|
במרכזן של הבחירות לכנסת שיתקיימו ביום שלישי בשבוע הבא, יעמדו, יותר מתמיד, ענייני המשק והכלכלה. יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ השכילה, זו הפעם הראשונה, להוריד מסדר היום את האג'נדה הביטחונית-מדינית, לטובת נושאי החברה והצרכנות. הקדמת הבחירות על רקע הידרדרות המשק והצורך בקיצוצים כואבים בתקציב, הפכה את נושאי הכלכלה – מגרשה הביתי של יחימוביץ – לרלוונטיים יותר מתמיד.
נתוני 2012 שפורסמו בתחילת השבוע חידדו את הבעיה, יצרו הד תקשורתי חסר תקדים והזיקו לליכוד. הגרעון התקציבי ב-2012 זינק ל-39 מיליארד שקל – כפול מהתכנון המקורי. היחס בין חובות המשק לגודל התוצר כבר הגיע ל-74% (עלה מ-70%), רמת האבטלה מתקרבת ל-7% והייצוא יורד.
רגע לפני שחברות דירוג האשראי הבינלאומיות ישלפו את הכרטיס האדום (הכרטיס הצהוב נשלף מזמן על ידי הנגיד סטנלי פישר), על מנת לצמצם את הגרעון תצטרך הממשלה החדשה לקצץ כ-14 מיליארד שקל בתקציב ולגבות מסים חדשים בהיקף של 5-6 מיליארד שקל.
הבטחתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השבוע בראיון לערוץ 2 שלא יהיו מסים נוספים ושהקיצוץ לא יהיה משמעותי נשמעת הזויה למדי. ניתן לכנות את זה מכבסת מילים תקציבית. מעבר לפינה ממתינות לנו גזירות חדשות, ואם לא די בכך, הרי שמיד אחרי הבחירות גם יופשרו כל עליות המחירים שהוקפאו בגלל הבחירות – בין השאר צפויים לעלות מחירי החשמל, מוצרי החלב שפיקוח, התחבורה הציבורית ועוד.
בנימין נתניהו ויובל שטיניץ | צילום: רויטרס
בפני שר האוצר הבא ניצבים אם כן אתגרים לא פשוטים בדרכו להוצאת הכלכלה מהבוץ. איך עושים את זה? כינסנו חמישה שרי אוצר לשעבר, שישמשו לנו לרגע כפורום כלכלי מייעץ בסוגיות קשות כמו היכן לקצץ, האם להעלות מסים, איך פותרים את בעיית הנדל"ן. בקיצור, איך מצילים את המשק הישראלי.
אברהם (בייגה) שוחט – שר האוצר ב-1992-1996 ו-1999-2001
"לקצץ את תקציב הביטחון"
"החור התקציבי הגדול נובע מהתנהלות בלתי אחראית של הממשלה הנוכחית", גורס שוחט, "זה לא דבר שנפל כרעם ביום בהיר. גם הירידה בצמיחה הייתה כתובה על הקיר, אבל הממשלה התרשלה ולא עשתה דבר. כשראש הממשלה אומר שהמצב מצוין זה שקר. הכלכלה הישראלית נמצאת במורד".
שוחט, שניסה בתקופתו ללא הצלחה להטיל מס על רווחים בבורסה, מוסיף כי "הצורך לקצץ נועד לסייע בשמירת מסגרת הגרעון של 3%, בעוד הנגיד המליץ על 2.5%. אני מקווה שאף אחד לא יעז להגדיל את תקרת הגרעון.
"הממשלה החדשה חייבת לטפל בשני הכיוונים – העלאת מסים מתונה וקיצוץ משמעותי בתקציב. עיקר הנטל צריך להגיע מקיצוץ והתייעלות במשרדי הממשלה. זאת הזדמנות לאגף התקציבים באוצר לעשות ניתוח דקדקני של ההוצאות ולראות היכן לחסוך".
באיזה תקציבים לקצץ?
"צריך לקצץ בביטחון. זה משרד שתקציבו רק גדל בכל השנים. ניתן לחסוך בקלות 3 מיליארד שקל, שמהווים רק 5% מתקציב הביטחון. לצערי אין ברירה אלא לקצץ גם בחינוך וגם בתשתיות למרות סכנת האטת הפעילות במשק.
"אני גם בעד בקיצוץ בקצבאות הילדים. ביבי רכש את שלטונו בקדנציה האחרונה על ידי ההבטחה לש"ס להגדלת הקצבאות. הקיצוץ ימריץ אנשים לצאת לעבודה, אין סיבה שהמדינה תממן מי שרוצה להביא 8 ילדים לעולם".
אברהם שוחט | צילום: וויקיפדיה
אילו מסים צריך לעלות?
"לא תהיה ברירה ויצרכו להעלות את מס החברות ב-1%-1.5%. גם את המע"מ יצטרכו לעלות. לא הייתי נוגע במס ההכנסה לשכבות החלשות, ואצל שכבות הביניים הייתי מעלה בהוראת שעה לזמן מוגבל.
"בשנת 2000 הייתה כוונה למסות את קרנות ההשתלמות, אבל ההתנגדות הייתה עצומה. אם יש כוח פוליטי אז זה צעד נכון. הייתי נזהר מלגעת בפטורים בחוק עידוד השקעות הון, כי אחר כך יבואו בטענות על עצירת הפיתוח בנגב ובפריפריה".
איך היית פותר את בעיית הנדל"ן?
"מדובר בסיפור ארוך ולא פשוט. צריך להביא שחרור קרקעות, אבל במקומות מרוחקים יותר ממרכז הארץ, כמו רמלה, לוד ועכו. מומלץ לבנות שם בנייה מסיבית לזוגות צעירים בשיטת המחיר למשתכן. לא צריך לעזור למי שמעוניין בדירה בתל אביב. כמובן שטיפול במערכת ההסעה ההמונית יסייע לפתרון הבעיה".
מאיר שטרית – שר האוצר ב-1999, 2003-2004 (יחד עם נתניהו)
"למסות את קרנות ההשתלמות"
"הגענו לבחירות לא בגלל שביבי לא יכול היה לאשר את התקציב, אלא כי הוא פשוט לא רצה. הוא הבין שקיצוץ 20 מיליארד שקל היה פוגע בו, ולכן העדיף לעשות את העבודה השחורה אחרי הבחירות. מדובר בסוג של אי יושר. אסור היה להמתין עם הקיצוצים. זה לא חכם ולא נכון".
מה צריך לעשות מיד לאחר הבחירות?
"קודם כל צריך להפסיק את כל ההזרמות המיותרות לצרכים פוליטיים. בבית האולפנה הוחלט לנסר את הבתים ולהעביר אותם למקום אחר. המבנים הזמניים עלו כ-40 מיליון שקל. הקואליציה שילמה כל שנה 3 מיליארד שקל לשותפיה. ש"ס קיבלה לקצבאות ולישיבות. ליברמן קיבל כמעט מיליארד שקל לאחר שאיים לפרוש.
"צריך לבצע קיצוצי עומק ולא קיצוצי רוחב, שיפגעו בכולם. לא יקרה שום אסון אם יעלו את מס החברות ב-2% (2.5 מיליארד שקל), במקום להעלות את המע"מ. היום כל חברה שמייצאת מהפריפריה משלמת מס חברות של 6%-8% – איזה הצדקה יש לכך? ביטול עידוד ההשקעות יחסוך 4-5 מיליארד שקל.
"מערכת הביטחון, ולא רק צה"ל, חייבים להתייעל. החיסכון בתקציב הביטחון יכול להגיע ל-5 מיליארד שקלים".
האם אתה תומך בהעלאת מסים?
"תלוי מה. העלאת מע"מ היא רעיון אווילי. ישראל ניצבת במקום ראשון באירופה ברמת המיסוי העקיף, שדופק את החלשים. צריך להעלות את המסים הישירים ולהוריד את המע"מ בצורה דיפרנציאלית. בקדנציה האחרונה הצעתי להטיל פיקוח על מוצרי מזון בסיסיים ולהוריד עליהם את המע"מ ל-8%. מצד שני, במוצרי יוקרה, כמו מכוניות יקרות, שישלמו מע"מ של 30%. במקום להעלות את המע"מ יש למסות את קרנות ההשתלמות. 97% מהקרנות הן של העשירונים העליונים. זאת הטבה שממנה לא נהנות השכבות הנמוכות.
"הממשלה יזמה את חוק הרווחים הכלואים שאמור להכניס 3 מיליארד שקל, תוך ויתור על 100 מיליארד. במקום זאת הצעתי להטיל מס מופחת על כל מי שמושך דיווידנדים בחלון של שנה. זה יעודד חלוקה, ויכניס לפחות 15-20 מיליארד שקל נוספים".
מאיר שטרית | צילום: יח"צ
מה המלצתך למצוקת שוק הנדל"ן?
"בעיית הנדל"ן היא הכישלון המהדהד ביותר של ממשלת נתניהו. יש לי תכנית שהעברתי לביבי, שתביא לכך שכל משפחה בארץ תוכל לגור בדירה חדשה עם חניה באמצעות פינוי-בינוי ותמ"א 38. את הקטמונים בירושלים, למשל, הייתי הורס ובמקום 1,000 דירות בונה עשרת אלפים במגדלים".
סילבן שלום: שר האוצר בשנים 2001-2003
"הדיור בראש סדר העדיפויות"
"הכלכלה הישראלית נמצאת במצב טוב יחסית למשקים בעולם המערבי", מצהיר השר סילבן שלום, שנזהר מאוד בדבריו על המהלכים הנדרשים לאחר הבחירות, "הצמיחה מעל ל-3% – בין הגבוהות בעולם המערבי. האבטלה עומדת על פחות מ-7% – אחד השיעורים הנמוכים בעולם. דירוג האשראי עלה".
איך הגענו לגרעון שיא של 39 מיליארד שקל?
"אנחנו חוזים במשבר עולמי שנמשך מאז 2009, ואין ספק שהוא משפיע גם על הכלכלה הישראלית בהקטנת הייצוא. כתוצאה מכך גם ההכנסות ממסים יורדות, וזאת אחת הסיבות לגרעון.
"צריך גם לזכור שחלק מהגידול בהוצאות נועד לתת מענה מיידי לבעיות בוערות, כמו בעיית המסתננים. היינו חייבים לעצור את הזרם, ולכן נבנתה גדר בעלות של מיליארדים. גם הצורך לתת מענה לבעיית החמאס והצורך בבניית כיפת ברזל, כמו גם מבצע 'עמוד ענן' גררו הוצאות לא מעטות. תוסיף לכך את ההוצאות בגין האיום האיראני ותבין מדוע ההוצאות גדלו.
"התקציב חרג גם בגלל הוצאות שנבעו מהמחאה החברתית, כמו חינוך חינם לגילי 3-4, טיפולי שיניים חינם לילדים עד גיל 12, הגדלת נקודות הזיכוי ממס, מס הכנסה שלילי ועוד".
אם ידעתם שיש חריגות, מדוע לא קיצצתם בזמן אמת?
"הממשלה גילתה אחריות כשהעדיפה שלא להיכנע לסקטורים ובדיוק מסיבה זו היא החליט נתניהו ללכת לבחירות ולוותר על שנת שלטון שלמה. אני יכול להבטיח לך כי הממשלה תגלה אחריות גם לאחר הבחירות. אין ספק שכתוצאה מהחריגה הגדולה נוצרו עלויות גדולות וצריך לטפל בזה".
סילבן שלום | צילום: מרק ישראל סלם
אני מניח שמחירי הדירות יעמדו בראש סדר העדיפויות.
"ראש הממשלה כבר הודיע שנושא הדיור יהיה התחום העיקרי שבו הממשלה שלו תעסוק. נתניהו אמר שהוא יוביל רפורמה אמיתית להורדת מחירים הדיור. זאת גם הסיבה שתיק השיכון יישאר בידי הליכוד".
אהוד אולמרט שר האוצר בשנים 2005-2006
"את מי מרמים?"
אהוד אולמרט הוא היחיד מבין שרי האוצר לשעבר שכיהן גם כראש ממשלה, ויש לו ביקורת חריפה על הממשלה. "הממשלה ידעה בזמן אמת, עוד בתחילת כהונתה, שהיא עלולה להגדיל הגירעון. למרות זאת היא קבעה כלל תקציבי שהביא להגדלת ההוצאה ב-2.9%. כדי להצדיק את ההוצאה היא קבעה הנחות אופטימיות לקצב הצמיחה, שהתבררו כלא מציאותיות.
"פקידי אוצר חשובים כמו רם בלניקוב, לשעבר הממונה על התקציבים, ושוקי אורן, לשעבר החשב הכללי, הזהירו בזמן אמת מפני המצב. הם לא הסכימו להיות שותפים לתחזיות הלא מציאותיות ולכן בסופו של דבר נאלצו להתפטר.
"לו הייתי ראש ממשלה הייתי בא לציבור עוד לפני הבחירות ואומר להם ביושר: יש לנו בעיה קשה ואי אפשר להתעלם ממנה. אנחנו בגרעון עתק ובכוונתי לנקוט בצעדים האלה והאלה כדי להציל את המשק. שם את הכול על השולחן. אבל ביבי בחר להתחמק, להטעות את הבוחרים, ולספר להם שלא יהיו קיצוצים. את מי מרמים? את מי מנסים להוליך שולל?".
אז לא יהיה מנוס מקיצוץ התקציב והעלאת מסים.
"לא יעזור שום דבר. תהיה העלאת מסים ויהיה קיצוץ בתקציב. הראשונים שישלמו על כך יהיו העשירונים העליונים. הרי אי אפשר להטיל עוד מס על השכבות החלשות. שר האוצר החדש יצטרך להטיל מסים על מי שיש לו. יוטלו גם מסים עקיפים וגם ישירים".
אמרת שבשנה האחרונה בוזבזו 11 מיליארד שקל בתקציב הביטחון. יש מקום לקיצוץ שם?
"ב-2012 נופח התקציב ב-20% מעבר להיקפו המקורי, שעמד על 52.5 מיליארד שקל. למעלה מ-10 מיליארד שקל מסכום זה הוצאו לעניינים שאינם קשורים לנושאי ביטחון חיוניים. עוד לא דיברתי על קניית צוללת מיותרת מגרמניה, ועל השקעות עתק בזחל"מים ממוגנים מיותרים. יש מקום לקיצוץ משמעותי בתקציב הביטחון מבלי שהדבר לא יגרע מביטחוננו".
אהוד אולמרט | צילום: רויטרס
נתניהו דיבר על כיסוי הגרעון דרך ההכנסות מתמלוגי הגז.
"אלה שטויות. התמלוגים ב-2013 יסתכמו ב-160 מיליון דולר בלבד, וגם זה בהנחה שיעמדו בלוח הזמנים. בנוסף, בנק ישראל סבור שאין להשתמש בתמלוגים לכיסוי הגירעונות. הרי דובר על הקמת קרן השקעות מיוחדת בחינוך ובתשתיות".
איך אתה מציע לפתור את בעיית מחירי הנדל"ן?
"בשעתו הקמתי את 'ועדת גדיש' שהגישה מספר המלצות שראש הממשלה התחייב לממשן. דובר על הגדלה משמעותית של זמינות הקרקעות בפריפריה בעלות אפס. לו זה היה קורה, מרבית הבעיה הייתה נפתרת. כעת אני ממליץ שלא להתמקד במרכז הארץ, אלא בעיקר בפריפריה. רק הצפת האזורים הללו בקרקע זולה תפתור את הבעיה.
"במצב השוק הנוכחי בהיקפי הביקושים האלה הדרך היחידה היא לאלץ את מנהל מקרקעי ישראל לשווק קרקעות באזורים שישפיעו על השוק כולו".
רוני בראון: שר האוצר בשנים 2006-2009
"להוריד השכר במגזר הציבורי"
רוני בראון, שהיה שר האוצר עד למינויו של השר הנוכחי יובל שטייניץ, רואה בתקציב הדו-שנתי את אחד הגורמים המרכזיים שהובילו לבור התקציבי הענק.
"זהו כישלון קולוסאלי. אם כל חטאת למצב: גרעון ענק, חור בתקציב, גביית מסים בחסר. זה הזוי שבעולם שביר ומתנדנד מבחינה כלכלית, אנחנו חיים על תקציב על בסיס נתונים משנת 2010. זאת רשלנות, שלא לומר הפקרות".
ברור שאין ברירה אלא לקצץ בתקציב. במה הייתה ממליץ לקצץ?
"הייתי מקצץ בתקציב הביטחון (5-6 מיליארד שקל לשנה) ובקצבאות הילדים. הקיצוץ בקצבאות אינו רק חשוב מבחינת ההוצאות, אלא גם מבחינת התוצאות: הקצבאות מעודדות בטלנות. הקיצוץ שנעשה ב-2003 הוכיח זאת אמפירית.
"הייתי דוחה פרויקטים תשתיתיים, שחלקם חשובים וחלקם ראוותניים. בסוף היום, להערכתי, לא ניתן יהיה להתחמק גם מקיצוץ שכר במגזר הציבורי, שהתנפח בגלל חולשת הממשלה. הייתי חוזר על התכנית לעידוד הצמיחה שבה לקחנו ממגזר זה 2%-3%, לתקופה קצובה עם פיצוי הולם בסופה".
רוני בראון | צילום: רויטרס
אילו העלאות מסים אתה מציע?
"הייתי מעלה את מס ההכנסה על מעמד הביניים, ומכביד במיוחד על בעלי השכר הגבוה – שם הייתי ממליץ להעלות את המס השולי גם מעבר ל-50%. הייתי ממליץ להעלות מס החברות. התחרותיות של מדינת ישראל מספיק חזקה מכדי ששיקולי המס יבריחו משקיעים.
"במסגרת עסקת חבילה מומלץ מאוד לבטל פטורים על קרנות השתלמות וקופות גמל לבעלי השכר הגבוה, חייבים להפסיק את הפטור ממע"מ על שירותי תיירות, את הפטורים במסגרת חוק עידוד השקעות הון ואת הפטורים מארנונה".
איך היית מטפל בבעיית מחירי הנדל"ן?
"נדל"ן זה קטר צמיחה גדול מאוד במדינת ישראל, אבל מטפלים בו רק בצד הביקוש (דרך מיסוי). צריך לטפל בצד ההיצע: לשחרר קרקעות ולעודד זוגות צעירים. הנדל"ן הוא קטר צמיחה יוצא מהכלל".
|
