העיר שנקראה לאחרונה "הסיליקון וואלי של המזרח התיכון" על ידי ה-CNN, ו"מרכז ההייטק של המזרח התיכון" על ידי המגזין TechCrunch, היא לא אחרת מאשר ביירות. שהפכה ליקירת המדיה העולמית.
סצנת ההייטק בביירות החלה לצבור תאוצה, כאשר עברה ממצב של קשיי גדילה וחוסר ניסיון לכזו שנמצאת כיום על המפה. בין הסיבות לכך אפשר למנות את ההשקה של מגוון קרנות שיזרימו 100 מיליון דולר בהשקעות אל תוך כלכלת הסטארט-אפ של לבנון בחמש השנים הבאות, ואת המאמצים המתמשכים של הבנק המרכזי הלבנוני לצמצם את הסיכון שקיים בהשקעה בסטארט-אפים.
ישנן שלוש חברות כרגע שמטרתן היא בראש ובראשונה לעודד הקמת סטארט-אפים. שתיים מהן הן אקסלרטורים (תוכניות האצה), ואחת תשקיע ותטפח חברות יותר בשלות. בעיר בה גרים כ-2.2 מיליון איש, יש שתוהים האם זו בועה? ואם כן, האם היא תתפוצץ? "הערך של המכלול גדול יותר מסכום חלקיו. אנחנו מאמינים כי יש מספיק מקום בצנרת עבור כל היוזמות האלו", אומר עומר שאטה, מנהל אקסלרטור בינלאומי במרכז ההייטק הלבנוני בריטי. הוא מחשיב את המוקד החדש כ"פוסט-אקסלרטור", מאחר והוא מתכנן לקחת סטארט-אפים שכבר סיימו תכניות אחרות ולשהות איתם בלבנון במשך כשלושה חודשים, לפני שהוא יבחר את הטובים ביותר – אותם ייקח ללונדון לתכנית בינלאומית בת 10 חודשים. "אנחנו נשלח אותם ללונדון, שם הם יוכלו למצוא קבוצות ויועצים מתאימים".
שתי החברות החדשות האחרות – Speed ו-Flat6Labs – הן אקסלרטורים במובן המסורתי. השלוחה בביירות תהיה האקסלרטור הרביעי של Flat6Labs במזרח התיכון, כאשר האחרים נמצאים בקהיר, אבו דאבי וריאד. כיום החברה עובדת עם 68 חברות בכל השלוחות.
"יש כמה אתגרים עיקריים בתחום ההייטק באיזור הזה. רובם הם בדיוק כמו בכל מדינה אחרת: מחסור בהון, סביבה שעדיין נמצאת בתהליך התפתחות, משקיעים מעטים, יועצים מעטים, סיפורי הצלחה מעטים בלבד", אומר ראמז מוחמד, מנכ"ל ב-Flat6Labs.
"אף אחד לא ישקיע בסטארט-אפ ששוק היעד שלו הוא לבנון" | צילום: thinkstock
בדומה למרכז ההייטק הלבנוני בריטי, מטרתה של Flat6Labs היא לייצא את הסטארט-אפים הטובים ביותר מלבנון, ולסייע להם במעבר לשוק הזר. היעד שלהם הוא המפרץ הפרסי. "השוק במזרח התיכון הוא שונה לחלוטין. אנחנו אולי חולקים את אותה שפה, מבינים האחד את השני, ויש לנו היסטוריה משותפת, אבל עדיין, עבור יזם מצרי או לבנוני, לפתוח חנות בדובאי זה יכול להיות עניין מאתגר. ופה בדיוק נכנס התפקיד שלנו", אומר מוחמד. החברה, שמלבד ארבעת האקסלרטורים הקיימים מתכוונת להתרחב בעתיד, מקווה להפוך את הדברים לקלים יותר עבור רעיונות טובים ממצרים למשל, כך שיוכלו ליישם אותם באיחוד האמירויות, בערב הסעודית או בירדן.
השוק השברירי במזרח התיכון הוא הפיל בחדר. כמובן שכמה מהמשוכות עבור תעשיית ההייטק בלבנון כוללות אינטרנט איטי, מחסור במימון או מחסור בייעוץ. אבל, כל אלו הם נושאים שאפשר לטפל בהם. מעבר לכך, משוכה גדולה אפילו יותר עבור סטארט-אפ היא השווקים הלאומיים השבריריים במזרח התיכון. כדי שהשקעה תחזיר את עצמה, סטארט-אפ צריך להיות מצליח בכל אחד מהשווקים האלו, או להירכש על ידי חברה בינלאומית, כמו במקרה של Shahiya, פורטל מתכונים לבנונים שנרכש ב-2014 עבור 13.5 מיליון דולר.
"אף אחד שדעתו איתנה לא ישקיע בסטארט-אפ ששוק היעד שלו הוא רק לבנון", אומר פאדי ביזרי, דירקטור בתכנית היזמות הצעירה Bader. ביזרי הוא אחד מחברי הצוות שמימנו את האקסלרטור הראשון בלבנון, Seeqnce. למרות שהוא כבר נסגר בגלל "כל מיני סיבות", עבור רבים הוא סימל הצלחה לאומית, כי כמה מהסטארט-אפים שהוא סייע להם הצליחו. לדוגמא, Presella ו-Etobb שנחשבים לכמה מהטובים באיזור.
"ראינו שזה עובד. ועכשיו אנשים חושבים, אוקיי, אנחנו צריכים אקסלרטור בלבנון", מסביר ביזרי. "אנשים חושבים שאין לנו את המסה של ההמונים שרוצים להיות יזמים. אבל זה גם מה שכולם אמרו כשעבדנו על Seeqnce וקיבלנו מאות בקשות. זה היה רק לפני שלוש שנים".
ל-Speed יש תכנית בת שלושה חודשים עבור 10 סטארט-אפים, עם מימון של יותר מ-40 אלף דולר לכל אחד מהם ושני סבבי גיוס בכל שנה. השקת התכנית תהיה בקיץ הנוכחי. "כולם בלבנון אומרים שאנחנו צריכים אקסלרטור. כולם מצפים לזה", אומר ביזרי. "אם נעשה אותו זה כמו שצריך, הוא יגרום לשינוי בסביבה בה אנו פועלים".
|
|