| ירידה בשיעור תלמידים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים החינוך הרגיל, אי הגדלת שיעור המשאבים שהקצה המשרד לשילוב תלמידים אלה בחינוך הרגיל, מספר מצומצם של שעות שבועיות לתלמיד שמשולב באותה דרך, וחוסר בכלים לטיפול בתלמידים בעלי הפרעה התנהגותית-רגשית. אלה רק חלק מממצאי דו"ח מבקר המדינה המתייחס לשילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגיל.
בחוק חינוך מיוחד (1988) משתקף עיקרון ולפיו יש להעניק זכות קדימה לשילוב תלמיד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. בתיקון לחוק מ-2002, אף נקבעו סוגי השירותים שילד המשולב בחינוך הרגיל זכאי להם, במטרה לעודד את השילוב.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
עשור חלף מאז תוקן חוק החינוך המיוחד, אולם על פי דו"ח מבקר המדינה, עד היום לא מומש עדיין העיקרון שלפיו יש להעדיף שילוב ילד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל.
המבקר מצא כי שיעור התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים ששולבו במסגרת החינוך הרגיל מכלל תלמידי החינוך המיוחד הצטמצם; חלקו של תקציב השילוב בשנת 2011 מסך התקציב לחינוך מיוחד נותר כפי שהיה בשנת 2002, כעשר שנים קודם לכן, והנטל הכספי של השילוב עדיין מוטל במידה ניכרת על הורי התלמיד.
צילום: רויטרס
המלצותיה של הוועדה לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל בראשות השופטת דליה דורנר, כי יש לשנות מן היסוד את תהליך התקצוב של שירותי החינוך המיוחד ואת מתכונת השמתם של הילדים בעלי הצרכים המיוחדים, היו אמוריות להוות בסיס להובלת שינוי ולמימוש העיקרון האמור המשתקף בחוק החינוך המיוחד והעקרונות שנקבעו בפסיקה.
אך המבקר מצא כי אין כלל ודאות שהמשרד אכן יחולל שינוי כזה, וכי בשנים הקרובות תאפשר מערכת החינוך בכללותה להורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים לממש את זכותם לבחור במסגרת החינוך שבה ילמד ילדם.
המבקר קובע כי על משרד החינוך לבצע את השלב הבא בניסוי לבדיקת ישימותן של המלצות ועדת דורנר, בתנאים שיבטיחו שהממצאים שיעלו מן הניסוי יספקו למשרד את המידע הנחוץ בדבר בחירת ההורים בין המסגרות החינוכיות השונות, וכן שיבטיחו כי ניתן יהיה להפיק מהממצאים מסקנות בדבר היכולת לפעול במסגרת התקציב הקיים.
כמו כן, מטיל המבקר על משרד החינוך לבחון את המענה הניתן במוסדות החינוך הרגיל לתלמידים בעלי הפרעה התנהגותית-רגשית, וזאת בהתחשב בכלים שמקבלים המוסדות לצורך כך. אם יימצא שבידי מוסדות אלה אין כלים מספקים למילוי צורכי התלמידים והמוסדות גם יחד, מוטל על המשרד להכין תכנית פעולה מפורטת לגיבוש כלים כאלה ולפעול ליישומה.
צילום: IngImages ASAP
תגובות
משרד החינוך השיב למבקר המדינה כי בנה תוכנית הדרכה והשתלמויות לצוותי החינוך הרגיל על מנת לאפשר שילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגיל. "בעבר טיפל החינוך המיוחד גם בתלמידים עם לקויות קלות, אולם לאור שילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מורכבים יותר בתוך המערכת, הופנו תקציבי החינוך המיוחד לתלמידים עם לקויות מורכבות יותר", נכתב בתשובת משרד החינוך. "מאחר שלא התקבלה תוספת תקציבית שאפשרה להשאיר את ההקצאות כפי שהיו, נאלץ המשרד להפחית את גובה ההקצאה".
עוד טוען המשרד כי הציפייה היא שהצוותים בחינוך הרגיל יפעלו לצמצום הפערים באמצעות המשאבים שעומדים לרשותם, לרבות באמצעות שעות פרטניות במסגרת רפורמת "אופק חדש". "מערכת החינוך מובילה הטמעה של התאמת סוג התמיכות לצורכי התלמיד כ-15 שנה. במסגרת תהליך זה החלה עבודתם של מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת כמו גם טיפולים רגשיים באמנות, כחלק מתהליך התמיכות בתלמיד. על אף ההבנה המקצועית והרצון בשילוב עובדים ממקצועות הבריאות, מדובר בתהליך מורכב המחייב שינוי לאורך זמן, יכולת לעשות שינוי במצבת כוח האדם הקבוע של המוסדות ועוד".
לגבי המלצות ועדת דורנר טוען המשרד כי "יישומן הוא תהליך מורכב ומסובך; משרד החינוך מחויב להוביל את התהליך בזהירות ובאחריות. נוכח קיומם של הבדלים בין מסגרות לחינוך מיוחד לבין שילוב בחינוך הרגיל, הרי שגם אם ייושמו המלצות ועדת דורנר על פי מתכונת הפעולה של המשרד בניסוי, יינתנו לתלמיד הלומד במסגרות החינוך המיוחד שירותים שלא יינתנו לו במסגרת שילוב. המלצות ועדת דורנר הן מהפכניות, ועל כן הן מחייבות את מערכת החינוך לפתח כלים ייחודיים לאיפיון, וכן לתת מענה לתלמידים תוך בחינת מודלים תקציביים ייחודיים; מערכת החינוך תשקול בכובד ראש ומתוך אחריות גדולה את יכולתה ליישם את המלצות ועדת דורנר לאחר ביצוע ניסוי נרחב בשנת הלימודים התשע"ג. עולה קושי כבר ברמה המיידית ביישום המלצות הוועדה ללא תוספות תקציביות משמעותיות".
על פי משרד החינוך, החל משנת הלימודים תשע"ג הוסיפה מערכת החינוך לתכנית האסטרטגית שלה יעד נוסף – "יעד ההכלה", שתכליתו "לתת מענים ממוקדים לתלמידים מתקשים טרם הפנייתם לתכנית השילוב, ובוודאי טרם הפנייתם לועדת ההשמה לצורך קבלת זכאות ללימודים בחינוך המיוחד"; באמצעות יעד זה נוצרה לטענת משאד החינוך הזדמנות לפתח תהליכי הכשרה והשתלמויות לצוותי החינוך במוסדות החינוך הרגיל, ומערכת החינוך בנתה תכנית הדרכה והשתלמויות לצוותים בבתי ספר אלה על מנת לאפשר שילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בהם. "התוכנית מתייחסת הן לרצף התפקודים והן לרצף הלקויות", נכתב בתשובת המשרד, "מתוך תפיסה הגורסת כי יש להטמיע את תהליכי ההכשרה וההשתלמויות בצורה מדורגת ומקצועית".
|
