|
בקיץ 2013, כשמתיו זיילר היה קרוב לסיום הדוקטורט שלו על אינטליגנציה מלאכותית (AI) באוניברסיטת ניו-יורק, כל ענקיות הטכנולוגיה חיזרו אחריו. זיילר עזב באותם ימים התמחות במחלקת AI בגוגל, לאחר שקיבל שיחה ממספר לא מזוהה בזמן ריצה לאורך נהר ההדסון. על הקו היה אלן יוסטס, מי שהיה אז סגן מנהל מחלקת הנדסה בגוגל, ששמע על פועלו של זיילר. הוא רצה לגייס את זיילר כעובד קבוע וכדי לפתות אותו הציג בפניו את אחת ההצעות הכי נדיבות שגוגל הציעה אי פעם לבוגר אוניברסיטה טרי.
הכתבה מופיעה בגיליון אוקטובר 2017 של פורבס ישראל
לרכישת הגיליון או מנוי למגזין פורבס ישראל חייגו 077-4304645 או לחצו
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
זיילר מסרב לנקוב בסכומים, וכך גם גוגל, אך יודעי דבר מעריכים שההצעה היתה עשויה להגיע לכמה מיליוני דולרים לאורך תקופת זמן של ארבע שנים. תוך ימים זיילר קיבל הצעה נדיבה יותר ממיקרוסופט – שאותה גוגל הסכימו להשוות מיידית. גם באפל רצו להיכנס למשחק, וכשזיילר טס לעמק הסיליקון, מארק צוקרברג פגש אותו אישית כדי לשכנע אותו להצטרף למחלקת ה-AI של פייסבוק.
אך זיילר דחה בנימוס את ההצעות הנדיבות. הוא החליט להקים חברה משלו, עם מטרה נועזת -להתחרות בחברות הענק שחיזרו אחריו.
זיילר. היריב הלא צפוי של חברות הענק | צילום: Clarifai
"זאת היתה תקופה מטורפת", הוא נזכר. "עמדה בפניי הזדמנות להצטרף לאחת מענקיות הטכנולוגיה או לקפוץ למים ולהקים סטארט-אפ משלי". הוא מספר שהאלגוריתמים שלו ידעו להתמודד עם בעיות AI מסוימות יותר טוב מהאלגוריתמים של גוגל: "ידעתי שאני צריך להקשיב לתחושות הבטן שלי".
ארבע שנים אחר כך קלריפיי (Clarifai), הסטארט-אפ של זיילר הממוקם בניו-יורק, נחשב לאחד המבטיחים בתחום. קלריפיי מציעה פתרונות זיהוי תמונה ווידאו למפתחים, שמתחרה באלו של גוגל, מיקרוסופט ואחרים. בדומה ל-Stripe ו-Twilio, שמציעות למתכנתים פתרונות לגביית תשלום ותקשורת (בהתאמה), קלריפיי מציעה ללקוחותיה טכנולוגיות AI מתקדמות בשווי מיליוני דולרים. חברות, כמו יוניליוור ובאזפיד, כמו גם יצרניות ציוד רפואי ומזל"טים, נעזרות בשירותי קלריפיי כדי לנתח אוטומטית מיליוני תמונות וקטעי וידאו.
אחת מלקוחותיה של קלריפיי, i-Nside, מייצרת תוסף לטלפון חכם שמצלם את פנים עור התוף ומאבחן מחלות אוזניים. רווחי החברה, שבימים אלו עדיין צנועים, צפויים להגיע ל-10 מיליון דולר עד תחילת השנה הבאה.
להיות שוויץ
העובדה שקלריפיי שרדה עד כה מרשימה בפני עצמה. בשנים האחרונות תחום ה-AI, ובפרט תחום הלמידה העמוקה (Deep Learning או Deep Neural Networks), נחשב לדבר החם הבא בעולם הטכנולוגיה. טכנולוגיות אלו פועלות בדומה למוח האנושי – עם שכבות של "נוירונים", שמתקשרות עם "סינפסות". טכניקות אלו מובילות לפריצות דרך משמעותיות בתחום זיהוי התמונה והדיבור, שבתורן מסייעות לקדם מגוון תחומים – מרפואה ועד מכוניות אוטונומיות.
הבעיה העיקרית כרגע היא שענקיות הטכנולוגיה קונות כל סטארט-אפ שהן יכולות להניח עליו את ידן. לגוגל יש התיאבון הגדול ביותר – היא ביצעה לפחות 11 רכישות הקשורות ב-AI. על שתיים מהן – DeepMind ו-api.ai, היא שילמה קרוב למיליארד דולר. כמעט כל המתחרות הקטנות של קלריפיי נבלעו בחברות הענק: Orbeus נקנתה על ידי אמזון, ו-IBM קנתה את AlchemyAPI. קלירפיי היא היחידה שנותרה ויכולה להתחרות באמזון, גוגל, IBM ומיקרוסופט – ארבעתן מציעות כלי זיהוי תמונה למשתמשים בשירותי הענן. על פי אדם שעבד בחברה בתחילת ימיה, קלריפיי כבר דחתה מספר הצעות רכישה של מיליוני דולרים. זיילר אומר, כי הוא נחוש לשמור על עצמאותה של החברה.
לקלריפיי אין הכוח או המשאבים של מתחרותיה הגדולות, אך זיילר מתעקש, שלהיות שוויץ במלחמת AI גלובלית זאת עמדת כוח בפני עצמה. חברות גדולות רבות שרוצות לשלב טכנולוגיית זיהוי תמונה בשירותיהן מהססות לתת לגוגל או לאמזון גישה לנתונים שלהן. Photobucket היא דוגמה לכך: לאחר שבחנה את השירותים המוצעים על ידי אמזון, גוגל ו-IBM, הפכה ענקית התמונות והווידאו לאחד מלקוחותיה הגדולים של קלריפיי.
"כל פעם שאתה עושה עסקים עם גוגל, אתה לא יכול שלא לתהות האם הם משתמשים במידע שלך כדי לשפר את המערכות שלהם", אומר מייק נואלס, מפתח תשתיות בכיר ב-Photobucket.
זיילר אומר שלקוחות רבים נוספים נמצאים בסכנת התנגשות אינטרסים דומה עם חברות הענק. "הן פותחות מחלקות חדשות שמתחרות בלקוחות שלהן, וזה משהו שאנחנו פשוט לא עושים".
זיילר נחוש לשמור על עצמאותה של החברה | צילום: Fotolia
בזכות הלהבה
בגיל 30 זיילר, שגדל בבוסז'ור (Beausejour) עיירה קנדית קטנה כ-60 ק"מ צפונית לוויניפג, הוא היריב הלא צפוי של חברות הענק. רעמת השיער השחור עוזרת לו לשמור על תדמית הסטודנט הצעיר והרענן.
אבל האובססיה של זיילר ל-AI פתחה לו דלתות אצל כמה מהשמות הגדולים בתחום. העניין שלו בתחום התחיל בעקבות סרטון שראה כשהיה סטודנט באוניברסיטת טורונטו, שבו הוצגה להבה מרצדת – שיוצרה בטכנולוגיית AI. אף אדם לא פקד על התוכנה להניע את הלהבות במסלול קבוע מראש. במקום זאת, המחשב למד את דפוסי התנועה של הלהבה מסרטונים שהוזנו אליו, וכך יצר סרטון חדש שדימה את המציאות בצורה משכנעת.
"זה היה מדהים", מספר זיילר. "זאת דרך חדשה לחלוטין לגרום למחשבים לעשות את מה שאתה רוצה. ידעתי שאני חייב לדעת עוד".
גראהם טיילור, הדוקטורנט שהראה לזיילר את הסרטון, הביא אותו למעבדת המחקר בניהולו של ג'פרי הינטון, שנחשב לאחד האבות המייסדים של תחום למידת העומק. זיילר השאפתן מצא חן בעיני טיילור: "הוא היה חכם, אבל השתן לא עלה לו לראש".
זיילר עבד במעבדתו של הינטון כדי לעקוב אחרי טקסי ההזדווגות של יונים, מה שהפך לימים למאמרו "ניתוח דפוסי התנהגות של יונים באמצעות "Binary Latent Variable". הוא סיים את לימודיו בהצטיינות.
עם סיום לימודיו בטורנטו הלך זיילר בעקבות טיילור לאוניברסיטת ניו-יורק (שם טיילור השלים את הפוסט דוקטורט שלו). הוא עבד תחת יאן ל'קון, עוד אחד מחלוצי התחום, שכיום עומד בראש מחלקת ה-AI של פייסבוק. במהלך לימודיו זיילר השלים שתי התמחויות בגוגל ועבד עבור ג'ף דין, ראש קבוצת המחקר Google Brain – אז מחלקה חדשה וכיום אחת מקבוצות המחקר המובילות של גוגל.
הגודל כן קובע
זיילר הקים את קלריפיי בנובמבר 2013, עם סיום הדוקטורט שלו ולאחר ההתמחות השנייה בגוגל. ההתחלה של החברה נראתה מבטיחה. זיילר בחן את טכנולוגיית זיהוי התמונה בתחרות ImageNet הנחשבת. רק שנה לפני כן, ב-2012, צוות ממעבדתו של הינטון בטורונטו גרם לרעידת אדמה בעולם ה-AI, כשהציג אלגוריתם שטווח הטעויות שלו הוא 15%, תוצאה טובה משמעותית מה-25% שהושגו על ידי קודמיו. ב-2013 הציג זיילר בתחרות תוצאה עם טווח טעות של 12% בלבד.
בחודשים הבאים הוא עבד לבדו ושכתב את הקוד שוב ושוב כדי להפוך אותו למוצר בעל היתכנות מסחרית. הוא התקין ארבעה שרתים בדירתו, שסרקו תמונות ברשת ואימנו את האלגוריתם. בשלב מסוים פליטת החום מהשרתים העלתה את הטמפרטורה בדירה עד שזיילר נאלץ להשאיר את החלונות פתוחים גם באמצע החורף.
באפריל 2014 זיילר שכר עובד שני, והשניים העבירו את השרתים למרכז אחסון בניו ג'רזי, שם החברה הוסיפה לגדול. באוקטובר של אותה השנה השירות כבר הפך לזמין למפתחים. הלקוח הראשון שלו היה אתר פורטל חתונות, שהשתמש בשירותיה של קלריפיי כדי לקטלג אלפי תמונות שהועלו על ידי גולשים.
ב-2015 קלריפיי גייסה את השקעתה הגדולה הראשונה – סבב גיוס של 10 מיליון דולר בהובלת קרן Union Square Ventures, שמשקיעיה (בהם Qualcomm, חברת Nvidia המתמחה בשבבי AI ובאופן מפתיע גם זרוע הון-סיכון של גוגל) הבינו את הפוטנציאל הגלום בעבודתו של זיילר. בשנה שאחרי, בסבב שהובל על ידי Menlo Ventures, קלריפיי גייסה עוד 30 מיליון דולר, לפי שווי של 120 מיליון דולר, על פי הערכות של PitchBook.
"ענקיות הטכנולוגיה עובדות על מוצרים דומים, אבל הן לא עובדות לילות כימים רק כדי ליצור את טכנולוגיית זיהוי התמונה הטובה ביותר", אומר מאט מרפי, שותף ב-Menlo. קלריפיי מעסיקה כיום 55 עובדים, עשרה מתוכם מקדישים את מרב זמנם להתעדכנות במחקרים ובחידושים בתחום ה-AI. בשנה שעברה הצטרף לחברה מנהל מכירות ותיק מגוגל כמנהל לקוחות ראשי.
מחקר חדש של חברת הייעוץ CapTech מראה, שקלריפיי מצליחה להישאר תחרותית ואף לגבור במקרים מסוימים על ענקיות טכנולוגיה, דוגמת אמזון, גוגל ומיקרוסופט, בתחום זיהוי התמונה. אבל האתגר האמיתי של קלריפיי יהיה לשמר את המעמד על ידי גיוס כישרונות חדשים מהשורה הראשונה ולאחר מכן התרחבות גם לתחום האודיו ומעבר לו.
בפברואר הצליחה קלריפיי לגייס לשורותיה את חוקרת ה-AI הוותיקה אנדראה פרום, שעבדה קודם לכן בגוגל, אך זאת עזבה לאחר ארבעה חודשים בלבד. פרום סירבה להגיב בנושא, וזיילר טוען שעזיבתה היתה תוצאה של הבדלים בסדרי עדיפויות. מקום נוסף שבו קלריפיי עשויה להיות בעמדת נחיתות תמידית הוא בתחום הגישה לנתונים, הנחוצים לאלגוריתם כדי "להתאמן" ולשפר את עצמו.
השירות האחרון שהוציאה קלריפיי מאפשר זיהוי תמונה בסמארטפונים, שירות ייחודי בתחום שבו רוב החברות מתבססות על טכנולוגיות ענן. כדי להדגים את הטכנולוגיה שלו, זיילר שולף את האייפון 6 החבוט שלו ומכוון את המצלמה לפינות שונות בלובי המלון. בעת תנועת המצלמה הטלפון מזהה כיסאות, אנשים ומכוניות. זוהי הדגמה מהפנטת של הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה, וזיילר מצהיר: "זה רק קצה הקרחון של היכולות שאליהן המערכות שלנו יוכלו להגיע".
הכתבה מופיעה בגיליון אוקטובר 2017 של פורבס ישראל
לרכישת הגיליון או מנוי למגזין פורבס ישראל חייגו 077-4304645 או לחצו
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|
