תרופת פלא: האם החידושים הטכנולוגיים יעזרו לנו לחיות לנצח?

הנה נושא משעשע לפתוח איתו בשיחה: למה אתה עדיין לא מת?

לפני כ-150 שנה, טרם הגילויים של מה שאנו מזהים כיום כרפואה המודרנית, תוחלת החיים הממוצעת של בני אדם היתה כ-40 שנה. אנשים מתו בדרך כלל מתאונות, מחלות ובעיות רפואיות שקל לטפל בהן כיום. אם תשאלו כמה חברים וקולגות על ההיסטוריה הרפואית שלהם, תמצאו כי מספר מפתיע מביניהם לא היו מגיעים לגילם הנוכחי בתקופה שלפני הרפואה המודרנית.

יעילות הרפואה המודרנית הכפילה את תוחלת החיים תוך קצת יותר ממאה שנה. אבל מה שמוזר לגבי המשחק המקאברי הזה, הוא שהילדים שלנו והילדים שלהם אולי ישחקו אותו היטב – ויעברו את חגיגות המאה שנים לחייהם.

לכן, בדיוק כמו אנטיביוטיקה, סטריליזציה ותרופות שמבשרות על עידן חדש של בריאות ואריכות חיים, כעת טכנולוגיות חדשות שכוללות רובוטיקה, אינטליגנציה מלאכותית ודאטה, ימשיכו למתוח את תוחלת החיים שלנו.

לפי דוח מ-2012 של האו"ם, היו אז כ-316,000 איש מעל גיל 100 בעולם. עד 2050, ההערכה היא שטכנולוגיות רפואה חדשות יעלו את המספר הזה ליותר מ-3 מיליון. ותחזיות רשמיות בבריטניה מראות כי ילדים שנולדים כיום במדינות עולם ראשון, יכולים לצפות לחיות מעל ל-100 שנה.

בעוד שמדענים אכן מאמינים שיש גבול לכמה הגוף שלנו יכול לתפקד, השיפורים הקודמים בתוחלת החיים היו מדעיים וסוציולוגיים בטבע – לא אבולוציוניים – לכן זה נראה הגיוני שמדע מתקדם יוכל להמשיך לשפר את תוחלת החיים, עד לנקודה מסוימת.

כמה מחברות הטכנולוגיות הגדולות ביותר שלנו נכנסות למשחק הזה עם המצאות וחידושים. לארי אליסון, המייסד והמנכ"ל של אורקל, העניק לפי ההערכות כ-45 מיליון דולר במשך יותר מעשור, כדי להילחם בזיקנה. המייסד השותף של פיי פאל, פיטר ת'יל, תרם 6 מיליון דולר ל-Sens Foundation, אשר חוקרת זקנה ואריכות חיים.

המייסד השותף של גוגל, סרגיי ברין, תרם אישית לפי הדיווחים כ-50 מיליון דולר כדי לחקור מחלות של זיקנה, כולל פרקינסון, לכאורה לאחר שהוא גילה שהוא נמצא בסיכון לפתח את המחלה. כחברה, אלפאבית (חברת האם של גוגל) השקיעה יותר מ-730 מיליון דולר בחברה בשם Calico, שהמטרה היחידה שלה היא להאריך את תוחלת החיים האנושית.

לפי המדענים, יש גבול ליכולת שלנו להאריך את תוחלת החיים | צילום: fotolia

וזה עובד. הנה כמה מהחידושים האחרונים:

• טיפולים גנטיים הובילו להכפלת תוחלת החיים בעכברים על ידי הוצאת שני גנים שנחשבים למקושרים עם זיקנה.

• מדענים אחרים שוקדים על "טכנולוגיות מצעירות" שיאפשרו לאנשים לתפקד ולהרגיש צעירים יותר לאורך זמן. כמה מהם חוקרים את הסרתם של רעלנים מהגוף, אשר תורמים לפי השערתם לבעיות של זיקנה.

• שיפורים בדיאגנוזה ובטיפול יכולים באופן פוטנציאלי להעלות את תוחלת החיים באופן אינדיבידואלי, כולל חיישנים קטנים שיכולים לזהות התקפי לב לפני שהם מתרחשים, דיאגנוזה שמסתייעת בבינה מלאכותית ותכניות טיפול, ותרופות וטיפולים אשר מותאמים למחלות מורכבות כמו סרטן.

• מוצרים ותכניות שמשפרים את הבריאות ואת ההרגשה הגופנית שלנו, כמו מצלמת רשת שמאפשרת ביקורי רופא או טיפול אישי, יכולים לשמור על הבריאות שלנו לאורך זמן רב יותר.

אך להעלאת תוחלת החיים הממוצעת שלנו, יש גם השלכות אחרות גם כן. אם אנשים יחיו עד גיל 100 – או אפילו 200 – יציאה מכוח העבודה בגיל 60 או 70 תיראה אבסורדית. אם תוחלת החיים שלנו תעלה, איכות החיים שלנו בסופם לא בהכרח תלך באותו הכיוון, והעולם יצטרך יותר משאבים לטיפול סיעודי, ולזמן ארוך יותר.

גם אם תוחלת החיים שלנו תיארך ואם איכות החיים שלנו תיארך באופן שווה, עדיין יהיו השלכות חברתיות. לאנשים אולי יהיו כמה קריירות מלאות לאורך מסלול חייהם. ממשלות יצטרכו ליישם מדיניות פיקוח על האוכלוסייה (כפי שסין עשתה), כדי להבטיח מספיק משאבים לצמיחת האוכלוסייה. ביטוח, טיפול רפואי, טיפול לטווח ארוך ודינמיקות משפחתיות יושפעו גם כן.

החדשות הטובות והרעות הן, שבעוד ששיפורים בתוחלת החיים צפויים להימשך, השינויים יהיו בוודאי הדרגתיים ולא פתאומיים. טיפול בסרטן הוא דוגמא טובה לכך: בשנות ה-70, הסיכויים של הישרדות לאחר כל סרטן שהוא מעבר לחמש שנים, היו קטנים מאוד. כיום, שיעורי ההישרדות של סוגים רבים של סרטן עלו באופן דרמטי – אבל אין שום "תרופה" אוניברסלית לסרטן.

לכן, בעוד שלא סביר להניח שתהיה אי פעם "תרופת פלא" שאנחנו יכולים לקחת כדי להחזיר לאחור את תהליך ההזדקנות, מאוד סביר שהטכנולוגיות החדשניות של ימינו נמצאות בכיוון כדי לעזור לנו לחיות חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ופרודוקטיביים יותר.