אין חכם כבעל ניסיון: האם עדיף להעסיק מפקדים משוחררים על פני בוגרי תואר במנהל עסקים?

תואר במנהל עסקים נחשב לאחד התארים היוקרתיים במשק, אשר לבטח יקשט היטב את קורות החיים של הסטודנט ויסייע רבות במציאת עבודה מכניסה ונחשבת. על פי סקר שנערך לאחרונה בארה"ב, החברות הגדולות במשק האמריקאי גייסו השנה בממוצע 14.6 עובדים חדשים בעלי תואר במנהל עסקים – לעומת 11.4 בשנת 2012. המגמה ברורה: תואר במנהל עסקים אכן מסייע רבות במציאת עבודה בתאגידים הגדולים.

אך נשאלת השאלה – אילו יתרונות מספק התואר הנחשב? האם שנתיים-שלוש של לימודים אכן יציידו את הסטודנט הצעיר בידע הנחוץ לו בכדי להוביל צוותים תחת לחץ ולספק תוצאות בזמן אמת? על פי הסקר, החברות אשר מגייסות את בעלי תואר ה-MBA (תואר שני במנהל עסקים) הרבים ביותר מצפות להשיג צמיחה וייעול. האם התואר הוא אכן ההבטחה הטובה ביותר להשגת תוצאות אלו?

לדעתי האישית, התשובה הברורה היא לא. צעירים אשר סיימו אך לא מזמן את שירותם כמפקדים בצבא – קצינים, נגדים ומש"קים (מפקדים שאינם קצינים) – מביאים עימם ניסיון חסר תחליף בפתרון בעיות תחת לחץ, בלוחות זמנים בלתי גמישים בעליל ולעתים קרובות תחת אש. הם ניהלו צוותים גדולים ומורכבים של חיילים במגוון גילאים, והיו אחראים באופן אישי על ציוד בשווי מיליוני דולרים.

לכן, הנה 5 הנקודות העיקריות בגינן הייתי ממליץ לחברה להעסיק עובד עם ניסיון פיקודי בצבא על פני בוגר תואר במנהל עסקים:

הם דואגים לבצע את העבודה. המפקדים ה"זוטרים" בשטח הם באי דברם של המפקדים הבכירים. ככאלו, הם דואגים כי הנחיות הפיקוד הבכיר יבוצעו – ויהי מה. תחת פיקודי בעיראק שירת רב סמל ראשון אשר העביר את פקודותיי לקבוצת החיילים בשטח. לאחר מס' שנות שירות משותפות, הוא כבר ידע לבצע את פקודותיי עוד בטרם העברתי אותן.

צילום: shutterstock

הם הגשר בין ה"הנהלה הבכירה" ל"עובדי המפעל". ללא קשר למיקום הפיזי של המפקד הבכיר (בשטח או במפקדה אחורית), המפקדים הזוטרים הם אלו הבאים בקשר עם עשרות (ולפעמים מאות) חיילים, אחראים על חיי היום-יום שלהם, על קיום תנאים טובים ואספקת הציוד הדרוש לכל משימה. הם המתעסקים ב"פרטים הקטנים" – וכולנו יודעים מי נמצא בפרטים אלו.

הם חושבים בצורה מוכוונת מטרה. פעמים רבות נגדים או מש"קים מקצועיים משמשים כיועץ מיוחד למפקד הבכיר בשטח. הם מספקים נקודת מבט מקצועית אודות המכשולים העומדים בפני הכוח בדרך להגשמת המשימה – ועליהם מוטלת האחריות להציע את הפתרונות הנכונים לשם עמידה ביעדים. במו עיניי ראיתי כיצד נגדים מקצועיים סיפקו תובנות יקרות מפז בעיראק ובאפגניסטן, וכיצד לפעמים הם יוצאים למשימות מסכנות חיים רק לשם הבטחת פתרון הבעיה והתגברות על המכשול המקצועי אותו זיהו. בין אם מדובר במידע מודיעיני, בעיות מכניות או מערכות הקשר – רבים מהם מסכנים את חייהם עבור חיי חבריהם והצלחת המשימה. אין מערכת לימודים בעולם אשר תוכל ספק לסטודנט ניסיון כזה – ואין מנהל אשר לא יעריך את הנאמנות וההקרבה אשר מביאים עמם אנשים אלו.

הם מומחים בפיתוח ההון האנושי. בניגוד לעולם העסקי, במסגרת הצבאית אנשים מחליפים תפקידים לעיתים דחופות ועל המפקד הזוטר לפתח את פקודיו – הן את אלו אשר הוא ישלח לקורסי פיקוד שונים, והן כאלו אשר הוא מכשיר במיוחד בכדי שיוכלו למלא את מקומו בעת הצורך בשדה הקרב. מדובר בהכשרה יומיומית וזיהוי מעמיק של יכולות הפקודים, יכולת ייחודית אותה בלתי אפשרי לרכוש בשום מקום אחר.

הם חדורי מוטיבציה, אשר אינה מבוססת על כסף. יותר ויותר חברות בסקטור העסקי מבינות כי חלפו הימים בהם חולקו בונוסים מבוססי ביצועים בכדי להגביר את המוטיבציה של העובדים השונים. אם כך, כיצד מנחילים מקומות העבודה מוטיבציה ומחויבות בקרב העובדים? בצבא, מעבר לאהבת המולדת, משחק תפקיד חשוב גם המחויבות והנאמנות לצוות ולמשימה. המפקדים הזוטרים הם לא רק הנאמנים ביותר, הם גם האחראים הבלעדיים על הנחלת מוטיבציה ומחויבות זו גם לכלל פקודיהם – והם עושים זאת מצוין.

אין תחילף לניסיון | צילום: shutterstock

בבסיס כל קורס פיקודי בצבא שוכנת הנחת היסוד אותה מנחילים למפקדים הצעירים: "אין מקצוען ממני בתחום". אלו לא רק דיבורים. זו דרך חשיבה שלמה. לכן, אני פונה לכל החברות העסקיות אשר מגייסות עובדים בוגרי התוכניות השונות למנהל עסקים – ומפציר: קחו בחשבון גם את בוגרי תפקידי הפיקוד הזוטרים אשר השתחררו לא מזמן מהצבא. אל תפלו לתפיסה השגויה כי קורות החיים של אדם מרשימות יותר רק כי למד בתוכנית מנהל עסקים יוקרתית: למספר שנות פיקוד ישיר בשטח אין אח ורע בעולם כולו.

המאמר נכתב על ידי קולונל (אל"מ) במילואים דיוויד שאטרלנד מצבא ארה"ב, אשר פיקד על חטיבה לוחמת בעיראק ושירת כעוזר מיוחד לראש המטות המשולבים.