Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

תתעוררו, אנחנו כבר סוחרים בדרכמות: אירופה בהלם

בדיעבד, נראה שהקמת גוש היורו החטיפה למדינות הפריפריה שם הלם סימטרי: אם בהתחלה הן נשטפו ע"י תנועות הון מעוותות שיצרו בועות אשראי ואינפלציה, בהמשך, כשתנועות ההון שינו כיוון החוצה, הם חטפו הלם של קריסת מחירים ומחנק אשראי. היוונים בהלם, אין להם מושג איך ביום אחד מודיעים להם שזכו בלוטו, כשהצטרפו לגוש היורו, ויום אח"כ בועטים בהם עירומים וחסרי כל  מהבית. אובדן הכסף לאו דווקא הוא הבעיה העיקרית מבחינת היוונים, אלא גם ההשפלה.

– "אנחנו חושבים לפעמים שהעוני הוא רק רעב, עירום וחסר בית. אך העוני של להיות לא רצוי, לא אהוב ושאין איש דואג הוא העוני הגדול ביותר. לכן, כדי לתקן את העוני עלינו קודם כל לדאוג למה שקורה בתוך ביתנו." – אמא תרזה

היוונים אומנם עדיין חלק מהגוש, ואפילו, למרות הכותרות המפחידות והפאסימיות, סביר שישארו בו.  אבל זה כבר באמת לא כזה משנה, הם כמו "מת מהלך". למעשה, המשקיעים מתייחסים אליהם כאילו הם כבר לא חלק. בארה"ב פורסם השבוע מדד מחירי הבתים של קייס שילר, שהצביע על עליית מחירים נמוכה מהציפיות, והיום יפורסמו מכירות הבתים בתהליך, שצפויות להישאר ללא שינוי. אתמול בצהריים איטליה יצאה בהנפקת אג"ח נוספת, והתשואות עליהן מגיבות בעלייה. את הכותרות מוקדם יותר הבוקר משכה דווקא סין, שהמשקיעים לא הבינו אותה נכון. 

– "הבגדים עושים את האדם. לאנשים ערומים יש השפעה מעטה, אם בכלל, על החברה" – מארק טווין 

תתעוררו – הבורסה ביוון כבר נסחרת בשווי של דרכמות: את המשקיעים לא מעניין מי צודק, אלה המאמינים שיוון תחזור לדרכמות או אלה המאמינים שהיא תישאר ביורו, אלה בכל מקרה מוכנים לשלם בדרכמות. מדד המניות היווני נפל מתחילת 2008 בכ-90%, ואם בודקים את שווי שוק המניות היווני לפי שיטת מכפיל המכירות (מכירות מול מחיר), מוצאים שהמדד היווני נסחר במחירי הדרכמות הישנים. היחס ירד מרמה של 5.5, שיא האופוריה של הכניסה לגוש היורו בשנת 2001, עד למכפיל של 0.22 כיום, הנמוך ביותר מאז שנת 1995, בה הגישה יוון בקשה להצטרף למטבע המשותף. להשוואה, מדד המניות האירופאי של MSCI נסחר כיום במכפיל מכירות של 0.78. יש הרואים את הבורסה היוונית כולה כמו אופציית Call אחת ענקית.

יוון קטנה מכדי ליפול. גם אם מפלגת האופוזיציה Syriza והמנהיג הכריזמטי שלה ינצחו בבחירות ב-17 ביוני, ספק גדול אם יוון באמת תצא מגוש האירו. הוא עצמו הסביר שהדבר הטוב ביותר עבור יוון הוא להישאר. רק שהוא רוצה חבילת חילוץ מחודשת והקלה בדרישות הצנע. נכון, קנצלרית גרמניה, מרקל, וראש קרן המטבע הבינלאומית, לגארד, אמרו שיוון חייבת לכבד את חבילת החילוץ ולא יהיה שום משא ומתן מחודש. אבל סביר שזה בלוף. אומנם נתנו לליהמן ברדרס ליפול ב-2008, אבל כולנו זוכרים מה קרה אח"כ. במקרה של יוון, היא קטנה, למה לסכן את הגוש כולו בשביל כסף קטן? ובכלל, אם הם לא רוצים לצאת, אז איך יוציאו אותה? הרי אין מנגנונים משפטיים באמנת מאסטריכט שמאפשרים להוציא מדינה מהאיחוד. אפשר לנסות לייבש אותה מכסף, הרי היא לא יכולה להדפיס אותו. אבל היא כן יכולה להכריז על חדלות פרעון עבור חובותיה ולהמשיך לממן את עצמה לפחות בשנים הקרובות ע"י הלוואות חדשות תמורת שיעבוד נכסים שבבעלות הממשלה (מרינות, בתי קזינו…). אם היא תנהג כך, מי שייפגע הם בעיקר הבנקים באירופה. כך שהאינטרס של אירופה הוא – שוב – לעזור ליוון.

גרמניה וצרפת הפכו, אחרי עלייתו של פרנסואה הולנד (המתנגד לצנע אגרסיבי ותומך באירובונדס) בצרפת, לשוטר הטוב והשוטר הרע: אסטרטגיה שבין אם התכוונו אליה ובין אם לאו, עשויה להקל על הכבוד של מדינות הפריפריה, שרוצות להרגיש שמבינים ואוהבים אותן.

"עדיף למות על רגלינו מלמות על ברכינו" – אמיליאנו זפאטה (המהפכה המקסיקנית)

חוסר היעילות של יוון הוא "עוצר נשימה": מסופר כי לפני עשרים שנה פנה איש עסקים מצליח אל שר האוצר היווני וציין כי יהיה זה זול יותר לשים את כל נוסעי הרכבת של יוון במוניות. האמת שזה עדיין נכון: למרות שחברת הרכבות ביוון פשטה את הרגל, העובדים בה ממשיכים לקבל שכר גבוה יותר מכל חברה פרטית אחרת. לרכבת הלאומית יש הכנסות שנתיות של 100 מיליון יורו כנגד חוק שכר שנתי של 400 מיליון דולר, בתוספת 300 מיליון יורו להוצאות אחרות. למעשה, בעשור האחרון בלבד, עלות השכר של המגזר הציבורי ביווני הוכפלה – ומספר זה אינו לוקח בחשבון את השוחד שאספו עובדי הציבור. בתי הספר היווניים הם מהגרועים באירופה, למרות שיחס התלמידים למורים בה דומה לגבוהה ביותר בדירוג – פינלנד. ואלה כמובן רק דוגמאות, שדווקא מעידות על הכלל.

תפסיקו לבזבז את כל הזמן שלכם על אירופה – ותתרכזו בסין. ב-20 במאי השמיע ראש ממשלת סין, וון ג'איבאו, כמה הערות לפיהן הממשלה תתמקד בחיזוק הצמיחה הכלכלית. בשוק פירשו את הדברים כאילו הממשלה שם עשויה לנקוט בצעדים אגרסיביים כדי לתמוך בכלכלה. אבל בדיעבד מתברר שזה היה נשמע כמו סינית, ובגלל זה המשקיעים התבלבלו. הסינים הכחישו היום שיש להם איזו תוכנית לעודד את הצמיחה. בפעם הבאה, תנו לי להקשיב. בכל מקרה, גם ככה אין להאמין בפתרונות קסם לדחיפת הצמיחה, אחרת למה שלא כולם ישתמשו בהם? באופן כללי, סין בטח צריכה למשוך יותר מתשומת הלב שלנו – גם בגלל שהיא משמעותית בצמיחה, וגם בגלל שכבר מתחיל להימאס עלינו, ובטח גם על משקיעים אחרים, מאירופה. 

 


האם כבר מספיק רע כדי להשקיע במניות? כולנו יודעים שהזמן הטוב ביותר להיכנס לשוק המניות הוא כאשר כולם פוחדים. הרי גם אם המצב רע המניות לא שוות אפס. אז אם אנחנו מסכימים שגם במצב שכל המדינות בעולם נופלות, עדיין ברמת מחירים מסויימת כדאי לקנות, אז אנחנו רק צריכים להחליט אם יש אמונה שהכל רע. הנה ארבעה אינדיקטורים פסיכולוגים מקובלים:

1. תנודתיות: תנודתיות גבוהה מאותתת על פחד ולחץ של משקיעים. בדיקות רבות אכן הראו שכככל שהתנודתיות גבוהה, כך סביר יותר שהשוק מגלם פחד והזדמנויות השקעה. מדד התנודתיות, VIX, עלה בחודש האחרון מ-17 נק' ל-21 נק'. בהיסטוריה (מאז 1990) כאשר ה-VIX עלה בחודש ב-4 נק' לרמה של 21 נק', עלה בממוצע בחודש העוקב לו מדד ה-S&P500 ב-1.1%. באופן כללי, רמה של 21 נק' נחשבת כרמה של פחד קל.

2. חדשות וכותרות בעיתונים: האתר StockTipClub.com מצא כי כ-90% מהכותרות הכלכליות באמצעי התקשורת כיום הן שליליות, לעומת 10% בלבד חיוביות. לא מצאנו היסטוריה להשוואת הנתונים הללו, אך סביר ש-90% כותרות שליליות מספיקות כשלעצמן להעיד על פאסימיות.

3. סקרי משקיעים: איגוד המשקיעים האמריקאי (AAII) עורך כבר יותר מ-20 שנה סקרי משקיעים לצפי לשוק המניות. כיום (ממוצע נע 30 יום) 39% מהמשקיעים חיוביים, עלייה מ-34% בספטמבר 2011, לעומת ירידה מ-37% שליליים בדצמבר 2011 ל-30% שלילים כיום (השאר ניטרליים). מדובר במספרים שלא בהכרח מאותתים על פחד בקרב משקיעים, אך המגמה שלהם דווקא כן.

4. עוצמת הירידות: שוק המניות האמריקאי נראה יחסית לא רע. הירידות לא היו קשות מספיק בכדי להיכנס להגדרה של שוק דובי) כדי להבריח לגמרי את הציבור, באירופה, לעומת זאת, המצב שונה: חלק מבורסותיה התמוטטו, ובראשן המדד היווני שנפל, כאמור, בכ-90%. כך שמבחינה זו, הפאסימיות כנראה לא בשיאה.

 

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן