מגפת הקורונה שהתפרצה בסין במהלך חודש ינואר הביאה את התאחדות התעשיינים לנקוט פעולות ולהקים חדר מצב ייעודי לטיפול במשבר הצפוי הרבה לפני שבישראל בכלל הבינו שהיא עשויה להגיע לכאן. כבר אז הבינו בהתאחדות כי להתפרצות המגיפה יהיו השלכות מסחריות רחבות, כמו הגבלות על יבוא סחורות מסין, בעיות בשילוח סחורות והשבתה של מפעלים.
״עיקר ההתעסקות אז היתה במזרח הרחוק. הקמנו חדר מצב שקרא לכל התעשיינים לפנות לקבלת סיוע והגיעו כ-10 פניות ביום – עיקרן בעיות באספקה של חומרי גלם ורכיבים המיוצרים בסין״, מסביר ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. ״כך, למשל, ספק אלקטרוניקה מאוד גדול פנה אלינו מכיוון שחסרו לו שני רכיבים בלעדיהם לא היה יכול להשלים את ייצור המוצרים. בעזרת קשרים הצלחנו להוציא אותם מאותו מפעל באזור מוגבל בסין ולהטיס אותם לישראל. זה עוד היה בתקופה שהיו טיסות וניתן היה לשלח את הסחורה ארצה״.
כשהשמיים נסגרו, העניינים הפכו מורכבים הרבה יותר. ״ידענו שזה נובע מהחשש הבריאותי ולכן גיבינו את ההחלטה שכאבה לנו ולכל התעשיינים מאוד״, אומר תומר. ״אבל עם ההחלטה של משרד הבריאות שהבידוד יחשב כימי מחלה למרות שמי שמבודדים ׳אינם חולים׳, כבר לא יכולנו להסכים ועתרנו נגדה לבג״צ שלבסוף הוציא צו ביניים המורה למשרד הבריאות להשיב בנושא עד תחילת חודש מאי״.
השפעה בינלאומית
״בהמשך, כשהחלה לעלות כמות המבודדים בישראל, כינסנו ועדה המורכבת מכ-20 מומחים בתחומי הבריאות והכלכלה, בשיתוף עם פיקוד העורף, רשות החירום הלאומית וגופים נוספים, והכנו את ׳נוהל חשיפה מינימלית׳ המסדיר באופן מפורט כיצד יש לעבוד ולהתנהל במפעלים על מנת למנוע הידבקות. חלק מהקונצרנים הבינלאומיים הפועלים בישראל אף העבירו את הנוהל למטות שלהם בחו״ל ואלה ביקשו מאיתנו נוסח באנגלית על מנת ליישמו אצלם״.
עליית המדרגה הבאה – הסגר – כבר הצריך התארגנות שונה. ״פה נלחמנו קשה כדי להשאיר את התעשייה עובדת, ולא רק עסקים המוגדרים כחיוניים, אלא גם את אלה השייכים לשרשרת האספקה שלהם״, מסביר תומר. ״למשל, מפעל האריזה שמייצר אריזות עבור מפעל המזון. או חברות מייצאות שאינן חיוניות למשק המקומי, אבל מוכרות לחו״ל והיו עלולות להיפגע קשות מהפסקת הפעילות. כך הצלחנו להגיע ל-80% מפעלים שרשאים להמשיך לעבוד בתפוקה מלאה״.
אבל ההישג המשמעותי, פחות נראה בשטח. יותר מ-77% מהמפעלים דיווחו על ירידה חדה במכירות. ותעשיות שלמות, כמו רהיטים או יצרני מזון מבוססי שוק מוסדי חוו פגיעה קשה בביקושים. והיו גם כאלה שהמכירות שלהם זינקו בעשרות אחוזים – יצרני מזון לשוק הפרטי, יצרני מוצרי היגיינה ועוד.
היום שאחרי
״ליום שאחרי הקורונה אנחנו כבר ערוכים ביסודיות ויש לנו תוכנית סדורה שהוגשה לממשלה וכוללת שלושה חלקים: הלוואות, האצה ופיצויים. תוכנית ההלוואות מורכבת משני חלקים שגובשו על ידי אגף החשב הכללי באוצר והן כוללות 5% ערבות של העסק וריבית נמוכה במיוחד, ויש גם אפשרות להלוואות לעסקים בסיכון גבוה המתקשים לקבל הלוואות מהבנקים. בנוסף, סיוע לחברות בביטוח אשראי על מנת שלא יצמצמו את ביטוחי האשראי במשק.
״מבחינת האצה, אנחנו שואפים לייצר אופק למפעלים, לאפשר להם הזדמנויות השקעה מהארץ ומהעולם. למדנו גם שבעתות משבר כל מדינה עושה לעצמה ולכן יש להאיץ את הייצור המקומי לשוק המקומי. בחלק של הפיצויים דרשנו תוכנית דומה לזו שהחילו לאחר מלחמת לבנון השנייה – פיצוי לפי ירידה במחזורים, אבל האוצר קצת תקוע עם זה כרגע.
״אנחנו מנהלים מלחמה יומיומית על פתיחת המשק ודואגים לכלכלה בכלל ולתעשייה בפרט על ידי פעולות שיגדילו את הביקושים לסחורה. משרד הבריאות שגה לדעתנו – שחרור איטי של המשק יצר הרבה בעיות. נדרשו הרבה לחצים מצדנו כדי להשפיע ולהביא לשינוי חשיבה. המדינה צריכה לקחת עוד על עצמה ולהשקיע עכשיו בעיקר בתחומים עתירי פריון״.
מה אתה חושב על הממשלה המתגבשת והשרים המיועדים לתפקידי שר הכלכלה ושר האוצר? אתם מברכים על האחדות?
״המצב במדינה לא טוב ואני שמח שתקום ממשלה שתטפל במשבר וביום שאחריו. אני מקווה שהיא תמצה את שלוש השנים שלה ושתעבוד בראיה ארוכת טווח. האנשים המיועדים מתאימים, אבל כל שר אוצר או שר כלכלה צריכים לראות כיצד הם מאיצים את המשק. אנחנו מצפים לתמיכה שלהם בהגדלת הייצור המקומי ובתשלום שכר גבוה משכר המינימום באזורי הפריפריה. וכמובן – הערכות למשבר הבא על ידי שמירה על יצרניות עצמאית למול הייבוא הזול״.
נכנסת לתפקיד בתחילת פברואר, ממש בפתחו של משבר הקורונה.
״נכון. נכנסתי לתפקיד ב-2 לפברואר. ציפיתי לבוא ולהתגייס למען התעשייה הישראלית ממקום מאוד ציוני והיו לי הרבה תוכניות. המצב שינה את הכל וכבר שלושה חודשים, כפול ממה שחשבתי, אני מתעסק רק בבלימה, במקום בצמיחה. אבל אני עושה זאת בלב שלם.
״אישית, אני מרגיש כמו בשירות מילואים בתקופה של מלחמה כלכלית. אני גם מכהן כמנכ״ל משותף בחברת התרופות אוני-פארם וכדי לא להזניח אותה אני עובד מסביב לשעון. בסופו של יום אני מרגיש סיפוק וזה הכי חשוב. אין עת יותר חשובה לתרום בתפקיד ציבורי מאשר בעת הזאת.
״חדר המצב שלנו, שבתחילת המשבר סיפק מענה רק לתעשיינים חברי הארגון, מספק היום מענה לכאלף פניות ביום ופתחנו אותו לכולם – עצמאים, נותני שירותים וכל מי שזקוק לסיוע וצריך סדר בתוך הבלבול שיצרה הממשלה. מחמם את הלב לקבל את הפרגון מהתעשיינים ולדעת שאנחנו אלה שמפגינים אחריות לאומית״.
