בשתיקתם כאשר ארצות הברית מנסה להילחם בחסמים יפניים. יש שיטה בשיגעון – בתמורה היפנים נמנעים בדרך כלל מלהתמקד בשוק הגרמני.

4. כולם עושים את זה. כל הסכם שכולל הימנעות של ארה"ב מריגול אחר בעלת ברית (ובעלת ברית לכאורה) יהיה לגמרי חד צדדי. בעוד שהתרבות המשפטית בארה"ב תקשה על פקידים אמריקאים לסטות הצידה מהסכמים בינלאומיים, במדינות עם פחות דאגה לגבי שלטון החוק יהיו הפקידים הרבה פחות מוטרדים וחסרי נקיפות מצפון בנידון. וגרמניה אינה יוצאת דופן.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.