Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

תשכחו מהטאליבן ומהמלחמות: האם פקיסטן יכולה להיות "הדבר הגדול הבא" בכלכלה העולמית?

בשנים האחרונות הוזכרו כבר אילו שמות של מדינות ושווקים אשר מועמדים לתואר "הדבר הגדול הבא". השווקים המתפתחים היו להבטחה החמה ביותר בעולם, אך דווקא מדינות כמו ברזיל, הודו ודרום אפריקה רשמו שנה מאכזבת, ורבים מהפרשנים מטילים ספק ביכולתן "לקיים" את ההבטחות הגדולות שהוזכרו. רוסיה, שנחשבה גם היא למשק ענק רגע לפני פריצה עולמית, סבלה השנה קשות מהצניחה במחירי הנפט, כמו גם מהסנקציות שהטילו עליה מדינות המערב. סין אמנם ממשיכה להתפתח, אך צניחת הבורסה הסינית בשבועות האחרונים הדליקה נורות אזהרה רבות מעל המשק הגדול בעולם. וכך, רבים מהמשקיעים ברחבי העולם ממשיכים לחפש אחר המשק שנותר הרחק מאור הזרקורים, ואשר יוכל להפתיע ולצמוח בחדות כבר בשנים הקרובות.

מבין שלל המועמדים לתואר הנכסף, ספק אם רבים מהמשקיעים המערביים הקדישו תשומת לב מיוחדת לאחת המדינות המעניינות ביותר בהקשר זה – פקיסטן. אמנם מעל הכל המדינה מקושרת בעיני המשקיעים לארגון הטאליבן ולמלחמה באפגניסטן ובארגון אל קאעידה, אך מבט מעמיק מגלה כי המשק הפקיסטני עשוי להיות אחת ההפתעות הגדולות בזירה הבינלאומית כבר בעתיד הקרוב. השאלה הגדולה כעת היא – האם ארה"ב תדע לנצל את ההזדמנות?

אהבה קולומביאנית

המודל לחיקוי אשר צריך לעמוד לנגד עיניהם של ראשי פקיסטן, כך נדמה, היא קולומביה. המדינה הדרום אמריקאית אמנם לא התמודדה עם ארגון טרור רצחני, אך האמת גם לא הייתה רחוקה מכך במיוחד. כזכור, בתחילת שנות ה-90 התמודדה קולומביה עם עליית מעמדן של מיליציות חמושות וארגוני פשע מאורגן אשר יצאו משליטה, צברו כוח אדיר ושלטו הלכה למעשה בחלקים שונים של המדינה. כל אלו הביאו לפגיעה קשה בכלכלה, וענף הייצוא העיקרי מקולומביה היה אותם סמים, אשר נשלחו לארה"ב ולעולם כולו.

צילום: thinkstockphotos

כיום, המצב בקולומביה שונה בתכלית. כנראה שאם הייתם מספרים לממשל האמריקאי בשנות ה-90 ש-15 שנים מאוחר יותר תהנה קולומביה מהסכם סחר חופשי עם ארה"ב, הם היו מגחכים, אך זהו אכן המצב כיום. ההסכם המדובר והיחסים החמים עם ארה"ב סייעו לכלכלה הקולומביאנית לצמוח בקצב שנתי של 3.5%, ורבים מהפרשנים ממשיכים לספק לה תחזיות אופטימיות (בניגוד, למשל, לשכנתה ברזיל).

פקיסטן, כאמור, יכולה להיות הבאה בתור. אבל כדי לעשות זאת, מבינים ראשי המדינה, השלב הראשון חייב להיות החזרת הביטחון – וחיסול המליציות החמושות אשר מטילות אימה על התושבים. ממש כמו הקולומביאנים, גם ממשלת פקיסטן החליטה לצאת למלחמת חורמה בארגוני הטרור הפועלים משטחה – ובראשם, כמובן, ארגון הטאליבן. המאבק של הממשל בארגון עלה מדרגה בחודש דצמבר 2014, לאחר המתקפה הרצחנית של הארגון על בית ספר המופעל על ידי הצבא הפקיסטני. מאז, יצאה הממשלה למבצע חסר תקדים בהיקפו כנגד הארגון, והביאה לפגיעה משמעותית בתשתיות ובאנשי הארגון, לרבות בדרגים הבכירים ביותר. ראשי הממשל מבטיחים כי הפעם החליטו "ללכת עד הסוף" ולנקות את הבעיה "אחת ולתמיד", לדבריהם.

חיבוק ממזרח

אם אכן תצליח פקיסטן להשיב את השקט בשטחה, גורם נוסף אשר עשוי להרים את קרנה בזירה הבינ"ל הוא הפיכתה ל"מצרך מבוקש" על ידי המעצמות. אם ארה"ב לא תמהר לקדם את היחסים הכלכליים בין המדינות (כפי שעשו עם קולומביה באמצעות הסכם הסרח החופשי), סין כבר מאותת לממשל הפקיסטני כי תשמח לפרוס עליו את חסותה. מאז הכריז נשיא סין שי ג'ינפינג על הסכם הסחר בין סן לפקיסטן בהיקף 46 מיליארד דולר, הלכו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות והתהדקו במהרה. במהלך השנים הקרובות צפויים להיבנות שורה של פרויקטים תשתיתיים בהיקף ענק ברחבי פקיסטן – ואת כולם יבצעו חברות בנייה סיניות מובילות.

הסינים מחבקים את פקיסטן משתי סיבות עיקריות, מעריכים פרשנים מובילים בעולם. הראשונה היא הפוטנציאל הכלכלי הגלום במדינה, אשר גם בסין מעריכים כי היא עשויה לצמוח בחדות בעתיד הקרוב. השנייה היא קרבתה של פקיסטן למזרח התיכון ויכולתה לשמש כ"דריסת רגל" משמעותית בקרבת אזור המפרץ הפרסי במיוחד. הסינים ישמחו לבת חסות אדירת מימדים כפקיסטן במיקום כה אסטרטגי, ומוכנים לשלם עבור כך – ולא מעט.

הערים צומחות, הכלכלה נהנית. איסלמבאד | צילום: Abdul Baqi, מתוך ויקיפדיה

לכל אלו צריך להוסיף גם את הפרטים היבשים – שבמקרה של פקיסטן נראים מרשימים במיוחד. כיום חיים במדינה לא פחות מ-182.1 מיליון בני אדם, אשר הופכים אותה למדינה ה-6 בגודלה בעולם. 60% מהאוכלוסייה נמצאת בטווח הגילאים המרכיב את כוח העבודה, אשר נחשב לאחד מהגדולים והצומחים ביותר בעולם. גם תנועת אזרחי המדינה החוצה מן הכפרים המבודדים אל עבר הערים הגדולות צפויה להוסיף עוד ועוד עובדים לתחומי התעשייה הפקיסטנית. כך, למש, בעיר איסלאמבאד חיו לפני 20 שנה 400,000 איש בלבד. כיום חיים בה כבר 3 מיליון בני אדם, ואחוז האבטלה בה נותר נמוך (באופן יחסי). וכשיותר ויותר אנשים צפויים להמשיך ולהצטרף לערים הגדולות, המפעלים והחברות הפועלים בהן צפויים ליהנות מהיצע אדיר של עובדים, וגם תחום הצרכנות צומח ללא הרף, מה שמביא לחיזוק מעמדם של העסקים הקטנים והבינוניים.

כל אלו שיפרו את מעמדה של פקיסטן כבר כעת, ולאחרונה דורג המשק הפקיסטני במקום ה-26 בעולם. במבט לעתיד, לעומת זאת, מכוונים ראשי המשק הפקיסטני גבוה הרבה יותר – ולא מתביישים להצהיר כי מטרתם היא כניסה לעשירייה הפותחת של הדירוג, לא פחות. אם אכן יצליחו במאבקם כנגד ארגוני הטרור וימשיכו בצעדי הבנייה הנכונים, פרשנים רבים במערב ממש לא נופלים מהכיסא בעקבות שאיפות אלה. השאלה האם מי שייהנו מהפירות יהיו המשקיעים האמריקאים, או שדווקא סין תהיה הנהנית העיקרית מהמהלך.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן