|
יש לי אור במטבח ובחדר השינה. עד לא מזמן זה נשמע לי טריוויאלי, אבל הדיווחים מכל הרחובות והשכונות סביבי גורמים לי להרגיש בת מזל. בסלון האור כבה מדי כמה דקות. כ-250 אלף איש מנותקים מחשמל במנהטן, כך שאני כנראה הבאה בתור, אבל גם אם אין אור סלון, לפחות יש כזה בקצה המנהרה. עד מחר בערב השיא כבר אמור להיות מאחורינו.
השכונות ש"ניצלו" מהסופה הטרופית ההרסנית ביותר שתקפה את החוף המזרחי הן אלו שנמצאות על הגבעות או ביניהן. תושבים שקרובים לקו המים פונו מבתיהם כבר לפני יומיים, ותושבים נוספים מפונים בכל שעה. לכולם, וגם לי, יש "תיק חירום" עם מסמכים חשובים, קצת בגדים, אוכל ושתיה – על פי הוראות העירייה והמשטרה. את האוכל, המים והפנסים קנינו כבר לפני יומיים, ובינתיים אנו משתדלים לאכול את כל מה שנמצא בתוך המקרר ולהשאיר את האוכל היבש ל"שעות הקשות". ברור לנו שהמקרר ישבוק חיים בשלב מסוים, אבל לא ברור מתי.
לכולם יש "תיק חירום" – עם מסמכים חשובים, אוכל ושתייה | צילום: נועה אורון
החלונות בבית סגורים, ויש כאלו שהעדיפו להדביק שכבה נוספת של מסקינגטייפ על הדפנות. בתור ישראלית, חסכתי לעצמי את הזיכרונות ממלחמת המפרץ. בינתיים, אני נהנית מסימפוניה של שריקות הרוח – בכל חדר זה נשמע אחרת.
לתזמורת העלים והענפים שעפים מחוץ לחלון מצטרפים מדי פעם צפצופים מעיקים של אזעקה שכונתית או הודעות ס.מ.ס מטעם העירייה, שמתריעות על מצב חירום כולל באזור. מדי פעם עולים מהרחוב הראשי קולות של סירנות משטרה, מכבי אש ושירותי הצלה אחרים – המכוניות היחידות שנוסעות ברחוב השומם. אפילו סטארבאקס סגור. ניו יורק חווה לראשונה את גרסת "יום כיפור" של הגברת סנדי, רק שאצלה אין "גל שקט".
|
|
