החבילות מגיעות מדי יום במאות, נכנסות על משטחים ונקרעות על ידי צבא עובדים קטן. התוכן שלהן הוא תמיד הפתעה. הזבל של אדם אחד הוא האוצר של אחר. מעיל חורף של ארקטריקס שמידתו כבר לא מתאימה. מגפי פטגוניה אשר צעדו בשביל הפסיפיק קרסט בקיץ האחרון. ז'קט של Taylor Stitch שנקנה בגחמה. ברגע שהצוות מרוצה הוא מנקה, מצלם ומכין רישום מקוון לכל פריט.
המחסן, בגודל של 7,400 מ"ר מחוץ לסן פרנסיסקו, הינו מערכת העצבים המרכזית של Trove, אשר מוכרת מחדש את המוצרים של המותגים הגדולים.
"זה פוטר את כל התהליך", אומר אנדי רובן (בן ה-48), מייסד ומנכ"ל הסטארט-אפ בן תשע השנים, שפעולתו מסייעת לחברות לנצל סחורות משומשות שהלקוחות שלו בדרך כלל ימכרו לחנויות וינטג' או יזרקו למזבלות. "זו מכירה מחדש בקופסה".
רובן פועל מאחורי הקלעים עם חברות כמו REI ,Levi’s ,Taylor Stitch ועוד. ויש עוד הפתעות בדרך: החברה אומרת כי היא מנהלת שיחות עם 15 מותגים נוספים והיא אמורה להכפיל את ההכנסות השנה מההכנסות המוערכות של כ-20 מיליון דולר בשנת 2020.
"לא תמיד צריכים למכור חדש"
Trove מטפלת בלוגיסטיקה המבולגנת של החזרת סחורה והכנתה למכירה חוזרת, ניהול הרישומים המקוונים ומשלוח הסחורה באריזה המתאימה לכל מותג.
זו חנות אשר כוללת את כל התחנות עבור הטרנד החדש ולא סקסי של הקמעונאות: בגדים משומשים. מוצרים משומשים מייצגים עסק של 28 מיליארד דולר שצפוי להכפיל את עצמו מהשווי הנוכחי שלו של 64 מיליארד דולר עד שנת 2024, על-פי ThredUp, חברת משלוחים מקוונת מסן פרנסיסקו. זהו גם המקום שבו הדור הבא של הקונים נמצא: מרבית צרכני דור ה-Z לא רואים שום סטיגמה שלילית ברכישת מוצרי יד שנייה, ו-40% קנו בגדים, נעליים או אביזרים משומשים – כפול מזה שקנו דור ה-X או דור הבייבי בום.
אם האימוץ הפתאומי למוצרים משומשים על ידי חברות ההלבשה נשמע כמו שינוי חד בתעשייה, זה נכון. "זה גרם להם להילחץ עד שהם הבינו שגם הם יכולים להיכנס לעסק הזה. הם לא תמיד צריכים למכור חדש, חדש, חדש", אומרת דנה תומאס, מחברת הספר Fashionopolis: The Price of Fast Fashion and the Future of Clothes.
סחר מחדש
המגמה הזו אף יצרה מילה חדשה וידידותית לשיווק משלה: סחר מחדש. "בהרבה מובנים, עסק המסחר החוזר שלנו מספק את כל מה שאנחנו מקווים להשיג – אספקת מוצרים ליותר ויותר לקוחות תוך הפחתת ההשפעה הסביבתית שלנו", אומר קן וולר, שמנהל את מכירות היד השנייה עבור REI, וציין כי נתח השוק הוכפל בשנה שעברה – כשהוא מונע על ידי לקוחות הצעירים ב-10או 20 שנה מבסיס הלקוחות המסורתי שלה ובעל ערך כפול.
אחד מהם הוא קווין גריפן, מתמחה בחקיקה בן 25 מאינדיאנפוליס. בזמן שקנה במבצעי יום שישי השחור בשנה שעברה, גריפן נכנס לאתר של פטגוניה בתקווה למבצע שעשוי להפוך את הפריטים היקרים בדרך כלל למשתלמים יותר. מה שהוא מצא היה כרזה בדף הבית הקוראת לקונים לקנות גרסאות משומשות של בגדים וציוד. הוא שילם 80 דולר עבור סוודר כחול רוכסן בעלות מקורית של 140 דולר. הוא קיבל אותו תוך שבוע, ללא קרעים או כתמים.
"זה נחמד לתרום למאמצי המחזור וגם להוציא פחות כסף מאשר על משהו חדש", אומר גריפן. בגדים משומשים היו חלק שצומח במהירות במכירותיה המשוערות של חברת בגדי הטיולים בהיקף של 800 מיליון דולר, עלייה של 40% לעומת שנת 2019.
נעה במהירות
כמובן של-Trove אין את כל השוק הזה לעצמה. היא נאבקת בקהל של חנויות מקוונות אשר במשך שנים חסמו את היצרנים והקמעונאים המקוריים מפעילות המכירה מחדש, אך כעת הם מנסים להכניס אותם. ThredUp שהונפקה באוקטובר, החלה לבצע בדיקות עם Walmart, Macy’s, Gap וחברות אחרות שבהן הקונים יכולים לקנות או למכור בגדים משומשים במספר מוגבל של חנויות או באינטרנט.
החנות המקוונת היוקרתית The RealReal, שהונפקה בשנת 2019 ומעבירה סחורה של יותר ממיליארד דולר מדי שנה, ערכה בדיקה דומה עם Gucci בשנת 2020.
Trove קטנה בהרבה אך נעה במהירות. החברה שילשה את מספר הפריטים שעיבדה בשנה שעברה ל-600 אלף. היא גייסה 45 מיליון דולר ממשקיעים בעלי גישה לקיימות כמו Prelude Ventures ו-DBL Partners, כמו גם מ-Hermès.
"ההבחנה בין חדש למשומש הינה הבחנה ישנה שתימחק", אומר רובן, אשר לפני Trove עמד בראש נושאי הקיימות עבור Walmart והיה שק האגרוף של אנשי איכות הסביבה.
מיליוני משתמשים
"חילקנו כיפים וחגגנו זכיות כמוסד אבל איבדנו את עמדתנו כחברה", אומר רובן, שעזב כדי להקים את Trove (שנקראה אז Yerdle) בשנת 2012 עם אדם ורבך, שהיה רק בן 23 כשהפך לנשיא הצעיר ביותר של מועדון סיירה בשנת 1996, וקרל טשיאן, עובד מוקדם בחברת שיתוף הרכב Zipcar.
זה התחיל כחנות עמית לעמית של פריטים מיד שנייה, שבה הצרכנים יכלו להציע דברים שהם לא רוצים יותר ולעיין בפריטי יד שנייה. הם גדלו לכמה מיליוני משתמשים, אך השקיעו רבות במודעות ברשתות חברתיות והתקשו להשיג מוצרים באיכות גבוהה. רובן הבחין כי לקוחות התרגשו ביותר כשהצליחו למיין את הזבל ולאתר מוצרי מותגים.
הוא סגר את החנות בשנת 2016, ומסר את השטח ל-Poshmark ,ThredUp ו-The RealReal כדי להתמקד בבניית שירות שיאפשר למותגים ולקמעונאים למכור בעצמם גרסאות משומשות של המוצרים שלהם. טאשיאן עזב בשנת 2015; ורבאך, שמוביל כיום קניות ברות קיימא באמזון, עזב כעבור שנה.
פטגוניה תחילה
הלקוח הראשון של רובן היתה פטגוניה, שהרחיבה את התוכנית המקוונת שלה והזמינה לקוחות להחזיר פריטים משומשים תמורת כרטיס מתנה. הוא הוצף מיד במלאי, שהלך היישר למחסן בקליפורניה (המופעל על ידי Trove) ואז נרשם למכירה באתר (שנבנה על ידי Trove).
אחרים עקבו אחריהם. הקונים יכולים כעת לרכוש מעיל טלאים שחוק מעט מ- Eileen Fisher במחיר של 225 דולר באינטרנט, לעומת 440 דולר בחנויות. זוג נעלי הליכה משומשות מבית REI נמכרות ב-89 דולר, כמעט מחצית מ-170 דולר שתשלמו על חדשות. החל מאוקטובר, הקונים יכולים לצעוד לחנות של Levi’s ולהרוויח 30 דולר עבור מכירת מכנסי ג'ינס בני עשרות שנים שלא מתאימים להם מאז הלימודים בקולג', ואז להשקיע את המזומנים בזוג חדש.
קמעונאים שעוסקים בזה כבר שנה מרוויחים נטו על פריטים משומשים כמעט כמו על הפריטים החדשים. "בסופו של דבר, זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו", אומר פלביו סרדה, אנליסט קמעונאי ב-Jefferies. "זה לא משהו שאתה יכול להילחם בו".
צילום התמונה הראשית: Mcnair Evans
