במסלול התנגשות: האם המתח הגובר בין סין ויפן יכול להתלקח לכדי מלחמה כוללת במזרח אסיה?

במהלך החודש שעבר הנפיקה יפן 79 אלף ויזות קבוצתיות לתיירים סינים, בנוסף לעוד 30 אלף ויזות לבודדים. ביחד מדובר בכמות גדולה פי 10 ממספר הויזות שהונפקו בינואר 2013. האם התיירים הסינים המתעשרים, הם הפתרון למתח הגיאופוליטי ההולך וגובר בין יפן וסין?

זה נשמע קצת מוגזם, אבל כל סיבה לאופטימיות היא נחמה במציאות של מזרח אסיה, כאשר סין עושה כל שביכולתה כדי לערער את היציבות באזור, כולל ניסיונות לתבוע לעצמה שטחים שכנים ולספח טריטוריות ימיות סמוכות. בנובמבר האחרון, הכריזה על ים סין המזרחי כאזור זיהוי אווירי, בניגוד לעקרונות התנועה החופשית – דבר המאתגר את השליטה על המרחב האווירי של יפן ודרום קוריאה. יתר על כן, חוקקה סין חוקים שאמורים להעניק לה ריבונות על שטחים בים סין הדרומי. ובנוסף על כל אלה, הגנרל הסיני ליו יאזו, דרבן בתחילת השנה בהופעה פומבית את אזרחי סין להשתתף בקונפליקטים המזויינים של סין נגד שכנותיה.

אם כל זה לא מספיק, תתחיל בקרוב חברה סינית בבעלות הממשלה לפתח אתרי קידוח של גז טבעי בים סין המזרחי, בסמיכות למרבצים שיפן טוענת לבעלות עליהם – נקודת חיכוך וודאית נוספת שתוסיף שמן למדורה.

לא פלא אם כך, שמנהיגי האזור מתחילים לדבר כאילו מלחמה עומדת בפתח. ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, השווה בפורום דאבוס בחודש שעבר את יחסי סין ויפן ליחסים שהיו בין גרמניה ובריטניה לפני מאה שנים, ערב מלחמת העולם הראשונה. נשיא הפיליפינים, בניגנו אקווינו, השתמש בדוגמה מ-1938 כדי לתאר את המצב, ואכן המציאות כיום הופכת דומה יותר ויותר לזו של 1937, אז החלה מלחמת סין יפן השנייה. מזכיר המדינה, ג'ון קרי סייר לאחרונה באזור בתקווה לרסן את סין ולהרגיע את בעלות בריתה של ארה"ב, אך עד כה נראה כי הביקור לא נשא פרי.

בעבר היה נהוג לחשוב שהמחלוקות העמוקות בין מדינות מזרח אסיה לא באמת חשובות ופוליטיקה קרה יכולה לחיות טוב לצד עסקים חמים, אך נראה כי כעת המצב כבר אינו כה פשוט והמחלוקות מתפתחות לקרע של ממש בין שתי הכלכלות הגדולות של אסיה.

גם היחסים הכלכליים בין המדינות נפגעים לראשונה בעקבות המתח הפוליטי | צילום: רויטרס

נפח המסחר בין יפן וסין ירד ב-2013 ב-5.1%, לאחר שב-2012 כבר ירד ב-3.9%. ולא מדובר בתוצאה של ירידה כללית במסחר – הסחר הכולל של סין עלה ב-2012 ב-6.2% וב-7.6% ב-2013, וביפן עלה הסחר הכולל ב-1% ב-2012, אך ירד במהלך 2013.

מקורות יפניים מפרשים את הירידה בנפח המסחר בין המדינות כתגובה למחלוקת על איי סנקאקו, שגם יפן וגם סין רואות בהם כחלק מהטריטוריה שלהן. הסכסוך גורר חרם צרכנים סיני, הפגנות אנטי יפניות, ואפליה של אנשי עסקים יפנים בסין.

באופן לא מפתיע, גם ההשקעה של המדינות אחת בשנייה נחלשה מאוד: ההשקעה הישירה של יפן בסין ירדה ב-4.3% בשנה שעברה, על אף שכלל ההשקעות בסין דווקא עלו ב-5.3%. בו בזמן, צנחה ההשקעה הסינית ביפן ב-23.5%, בעוד ההשקעה הכללית ביפן דווקא זינקה ב-16.8%. "הממשלה הסינית מעניקה חשיבות רבה לוויכוח על האיים וחברות סיניות מודאגות מהלחץ והסיכון האופרטיבי של השקעה ביפן", אומר גורם במשרד המסחר הסיני.

איי סנקאקו. רק אחת מבין שורת המחלוקות בין סין ויפן | צילום: רויטרס

הגורם הסיני מתאר באופן נכון יחסית את המתרחש במדינה, אך הסיבות לירידה בהשקעות מצד יפן מורכבות יותר. אחת מהן היא העלאת שכר העבודה של הפועלים הסינים, דבר ששכנע אנשי עסקים יפניים העוסקים בתחומים הדורשים כוח עבודה רב, לבחור במדינות אחרות במזרח אסיה. יחד עם זאת, כפי שמציין יאו הייטיאן מהמוסד ללימודי יפן באקדמיה הסינית למדעי החברה "המתח הפוליטי הוא הסיבה המרכזית לירידה בהשקעה היפנית בסין". הייטיאן חוזה שהמצב רק ילך ויחמיר.

העלייה במספר התיירים הסינים ביפן תעזור אולי לרכך מעט את המתח, אך היא לא משחקת תפקיד מרכזי במערכת היחסים הסבוכה בין המדינות. כאשר כלכלות הולכות ונפרדות, לאף אחת מהמדינות אין אינטרס בהצלחת שכנתה. ההיסטוריה לצערנו, כבר לימדה אותנו לנו לאן מצב כזה יכול להוביל.