חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

תקציב הפלונטר: האם יצליח שר האוצר לצאת מהמלכוד?

האח האחרון

השבוע העפילו לכנסת ישראל שלושה אזרחים מודאגים: עו"ד שמעון מזרחי ודיוויד פדרמן, ראשי מכבי ת"א בכדורסל, ויענקל'ה שחר, הבוס של מכבי חיפה בכדורגל. הם נטשו את עיסוקיהם והגיעו למשכן בניסיון לטרפד את החלטת האוצר להשוות את תנאי המיסוי של ספורטאים זרים לאלה של ישראלים כדי להעשיר את הקופה ב־15 מיליון שקל (כן, זו אינה טעות), ולעודד את הספורט כחול-לבן (גם זאת אינה טעות). השלושה תרמו יותר מכל גורם אחר מכיסם וממרצם לשדרוג קבוצותיהם בשנים האחרונות. מבחינתם הפופוליזם שבר שיאים.

החבר'ה מהספורט הם רק גורם אחד משלל הלוביסטים, עורכי הדין והאינטרסנטים
שלחששו, שיגרו מכתבים וביקרו בעיר הקודש למרות המצב הביטחוני. כולם ניסו לשכנע את חברי הכנסת להסיר את רוע הגזירות שנכפו על לקוחותיהם בתקציב 2015, שאושר בקריאה ראשונה ונתקע בגלל חוק ההסדרים. הוויכוח, שנמשך ביום שני עד לשעות
הקטנות של הלילה, נגע לשאלה קריטית: האם הסעיפים המופיעים ב"חוק ההסדרים"
יידונו בוועדת הכספים, מתוך הנחה שיזכו לקיצור תורים, או שמא ינדדו לדרך החתחתים
של הוועדות האחרות (כמו ועדת העבודה והרווחה) ויזכו למות נשיקה.

צילום: מרק ישראל סלם

במוקד הוויכוח ארבעה נושאים: הצעת חוק קק"ל המלאימה בפועל את הקרן, הצעת שרת
הבריאות יעל גרמן למיסוי תיירות מרפא והמהלך לקיצור תורים (דרך מיסוי בתי חולים
פרטיים החורגים ממכסת הטיפולים), הנפקת חברות ממשלתיות בבורסה, והתייעלות
בשירות הציבורי.

לחוק ההסדרים (הרזה מהרגיל השנה) מושחלות דרך קבע רפורמות שנועדו לקצר
הליכים פרלמנטריים ולהביאם לאישור מיידי. הפעם המצב שונה. הרפורמה המשמעותית
היחידה (שגם היא "רפורמת לייט") קשורה להמלצות "ועדת גרמן". שרת הבריאות,
החותרת להישג בכל מחיר, לחצה להכניס את הסעיף לחוק ההסדרים. היא הבינה שהעתקת
הדיון לוועדת העבודה והרווחה, כפי שדורשת ישראל ביתנו (יקירת האוליגרכים מרוסיה)
היא ערובה לקבורתן.

גרמן מנסה בכל דרך ליחצן את הרפורמה שעלולה להיתקע. לפני ימים אחדים נפגשה
עם יו"ר מפלגתה יאיר לפיד, והבהירה את חשיבות העניין. גם לפיד מבין שיש עתיד זקוקה להישג ושללא חוק ההסדרים הרפורמה תיתקע. אלא שמול לפיד ניצב אחיו התורן ליברמן,
שיהיה כנראה האחרון ברשימת האחים. ליברמן ישמח אם חבריו האוליגרכים ימשיכו ליהנות מטיפולי VIP על חשבון פגיעה מסוימת במאושפז הישראלי.

הדיל שנרקם: נושא תיירות המרפא יועבר לוועדת העבודה והרווחה ושם ייקבר. בתמורה – חוק אפס אחוז מע"מ אושר בתמיכת ישראל ביתנו (ליברמן) ויועבר לאישור בקריאה שנייה
ושלישית. לפיד הקריב את תיירות המרפא למען חוק המע"מ, המהותי יותר מבחינתו.
בימים כתיקונם לפיד היה מסוגל להתגמש ולשנע לוועדות הכנסת חלק מחוק ההסדרים (כפי שעשה בתקציב הקודם). אלא שהחוק הנוכחי כולל הצעות בתחפושת של רפורמה, שכל תכליתן הוא לסחוט כספים לתקציב המאולץ. מדובר בחוק קק"ל, חוק הנפקת החברות הממשלתיות (התחפושת היא החלשת ועדי העובדים) וההצעה להתייעלות וצמצום כוח האדם במגזר הציבורי (שזה תמיד נחשב לרפורמה).

בקק"ל מוכנים להעביר את הכסף שהתחייבו לו בעבר אבל לא בדרך של סחטנות. אם היום מאיימים להלאים את קק"ל משיקולי יחסי ציבור, אין סיבה שמחר לא יולאמו נכסים של הוואקף המוסלמי או של הכנסייה הנוצרית. אם ההצעות בחוק ההסדרים יתאיידו
בוועדות, ייפער בור תקציבי של מיליארדי שקלים, ואז לפיד ייאלץ או לקצץ בתקציבי המשרדים או להעלות מסים. לפיד ממתין עדיין להצגת קבלות להצלחת המאבק ביוקר המחיה (בראש ובראשונה בדיור), ולכן התפטרות בעיתוי הנוכחי לא באה בחשבון.

בליכוד שמחים לראות שר אוצר מזיע ונהנים להתיש אותו. לבד מנקמנות על מסע ההשפלה של ביבי בעת הקמת הממשלה, יש צדק מסוים בהתנהגותם. לפיד עצמו לא היסס לבטל את ההחלטה לדחות בשנה את מועד החלפת רכב לנכים שהאוצר יזם – החלטה שאושרה בממשלה – ולאבד 140 מיליון שקל. אם ללפיד מותר, מדוע להם אסור? בליכוד בטוחים ששר אוצר ממולכד לא יעז ללא תיאום עם ליברמן לפרוש מהקואליציה. זה מסביר מדוע נתניהו נהנה השבוע לעקוץ את לפיד בנושא יוקר המחיה כשהציע הפחתת מכסים והסביר ש"חסרה רק חתימה של שר האוצר".

עוקץ. ראש הממשלה | צילום: מרק ישראל סלם

כמובן שלפיד אינו פראייר והוא ממשיך לעבוד. בכנס של ארגון ניצולי השואה שלשום, נחשף פרצופו נטול הזקן המוכר משכבר הימים. תיאוריות הקונספירציה על "המבוגר האחראי" נעלמו עם הזקן. לפיד שהודה לבאי "הכנסת" (מיד תיקן את הטעות הפרוידיאנית ל"באי הכנס") נהנה מהאווירה המפרגנת. בנאומים כאלה הוא מצוין.

במקביל הוא ממשיך לשלוף את כל הטריקים האפשריים הנוגעים ליוקר המחיה, שהוגדר
השבוע על ידו "כאיום קיומי על ישראל יותר מהכור הגרעיני בבושהר". אחרי שהציע לפקח על המחירים ולהפחית וירטואלית מכסים (בעלות של ארבעה מיליון שקל), שיגר את מנכ"לית
משרדו יעל אנדורן כדי לגלות את הסוד הכי ידוע אצל פעילי המחאה – "באוצר מכינים
תוכנית להורדת יוקר המחיה ולהפחתת מחירים משמעותית תוך זמן סביר". זמן סביר? כנראה שהמחירים יירדו רק לאחר הבחירות.

עבודה בעיניים

בתחילת החודש הסתיים במפח נפש מכרז שפרסם האוצר לאספקת שירותים בנקאיים  לעובדי המדינה. באורח פלא, אף מוסד פיננסי לא ניגש אליו. ככתב בנקאות אני זוכר כיצד במכרז הראשון לפני שבע שנים סערה המערכת הבנקאית. עובדי המדינה, שניהלו את חשבונותיהם בבנק יהב, חוזרו במרץ אחרי הבנקים. במכרז זכה אז במפתיע בנק דיסקונט. בבנק המזרחי טפחות, מבעלי בנק יהב, מספרים שמנכ"ל הבנק לשעבר אלי יונס רתח מזעם ודרש לעשות הכל כדי לבלום את דיסקונט.

על רקע זה אפשר היה לצפות שגם המכרז הנוכחי יעורר עניין ולפחות שני בנקים יתמודדו על לבם וכיסם של 180 אלף עובדי המדינה. באוצר ציפו שהצעות יוגשו על ידי בנק יהב (המנהל חשבונות ל־50 אלף עובדים) ודיסקונט, שעל פי נתוניו מנהל חשבונות ל־87 אלף עובדים. אלא שאף בנק לא ניגש. החשבת הכללית מיכל בויאנג'ו־עבאדי, שמאחורי גבה נרקמה מזימה לא פשוטה, נחלה כישלון מודיעיני כשלא קראה את המפה. מוזר. האוצר הוא שותף של הסתדרות עובדי המדינה בשליטה בבנק יהב. בעל הבית לא יודע מה מתרחש בחצרו האחורית?

עם היוודע הכישלון הגיבו באוצר: "אגף החשכ"ל בוחן את הסוגיה ויחליט כיצד להתקדם בנושא". מאחורי תגובה לקונית זאת מסתתר תסכול רב.גורמים באוצר טוענים שאריאל יעקובי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה ודירקטור בבנק יהב, שיחק משחק כפול. הוא הקים בשקט ועדה שניהלה מגעים מול הנהלת בנק יהב על המשך התנאים לעובדי המדינה. יעקובי, הנמצא בניגוד אינטרסים, טוען שנטרל את עצמו, ולא היה מעורב במגעים. ב־6 בנובמבר, ערב הגשת ההצעות, פורסם מטעם בנק יהב כי "הבנק והסתדרות עובדי המדינה במגעים מתקדמים לשמירת רצף הזכויות לעובדי המדינה והנהלת ההסתדרות הקימה ועדה
לניהול המו"מ".

בדיסקונט, שעוד שקל בחיוב הגשת הצעה, הריחו תרגיל מסריח וירדו מהסיפור. יובל
גביש, ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט, הודיע: "דיסקונט מוביל פעילות רחבה ומגוונת מול עובדי המדינה. לאחר תקופה אנחנו מרגישים בטוחים להמשיך ולהעמיק את הקשר עם הלקוחות ללא צורך במכרז. מבחינת לקוחותינו שהם עובדי המדינה דבר לא השתנה, ואנחנו ערוכים לתת את אותם השירותים באותם תנאים". אגב, נכון לזמן כתיבת שורות אלה לא נחתם שום הסכם עם בנק יהב. אלא שהנזק כבר נעשה. לפי ההערכות, המפקח על הבנקים יבדוק איך התנהל המכרז ואת חלקו של יעקובי. האחרון, שהריח צרות, ביקש להיפגש עם החשבת הכללית באוצר אך זו סירבה ושלחה אותו לסגנה.

"לא התערבתי במכרז. לפני כמו חודשים פנו אלי מהנהלת בנק יהב ואמרו שבכוונתם
להציע לעובדי המדינה תנאים לא פחות טובים מאלה שהיו עד היום. הסברתי שאני דירקטור
ושהנושא יטופל על ידי ועדה שמינתה מזכירות ההסתדרות", אומר יעקובי.
על הפגישה עם סגן החשבת הוא מוסיף: "נפגשתי איתו והסברתי שמה שמעניין אותי
הוא העובדים. רציתי לעזור אך לא התערבתי בתהליך. אם המו"מ עם בנק יהב ייכשל, ניכנס
למו"מ עם בנק אחר. שום דבר עדיין לא סגור, ואין לי העדפה לבנק יהב. עובדה שלפני
כשנתיים העברנו את מערכת תפעול קופות הגמל לבנק לאומי".

אם שום דבר לא סגור, איך אתה מסביר את כישלון המכרז?
"בבנקים הבינו משום מה שכבר נחתם הסכם, אבל בפועל מדובר רק במו"מ. ביקשתי
להסביר את זה לחשכ"לית אבל היא כועסת. זאת לא בעיה שלי".

השבוע בדקתי כיצד מתקדם המשך הטיפול בפרשה. בדיסקונט ובבנק יהב הסתפקו
בתגובות המקוריות שמסרו. באוצר הובהר ש"הבדיקות נמשכות". תגובת הסתדרות
עובדי המדינה נמסרה באמצעות היו"ר יעקובי.

אשראי וטוב לי

בשבוע שעבר חשפה מנכ"לית הבנק הבינלאומי סמדר ברבר־צדיק סוד ידוע, שבבנקים יש עצירה במתן אשראי לגופים עסקיים. ממדי התופעה יופיעו בדוחות הבנקים לרבעון השלישי, שיפורסמו עד סוף החודש.

התייבשות האשראי מוסברת בגידול ניכר באשראי החוץ־בנקאי בראשות חברות הביטוח. התופעה אינה חדשה אך ממדיה התרחבו משמעותית בחודשים האחרונים. נתוני בנק ישראל מראים שבאוגוסט בלבד גדל האשראי החוץ בנקאי בשני מיליארד שקל. מקבץ
עסקות של השבוע האחרון בלבד מלמד שביטוח הוא לא רק פוליסות אלא גם הלוואות.

כלל ביטוח תספק למבטח שמיר שבבעלות מאיר שמיר 150 מיליון שקל "למימון הפעילות
השוטפת". שימו לב לנתון הבא: האשראי יינתן בריבית קבועה של 2.4% לשנה. שמיר
המתוחכם מנצל את הריבית האפסית במשק כדי לסחוט מכלל ביטוח עסקה בתנאים חסרי
תקדים. מבחינת כלל ביטוח תשואה של 2.4% לשנה למחזיקי הקופות או הפוליסות נחשבת
לסבירה בימים טרופים אלה.

בית ההשקעות פסגות סיפק לאלביט מערכות 450 מיליון שקל בריבית משתנה של 3.1% לשנה. אלביט העדיפה את פסגות, המתנהל כבנק ולא בנק מסורתי, בין השאר כי לא נדרשה לספק ביטחונות ספציפיים. 80 מיליון שקל סופקו על ידי פסגות לגלובוס מקס
לתקופה ממוצעת של חמש שנים. כאן הריבית תהיה "סבירה" קצת יותר ותעמוד על 5%
לשנה. נזכיר שזאת הריבית (הדולרית) שחברת החשמל שילמה בשבוע שעבר למשקיעים
הזרים בגיוס הון בינלאומי בהיקף 1.25 מיליארד דולר. איפה חברת החשמל ואיפה
גלובוס. להבטחת ההחזר תשעבד גלובוס את תזרים ההכנסות מבתי הקולנוע.

הראל השקעות, הנחשבת לפעילה ביותר במימון חוץ־בנקאי, תספק לקרסו נדל"ן 330
מיליון שקל להקמת מרכזים מסחריים. תנאי המימון לא פורסמו אך סביר להניח שיעמדו
על 3%-4%. קבוצת פישמן (דורבן), אלקטרה נדל"ן ועוד נחשבות למבקרות קבועות
במסדרונות חברות הביטוח. את חלק מקציני האשראי בענף הן פגשו בעבר במסדרונות
הבנקים הגדולים.

ניתן להתחבר למניעי אנשי העסקים הבוחרים בגופים החוץ־בנקאיים. הריחוק מעין
הציבור מאפשר ביצוע עסקאות ללא חיטוט יתר. אם וכאשר הם יתחילו להתנדנד, הטיפול
בהם ייעשה עניינית וללא הד תקשורתי שיגרום להם ליפול מהנדנדה. זה סידור מעולה לחברות המגייסות כספים בריבית אפסית וללא תשקיף. מה שמטריד הוא השיקולים של גוף מוסדי המנהל כספי ציבור, שמממן לווה בריבית קבועה של 2.4% כשמחר בבוקר ייתכן שהשוק יתהפך והריבית תעלה. בענף הביטוח מביאים בחשבון שריבית האפס עשויה להישאר תקופה ארוכה. בתנאי מחיה קשים של אפס מעלות ריבית, הם בסך הכל מנסים לשרוד.

המעגל של יפה

בשנת 2003, בימים שבהם עוד נחשב לרפורמטור גדול, השלים נתניהו את אחד המהלכים החשובים להצלת קרנות הפנסיה. במסגרת זאת, גיל הפרישה נדחה מ־65 ל־67 (לגברים) ומ־60 ל־62 (לנשים), והיו מהלכים נוספים. כדי להקל את המכה על בעלי מקצועות שוחקים שהחלו לפנטז על הפרישה, החליטו ההסתדרות, המעסיקים והאוצר על הקמת קרן מעגלים.

מדובר במעין רשת ביטחון סוציאלית המיועדת לנפגעי דחיית גיל הפרישה. הרבה מאוד זמן עבר מאז, והיא החלה לפעול לפני שלוש שנים בלבד. על פי הסיכום, המדינה תממן ב־600 מיליון שקל במשך עשר שנים עובדים בעלי מקצועות שוחקים המעוניינים בהסבה מקצועית או בוחרים בפנסיה מוקדמת (זכאי שהגיע לגיל 65 יוכל לצאת לפנסיה מוקדמת).

צילום: shutterstock

40 מיליון שקל מהתקציב מיועדים להסבות לבעלי "מקצועות שוחקים" ו־20 מיליון שקל למימון פנסיה מוקדמת. מה הם מקצועות שוחקים? קיימים 12קריטריונים, אך לא נלאה אתכם בכולם. עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת (כמו זו של קופאיות) היא מקצוע שוחק, וכן נשיאת משאות כבדים (סבלות) או עבודה במקומות עם מפגעי ריח.

כדי להצטרף לתוכנית וליהנות מתנאיה העובד חייב להיות מעל גיל 50 ובעל שבע שנות ותק (או 20 שנות ותק ללא מגבלת גיל). ב־90% מהמקרים עובד שעשה הסבה מקצועית נשאר באותו מקום עבודה.ההסבה נעשית במכללות ובקורסים שאושרו על ידי משרד הכלכלה. חדרניות בבתי מלון יכולות להיות קוסמטיקאיות בשעות הפנאי, מחסנאים הפכו למנהלי מחסן ממוחשב, אחיות נעשו מזכירות רפואיות, וחשמלאים שעבדו ללא תעודה הפכו לחשמלאים מוסמכים.

סיפור סגירת מפעל מגבות ערד, כמו הדיבורים על אפשרות דחיית גיל הפרישה לפנסיה, החזירו אותי לקרן מעגלים וליפה ויגודסקי העומדת בראשה. ויגודסקי, לשעבר מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית, משמשת כדירקטורית בחברת החשמל ופעילה בהתנדבות במוסדות תרבות, כדירקטורית ברשת עמל ועוד.

"מספר ההסבות המקצועיות הסתכם ב־2013ב־2,500 ובשנת 2014 ייהנו מהסבה 8,500 עובדים, מתוכם 3,000 בשלבי טיפול מתקדמים. אנחנו מסתובבים במפעלים ומציעים להנהלות לרענן את כוח האדם או לנצל את אפשרות הפנסיה המוקדמת בגיל הרלוונטי. הצעירים כיום באמת אינם מעוניינים להיות רתכים או פחחים", אומרת ויגודסקי.

לדבריה, בעקבות הפיטורים במגבות ערד הוצעו לעובדים מקצועות חלופיים, על סמך הדרישות ממקומות עבודה אחרים. "אני מאמינה שיותר ויותר ינצלו את ההסבה, ובשנת 2015 זה יקרה ליותר מ־10,000 עובדים. עובד שעבר הסבה הוא אפקטיבי ותורם הרבה יותר למקום העבודה".

המטרה הנוספת של מעגלים היא הוצאת עובדים לפנסיה מוקדמת. למעגלים הוקצו 20 מיליון שקל לשנה למימון התוכנית. 80% מהתשלום ימומן בשנה הראשונה על ידה ו-20% על ידי המעביד. בשנה השנייה היחס יהיה 75% לעומת 25%. יו"ר הקרן מחדשת: "בימים אלה חתמנו על הסכם עם קרנות הפנסיה עמיתים שינהלו את תשלום הפנסיה המוקדמת. קבוצת עובדים באֹסם מתעניינת בפרישה המוקדמת, אבל לא כולם מתלהבים, כי סכום הפנסיה הוא נמוך יחסית".

"התשלום החודשי בפנסיה המוקדמת (מגיל 65) הוא 5,000 שקל לחודש, או מה שהעובד אמור היה לקבל עם פרישתו בגיל 67 – הנמוך מבין השניים. לעובד שמרוויח היום 7,000־8,000 שקל לא משתלם לצאת לפנסיה מוקדמת גם אם המקצוע שוחק. אני בעצמי ממשיכה לעבוד גם אחרי גיל הפרישה".

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן