בעיית ליבה: ההשקעות במערכת החינוך לא נושאות פרי

הכלכלן דן בן דוד היה הדובר הבולט בכנס השנתי של משפחת ספיר שדן השבוע על עתיד שוק העבודה. בן דוד ידוע בעיקר כמבקר חריף של מערכת החינוך. הנתונים מבלבלים: למרות הביקורת החריפה על רמת בתי הספר, מהאוניברסיטאות וממכוני המחקר שלנו יוצאים חוקרים בעלי שם וחתני נובל ומהנדסים שמפתחים טכנולוגיות פורצות דרך.

בן דוד מזהיר שהעתיד לא יהיה כה זוהר. "מערכת ההשכלה טובה בגלל העלייה ובגלל השקעות שהיו בעבר. חלק קטן של האוכלוסייה נמצא ברמה הזו", אומר פרופ' בן דוד, "אבל חלק גדל והולך לא שייך לשם, בגלל מערכת החינוך המוקדם."

Fotolia :ההשקעות במערכת החינוך תרמו לה אבל רק חלק קטן נהנה מהפירות | צילום

אז לאן הלך כל הגידול בהשקעה שלנו בחינוך? "הבעיה היא מה עושים עם הכסף. המדינה לא הגדירה מה היא רוצה מהילדים. לא הגדרנו מה ילד שעולה מכיתה א' לכיתה ב' צריך לדעת. תוכניות החינוך אמורפיות ומשתנות מאזור לאזור ומבית ספר לבית ספר. בגלל זה נפלה הדרישה ללימודי מקצועות ליבה לחרדים: בית המשפט הורה למדינה לקבוע תקן לימודי לכלל הילדים לפני שקובעים את לימודי הליבה לחרדים".

ואיך זה משפיע על המשק? "כבר היום נושאים רק 20% מהעובדים ב-89% מהמסים. חצי מהעובדים כלל לא משלמים מס בגלל הכנסתם הנמוכה. הפער הולך ומחריף. מי יממן את החגיגה הזו בהמשך? אם לא נעשה משהו, זה ייפול".

היכן המדינה? יש צורך לפעול בדחיפות? "הגורם המשפיע ביותר על השכלת הילדים הוא השכלת ההורים, ובעיקר השכלת האמהות. לכן צריך להשקיע בעיקר באוכלוסיות בעלות השכלה נמוכה, כדי לשבור את מעגל העוני. בבתי הספר הערביים ההישגים הם מתחת לאלה של העולם השלישי. החרדים בכלל לא לומדים את החומר, ושתי האוכלוסיות האלה מהוות את מחצית הילדים בבתי הספר היסודיים. זו הפקרות של המדינה שאינה מספקת את המצעים הדרושים לחינוך הערבי, ואינה כופה חובת לימודי ליבה על החרדים כמו בכל מדינה מערבית. כמו כל מדינה מערבית אנחנו מטילים חובת חינוך, אבל אנחנו המדינה המערבית היחידה שאין בה תוכנית לימודים מחייבת".

"בארה"ב למשל אתה יכול ללמד את הילדים שלך אפילו בבית. אבל הם חייבים לעבור מבחנים ולהוכיח שהם יודעים את החומר שהמדינה דורשת לדעת. רק לפני חודשיים סגרו בניו יורק בית ספר חרדי שסירב ללמד את תוכנית הלימודים הממשלתית. רק בישראל הורים יכולים למנוע מילדיהם עתיד בשוק העבודה, והמדינה עוד מממנת את בתי הספר האלה".

בן דוד. "הגורם המשפיע ביותר על השכלת ילדים הוא השכלת ההורים" | צילום: גל בן דור

על תקן היו"ר

בתקופת כהונתו הקצרה כשר הכלכלה, התאמץ מאוד אריה דרעי לסדר לחבר מפלגתו אמנון כהן פרס ניחומים קטן: יו"ר מכון התקנים. המאמצים נשאו פרי וכהן נבחר לתפקיד שאין שכר בצדו, אבל יש כבוד, לשכה נאה וחיבור לפוליטיקה, לבעלי ההון ולקבוצות הלחץ החזקות הבוחשות במדיניות התקינה.

השבוע התקיימה במכון מסיבת פרידה קטנה מהיו"ר הפורש, ח"כ לשעבר רן כהן. אמנון כהן הוזמן כמובן ואמור היה אף לשאת נאום קצר, אך לא הגיע. באותו יום החל ערוץ 2 בתשדירי הפרומו לקראת תוכנית התחקירים "עובדה", שבה העיד הברוקר הרמאי דניאל מולקנדוב על תשלומים שהעביר לאמנון כהן בתקופה שבה כיהן כח"כ וכסגן יו"ר הכנסת. כהן מכחיש את הטענות, אבל מאז שהחלו הפרסומים הוא נמנע מהופעות ציבוריות. הוא גם לא התייצב ביום שלישי לדיון בוועדת הכנסת שעסקה בחוק להפרטת בדיקות התקן. משמעות החוק היא, במידה רבה, חיסולו בפועל של המכון שבראשו אמור כהן לעמוד.

היה זה שר התשתיות והאנרגיה, יובל שטייניץ, שחתם בימים האחרונים על שתי תקנות חדשות שצפויות לפגוע בהכנסות המכון בהיקף של מיליוני שקלים: שטייניץ התיר לשתי מעבדות בינלאומיות לבדוק את תקינותם של חיבורי המפעלים לגז – תחום פעילות הנחשב במכון התקנים כמפתח לשיקומו הפיננסי, וכעת ספק אם יוכלו לפעול בו. תקנה נוספת הקלה מאוד בבדיקות התקן של מוצרים חשמליים מיובאים.

עם השלמת החקיקה שמוביל ח"כ רועי פולקמן להפרטת התקינה, יאבד המכון את הרלוונטיות שלו, כמו כל חברה ממשלתית הנקלעת לתחרות מול השוק הפרטי. מנהלי המכון טוענים שהפרטת התקינה עלולה להוריד את רמת הבדיקות, לסכן את הציבור, ולא תתרום להוזלת המוצרים והשירותים. אבל כהן, האיש שאמור היה להעניק למכון את המטרייה הפוליטית במאבק בחוק, נעדר מהדיון.

המנכ"ל אלי שטיין, שעד השבוע ניסה לחמוק מהתמודדות עם איום הסגירה המאיים על המוסד שבראשו הוא עומד, נאלץ להתייצב בפני הוועדה ולשטוח את טיעוניו. הופעתו לא הרשימה, למרות התמיכה האיתנה שלה זכה מיו"ר ועד העובדים שהצטרף לדיון.

אמנון כהן מונה ליו"ר מכון התקנים ונאלם. ברקע המכון עשוי להסגר | צילום: אושרית כהן

הנדלר. לא דנקנר

איש העסקים נוחי דנקנר כבר אינו מעסיק את התקשורת, אבל דמותו משמשת השראה לרומן מתח חדש. הסופר מיקי וייס הוא מנהל השקעות במקצועו, ובעליה של חברת ההשקעות "תבונה". בשעות הפנאי הוא מתמחה בכתיבת ספרי מתח, שבהם הוא משלב מעט מניסיונו העסקי. כוכב ספרו החדש, "טייקון", הוא איש עסקים ישראלי בשם "כוכי הנדלר", שם המזכיר, ולא במקרה, את שמו של דנקנר.

וייס מקפיד להציג פרטים ביוגרפיים דומים אך שונים, אבל גם גיבורו מסתבך בהשקעות כושלות בבנק גדול ובעסקת נדל"ן בחו"ל (אם כי אינו רוכש עיתון). הנדלר משכיל לשלב עסקים בעלילות ריגול לאחר שהמוסד מגייס אותו, בזכות קשריו העסקיים הענפים, לשירות המדינה.

שאלתי השבוע את וייס אם הוא יודע על דנקנר משהו שאנחנו לא יודעים. "למדתי את הנושא ואני יודע שהיו בהיסטוריה הרבה אנשי עסקים ששיתפו פעולה וסייעו למוסד. בעיתונות הזרה התפרסם שארנון מילצ'ן השתמש בקשריו בארה"ב כדי לסייע למדינה. אבל הנדלר הוא לא דנקנר. הוא דמות בדיונית לחלוטין".

נוחי דנקנר נותן השראה לספרי מתח | צילום: יח"צ