Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

תשכחו מקרקס הנשיאות באמריקה, משבר כלכלי מתבשל באירופה

כלכלת ארצות הברית היא אולי לא הדבר המלהיב או המוצלח ביותר שישנו, אבל זו של אירופה היא ממש תרחיש ללא מוצא. סביר שהמשבר הפיננסי הבא שיפרוץ יתחיל באירופה יותר מאשר בכל אזור אחר של העולם – אפילו לפני שסין תתחיל להתפורר.

סין היא מדינה אוטוריטארית שיכולה לכסות על הסתירות הפנימיות שלה לעת עתה (אם כי לא לנצח), אבל לאירופה אין את המותרות הללו. במקום זאת, היא צריכה לשמר הסכם בין 28 מדינות חברות, דבר שלרוב הוא משימה בלתי אפשרית.

הדוגמא העדכנית ביותר לכך, אחת שיש לה השלכות מרחיקות לכת על הברקזיט, הייתה יכולתו של אזור קטן בבלגיה לדחות את הסכם הסחר, התלוי ועומד, עם קנדה, הידוע בשם CETA. ולוניה, אזור עם 3.5 מתוך 500 מיליון האנשים שחיים באירופה, הגיעה מאוד קרוב לחסימה של הסכם הסחר הזה, בגלל החשש שייווצרו בתי דין עצמאיים לבוררויות, שיאפשרו למשקיעים לעשות שימוש בממשלות ולפרוץ פרצות באמנה. בשנייה האחרונה ולוניה נמשכה בחזרה לחיק ההסכם, אך עצם התנגדותה אליו מדגימה את חוסר הוודאות של הפרויקט האירופי.

אחרי הברקזיט, אפשרות ההיפרדות יותר ויותר רלוונטית למדינות נוספות | צילום: Fotolia

אירופה ניצבת גם מול איומים אחרים, לרבות הסכם חילוץ נוסף ליוון והסכם חילוץ פוטנציאלי לפורטוגל, אם כלכלתה לא תבצע סיבוב פרסה. האיום המשמעותי והמידי מכולם יגיע ב-4 בדצמבר כשאיטליה תצביע על רפורמה חוקתית. ההצבעה הזו נעלמה תחת הסיקור העמוס של הקרקס הנשיאותי בארצות הברית, אבל היא מציבה בפני היבשת איום מערכתי של ממש. איטליה מצביעה על הצעת חוק לתיקון החוקה שלה. אם החוק, שנתמך על ידי ראש ממשלת איטליה מתאו רנצי, ייכשל, זה עשוי להוביל לכדי כך שמפלגות שמתנגדות לאיחוד האירופי ישתלטו על הממשלה, ולבסוף אפילו לפרישה פוטנציאלית של איטליה מהאיחוד.

התפרקות האיחוד האירופי, שיתכן שכבר החלה עם ההצבעה על הברקזיט, גובה מחיר בשווקים. איטליה היא החברה השלישית בגודלה מבין החברות שעוד נותרו בתוך האיחוד, והיא ביתו של שוק האג"ח השלישי בגודלו בעולם; התשואה שם מביצועי אגרות החוב הממשלתיות לעשר שנים, עלתה משיעור נמוך עד גיחוך באוגוסט האחרון, 1.04%, לשיעור גבוה יותר, אבל עדיין נמוך מאוד, של 1.585%, נכון ל-27 באוקטובר האחרון.

השאננות לגבי ההצבעה האיטלקית היא עוצרת נשימה, אבל לא מפתיעה, לאור תשומת הלב המעטה שמאפיינת את המשקיעים. אבל אנחנו מזהירים את הקוראים.

מערכת הבנקאות של איטליה היא פושטת רגל לכל הדעות. גרמניה סירבה לחילוץ כלכלי של הבנקים האיטלקיים, עמדה שהופכת מיום ליום למביכה יותר ויותר לאור הבעיות ההולכות וגדלות בתוך מערכת הבנקאות הגרמנית עצמה.

מתאו רנצי, ראש ממשלת איטליה. תומך בעדכון החוקה | צילום: ויקיפדיה, לשכת הנשיאות

הבנק הגרמני הגדול Deutsche Bank, כפי שאני מזהיר כבר במשך מספר חודשים, ניצב בפני איום מערכתי, שנגרם בגלל תספורות אדירות בסך 50 טריליון דולר, גיליון המאזנים החלש שלו והסכמי הפשרה שלו לסיום הליכים משפטיים העומדים כיום על מאות מיליארדים. Commerzbank, הבנק השני בגודלו בגרמניה, נמצא בכושר טוב יותר רק בקושי. השווקים מגלים דאגות הולכות וגדלות בנוגע לשני המוסדות הללו.

בעוד שישנו סיכוי קטן מאוד שלאחד מהבנקים הללו יאפשרו להיכשל, אנגלה מרקל עומדת לשלם מחיר פוליטי כבד בעקבות עסקת חילוץ שלהם, שהיא תאלץ לקבל כדי להימנע מקטסטרופה. לא יהיו לה המותרות של שמירה על עקרונות אם הדויטשה בנק לא יוכל לשלם את חובותיו, מה שיוכל לפתוח את הדלת לעוד עסקאות חילוץ באיטליה, בפורטוגל ובמדינות חלשות נוספות באירופה. לא בעלי המניות, לא מחזיקי אגרות החוב ולא המפקידים בבנקים האירופיים יהיו בטוחים במצב כזה.

אם הייתי אני מפקיד את כספי בכל אחד מהבנקים האירופאיים, הייתי מושך את כולו תכף ומיד, כדי למנוע את האפשרות שהממשלה תשתמש באג"ח שלי כדי לחלץ את הבנקים שלה. זה כבר קרה בעבר – וזה יקרה שוב בעתיד.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן