תחרות כלבים: מי באמת אחראי למירוץ החימוש במזרח אסיה?

על אף שהדבר עובר מעט מתחת לרדאר של התקשורת המערבית, מרוץ חימוש מתנהל במזרח אסיה כבר זמן רב. הממשל בארה"ב דווקא מודע בהחלט לתופעה המדאיגה ובקרוב צפוי לבקר שר ההגנה, צ'ק הייגל בסין, יפן ומונגוליה. מאוחר יותר החודש יבקר גם הנשיא אובמה בדרום קוריאה, יפן, מלזיה ובפיליפינים כשמדיניות בריתות ההגנה האמריקאית תהיה במרכז האג'נדה.

לפי נתוני המכון למחקרי שלום בשטוקהולם, סין אחראית על כ-10% מהוצאות הביטחון בעולם, אך היא לא היחידה. גם הודו, דרום קוריאה, וייטנאם ומלזיה, החלו להגדיל את הוצאות הביטחון שלהן. אפילו יפן הפציפיסטית עושה צעדים לכיוון ומנסה לשנות את החוקה שאינה מאפשרת את הגדלת הצבא.

אך מה בדיוק מניע את תהליך ההתחמשות הזה? נראה כי מרוץ החימוש האסיאתי דומה יותר למרוץ כלבים, בו מואץ פיתיון בדמות ארנבת לאורך המסלול על מנת לגרום לכלבים להמשיך ולרוץ. בלהט המרוץ, כל כלב הנמצא מאחורי המוביל, מנסה בכל כוחו להשיג את זה שלפניו ולא לתת לזה שמאחוריו לעקוף אותו. כך, כאשר המוביל רץ מהר יותר, כל השאר חייבים לרוץ מהר יותר גם הם.

הצבא הסיני. נמצא במגמת גדילה מתמידה | צילום: רויטרס

מי אחראי על ארנבת הפיתיון במרוץ האסיאתי? זוהי ארה"ב בכבודה ובעצמה, שגם מחזיקה בכלב החזק והמוביל במרוץ. צבא ארה"ב עם הבריתות והבסיסים שלו במזרח אסיה מהווה כבר זמן רב את הכלב המוביל המשאיר מאחור את כל שאר החבורה. הכלב השני – סין, שהצטרפה למרוץ רק בשני העשורים האחרונים, לעולם לא תוותר על הרצון האובססיבי לצמצם את הפער. וכך, המאמץ המתמיד של סין להגביר מהירות מושך אחריו את כל השאר.

אם נחזור לנתונים, אפשר לראות בצורה ברורה את המצב: ארה"ב כמדינה עם הוצאות הביטחון הגדולות בעולם השקיעה בצבאה 682 מיליארד דולר ב-2012. סין השקיעה 166 מיליארד והגדילה באופן קבוע באחוזים גדולים את תקציב הביטחון שלה בשנים באחרונות. בין 2003 ל-2012 הגדילה ארה"ב את תקציב הביטחון שלה ב-32%, לעומת 175% אצל סין.

נושאת מטוסים אמריקאית בחופי יפן. הארנבת אחריה רודפים כולם? | צילום: רויטרס

לסין אין בסיסים מסביב לעולם, בריתות הגנה ומעורבות במלחמות, כמו לארה"ב, היא מתמקדת באינטרסים הבסיסיים שלה סביב קיבוע גבולותיה, ייצוב המערכת השלטונית וצמיחה כלכלית. יחד עם זאת, גם אם מצמצמים את נקודת המבט לאסיה בלבד, אפשר להבין מדוע רואה סין איומים פוטנציאלים ומדוע היא נמצאת תחת לחץ רב להשיג את ארה"ב. מנקודת המבט של סין, כוחה של ארה"ב באסיה מוכפל כתוצאה ממערכת הבריתות שלה: יפן הוציאה על ביטחון כ-60 מיליארד דולר ב-2012 (מה שמציב אותה בין בריטניה וצרפת), ודרום קוריאה הוציאה כ-32 מיליארד דולר. הוספת ההתרחבות הזו וארסנל הנשק של שתי אלה לזה של ארה"ב, יוצר פער גדול אף יותר מול סין.

לכך יש להוסיף את המקום המרכזי שמקבלת מדיניות החוץ של ארה"ב כלפי אסיה השואפת להגדיל עוד יותר את כוחה הצבאי באזור עד כדי הכפלתו עד 2020, ומקבלים שוב את דפוס הפיתיון המלאכותי של תחרות הכלבים המושך את כל המתחרים קדימה. הדגש כלפי אסיה כולל גם ניסיון לחזק את הבריתות עם לחץ על יפן לאפשר בניית בסיס אווירי חדש באוקינאווה, הקמת בסיס מרינס קבוע באוסטרליה, ושימוש חופשי בבסיסי האוויר והים בפיליפינים.

ארה"ב לא יכולה להרשות לעצמה לאבד את היתרון, או לאפשר לכוח כלשהו בעולם להשתוות אליה מבחינה צבאית, אך במאמציה הרבים לעשות זאת, יתכן והיא גורמת בדיוק לדבר הזה. אולי הגיע הזמן דווקא להאט את הארנבת.