Forbes Israel Logo

בריטניה, הסוף? הממלכה בעידן הברקזיט נמצאת על סף התפוררות

רוב לשנתיים וחצי חלפו מאז הצביעו 51.9% מהבוחרים הבריטים בעד יציאה מהאיחוד האירופי, תקופה שזעזעה את המערכת הפוליטית הבריטית ואף את אירופה כולה. הנושאים והנותנים מהצד האירופי הפגינו קשיחות רבה בשיחות עם הבריטים, כמי שחשו נבגדים מההחלטה הבריטית להתנתק מהיבשת. אולם לפי דוברים בכירים משני הצדדים, כגון נשיא המועצה האירופית דונלד טוסק, נוסח סופי של ההסכם עשוי להיחתם בשבועות הקרובים, ובכל מקרה עד סוף השנה.

הכתבה מופיעה בגיליון אוקטובר 2018 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

המחלוקת בתוך בריטניה היא בין ראשת הממשלה תרזה מיי, המעוניינת במערכת יחסים קרובה עם האיחוד האירופי, ובין נצים ממפלגתה שמסתפקים רק באיחוד מכסים. מול האירופים נותרו סוגיות הנוגעות בעיקר לגבולות ולתנועה בין בריטניה לאיחוד וממנו.
יישומו של הברקזיט, באיזה היקף שיוחלט, מאיים להציף אל פני השטח את העובדה שהממלכה המאוחדת אינה כה מאוחדת. בברירה שבין להיות בריטי מחוץ לאירופה או אירופי מחוץ לבריטניה, נראה שיש שני מחנות מקוטבים, כאשר יריבויות עתיקות על רקע השיוך האתני – יריבויות שבבריטניה חשבו שפסו מהעולם – מתחילות להרים את ראשן.

עם ניצחון תומכי הברקזיט, בריטניה כבר לא תוכל לחסום את דרכה של סקוטלנד | צילום: shutterstock

סקר שנערך בסוף מאי עבור אוניברסיטת אדינבורו ואוניברסיטת קארדיף, ופורסם באוקטובר במסגרת מחקר על בריטניה שלאחר הברקזיט, הדהים את הממלכה. הסקר נערך בקרב יותר מ־5,000 אנגלים, סקוטים ואירים והעלה ממצאים דרמטיים. ראשית, 87% מקרב מי שתמכו בברקזיט בצפון אירלנד אמרו, שהם מוכנים לשלם בקריסת הסכם השלום מ־1998 בין הפרוטסטנטים לקתולים ובלבד שהברקזיט ייצא לפועל.

רוב מוחלט מקרב תומכי הברקזיט בצפון אירלנד הם פרוטסטנטים, ורוב מקרב המתנגדים הם קתולים, כך שהברקזיט הפך לסיבה לחידוש האלימות בצפון. 75% מקרב תומכי המפלגה השמרנית בבריטניה הצהירו באותו סקר, כי הם מוכנים לשלם בקריסת השלום בצפון אירלנד, אם זה המחיר שיידרש בשביל לממש את הברקזיט. אלה המגדירים עצמם שמרנים בבריטניה ישמחו להיפרד גם מהסקוטים – 79% מהם תומכים בעצמאות הסקוטית. אם סקוטלנד תיזום משאל עם נוסף להתנתקות מבריטניה, השמרנים יהיו בני בריתם האמינים ביותר למהלך.

אם אכן משקף הסקר את הלכי הרוחות בבריטניה, אזי יישומה הקרוב של היציאה הבריטית מהאיחוד האירופי יאיץ מספר תהליכים בחברה הבריטית, שעשויים להוביל למתיחות ואף לאלימות.

ניסיון שני

לאחר שבמשך שנים רבות תמכו רוב הסקוטים בהישארות בבריטניה, ולא נעשו ניסיונות חוקתיים להתנתק ממנה, ביצעה סקוטלנד ב־2014 משאל סביב השאלה האם לפרק את האיחוד עם הבריטים לאחר יותר מ־300 שנה.

עבור הבריטים, עזיבה סקוטית נתפסה במשך שנים כבעיה קשה. עתודות הנפט הבריטיות נמצאות בים הצפוני והן יהיו משויכות לסקוטלנד – פוליטיקאים סקוטים שמצדדים בהיפרדות מבריטניה, ה"בריטקזיט", הצהירו זה מכבר כי ילאימו את אוצרות הנפט לטובת קופת המדינה הסקוטית. 2.5 מיליארד החביות הללו מיועדות למלא תפקיד חשוב במעבר לעצמאות סקוטית.

אך גם מבחינת סקוטלנד, היו סכנות. אחד הטיעונים המרכזיים נגד עצמאות סקוטית הוצג על ידי הממשלה הבריטית – עזיבתה של סקוטלנד את בריטניה פירושה עזיבה של האיחוד האירופי.

כל ניסיון להצטרף לאיחוד כמדינה עצמאית תלוי בחסדי בריטניה, שלה זכות וטו על צירוף מדינות חדשות, ככל חברה אחרת באיחוד. לאור זה, הסקוטים, שאוהבים את היותם חלק מאירופה (62% מהם הצביעו נגד הברקזיט ב־2016), עשו את החשבון ובחרו שלא להיפרד מבריטניה (ברוב של 55%). עם זאת, שנתיים לאחר מכן, עם ניצחון תומכי הברקזיט בבחירות, נטרפו הקלפים, ובריטניה כבר לא תוכל לחסום את דרכה של סקוטלנד אל האיחוד. עתה, עצמאות סקוטית הפכה פתאום לעניין משתלם.

לאור העובדה שרוב תומכי מפלגת השלטון תומכים בעצמאות הסקוטית, וכיום, ככל הנראה, גם רוב הסקוטים, סביר שיוכרז משאל עם חדש בשנה הקרובה, והתוצאה הפעם תהיה לטובת תומכי העצמאות.

בצפון אירלנד הסיפור מעט מורכב יותר. הסכם "יום שישי הטוב" מ־1998 אפשר לכל מי שנולד במדינה להורה אירי להחזיק באזרחות אירית, נוסף על אזרחותו הבריטית. כך כחצי מיליון מתוך 1.8 מיליון התושבים בצפון אירלנד מחזיקים בדרכון אירי בלבד או נוסף לדרכון הבריטי. מאחר שאירלנד חברה באיחוד האירופי ואין לה כל כוונה לעזוב לפי שעה, יהיו המחזיקים בדרכון אירי לאחר הברקזיט אזרחי האיחוד האירופי, בזמן ששאר הצפון אירים יהיו רק אזרחי בריטניה. מקרב אותם חצי מיליון יש גם כאלה שמחזיקים בשתי האזרחויות, והם יהיו היחידים שמחזיקים גם באזרחות בריטית על הטבותיה וגם באזרחות אירופית על זכויותיה.

יש גבול

הגבול בין אירלנד לצפון אירלנד לא ממש קיים ב־20 השנה האחרונות. מאחר שהן בריטניה והן אירלנד חברות באיחוד האירופי, הגבול, על 208 נקודות המעבר שלו, נחצה בקלות מדי יום על ידי אלפי כלי רכב. הברקזיט יהפוך את הגבול הזה לגבול של האיחוד האירופי ויקשה על מי שלא מחזיק בדרכון אירופי לחצותו. אירים שיבקשו לעבור לצפון אירלנד עשויים להיתקל בקשיים דומים. הניתוק היחסי הזה בין האירים לצפון אירים, לעומת חיזוק הקשר שבין הבריטים בצפון אירלנד למדינת האם, צפויים להוסיף למתיחות.

ככלל, עדיין לא ברור, בטרם נוסח המתווה הסופי של הברקזיט, האם הסכם "יום שישי הטוב" יוסיף להתקיים או שיידרש הסכם חדש. בנוסח ההסכם מ־1998 נאמר בבירור, שבריטניה ואירלנד שותפות לו במסגרת האיחוד האירופי. זה לא מינוח טכני גרידא, כאזרחים באיחוד האירופי נהנו הצפון אירים מהגנות משפטיות, והבריטים היו מחויבים לחוקי האיחוד בעצמם. מבחינת האירים הקתולים, שלחמו נגד הבריטים עשרות שנים באמצעות טרור, וחשו אזרחים סוג ב', לסוגיית זכויות האדם היה משקל רב בשכנועם לחתום על ההסכם.

מיי. רוצה מערכת יחסים קרובה עם אירופה | צילום: shutterstock

בניגוד לסקוטלנד, על צפון אירלנד מוכנים הבריטים בכלל והשמרנים בפרט להילחם, כדי שתישאר חלק מבריטניה. מעבר לסיבות ההיסטוריות והעובדה שמחצית מהצפון אירים מגדירים עצמם בריטים, ישנה גם נקודה אקטואלית. ה־DUP, המפלגה הגדולה ביותר של הפרוטסטנטים בצפון אירלנד, המיוצגת בפרלמנט הבריטי, מעניקה לתרזה מיי את הרוב שנדרש לה כדי לשמר את שלטונה. כך שאם האירים הקתולים ירצו להתחבר לאירלנד או לאיחוד האירופי, הם ייתקלו בהתנגדות עזה, והסכם השלום עשוי לקרוס.

וויילס, הצלע הרביעית של הממלכה המאוחדת, נותרה נאמנה ברובה לבריטניה. התמיכה הציבורית בעצמאות וולשית עומדת על 25%־15% בלבד, אולם נראה שלאחר שיושלם מהלך הברקזיט, עשויים הדברים להשתנות. מחקר שנערך בוויילס לגבי השלכות הברקזיט העלה, כי ב־17 מתוך 18 נושאים שנבדקו התוצאה היתה שלילית עבור הוולשים. מנהיג המפלגה הלאומית בוויילס, אדם פרייס, מעריך כי בשל נזקי הברקזיט לוויילס תהיה בעתיד פתיחות רבה יותר בקרב הציבור לערוך משאל עם על עצמאות.

חלוקה מסוכנת

מחקר בשם "בריטניה באירופה משתנה", שפרסם בינואר השנה מכון שמורכב מחוקרים מהאקדמיה הבריטית, מעלה שהתמיכה וההתנגדות לברקזיט אמנם חוצות קווים מפלגתיים מסורתיים, אולם מחולקות היטב לפי קווי גבול דמוגרפיים ברורים. באנגליה ובוויילס היתה תמיכה רבה לברקזיט, לעומת התנגדות סקוטית וצפון אירית. משכילים יותר נטו לתמוך בהישארות באיחוד, לעומת בעלי השכלה מועטה שנטו לתמוך בהיפרדות. לבנים פרוטסטנטים הם התומכים המובהקים של הברקזיט, לעומת בני מיעוטים שונים.

בקרב המיעוטים נוצרה חלוקה נוספת – בין אנגלים ממוצא הודי, שבאופן גורף תמכו ביציאה מהאיחוד, לבין שאר המיעוטים שתמכו בהישארות באיחוד. ההסבר לכך, לדברי החוקרים, הוא שההודים כבר נמצאים כמה דורות בבריטניה, הם מיוצגים בכל שדרות החברה מתוך בחירה בהתערות בחברה הבריטית, ואילו אוכלוסיות המהגרים החדשות נמנעות מלהתערות, ורואות בבריטניה הזדמנות שניתן לנצל לטובתן.
חלוקה אתנית שכזו סביב הברקזיט מביאה לעלייה בהפגנות הלאומנות הבריטית.

הברקזיט מארגן את דפוסי ההצבעה בבריטניה מחדש. אמנם גם בעבר התמיכה במפלגה השמרנית היתה גבוהה בקרב לבנים וצאצאי מהגרים הודים, אולם כעת, כשדגל הברקזיט אצלה, תומכי המהלך מזדהים איתה, גם אם בעברם הצביעו למפלגות אחרות. הלייבור לעומת זאת מושך אליו את בני המיעוטים האחרים, אולם הסקוטים, הוולשים והאירים, שבעבר תמכו בלייבור בהיקף נרחב, נוטים כיום יותר ויותר לתמוך במפלגות לאומיות סקוטיות, וולשיות או איריות בהתאמה.

וכשהלאומנות גואה, הדבר מקבל ביטוי ברחוב. לפי נתוני ממשלת הוד מלכותה, בשנים 2013־2012 תועדו בבריטניה כ־42 אלף פשעי שנאה. בתוך ארבע שנים, ולדברי מבקר המשטרה הבריטית בשל הברקזיט, הוכפל המספר ללמעלה מ־80 אלף בשנים 2016־2017. המבקר אף הזהיר, שלאחר הברקזיט צפוי זינוק נוסף בכמות פשעי השנאה.
70% מפשעי השנאה היו על רקע גזעני, 11% נגד להט"בים, 8% על רקע דתי ו־7% נגד בעלי מוגבלויות. האנטישמיות בבריטניה, אף היא הרימה את ראשה המכוער זה מכבר, וב־2017 נשבר שיא האירועים האנטישמים מאז החל התיעוד בבריטניה, עם יותר מ־100 אירועים בחודש.

תופעת האיסלאמופוביה בבריטניה כמעט זהה בכל הנוגע למספר האירועים השנתי. יותר מ־1,200 אירועים כאלה נרשמו ב־2017, עלייה חדה של 26% מהשנה הקודמת. העלייה באנטישמיות משויכת כיום למוסלמים בריטים ולשמאל הבריטי, ואילו העלייה באיסלאמופוביה מוסברת בפעילות של הימין הבריטי.

קורבין. מייצג את הלך הרוח | צילום: shutterstock

כפי שניתן לראות, אף אחד מהמחנות לא בוחל באלימות גזענית ורק נבדל בסוג "המטרה". למעשה, האנטישמיות בבריטניה הפכה להיות ממוסדת, כאשר מדי יום נחשפות פרשיות חדשות המיוחסות ללייבור ולעומד בראשה, ג'רמי קורבין. מעניין לציין שגם הלבנים בבריטניה חשים מותקפים. 29% מהם אמרו בסקר ב־2008, שהם זוכים לטיפול פחות טוב מצד גופים ממשלתיים בשל צבע עורם.

ביום שבו אושר הברקזיט, בריטניה עלתה על מסלול שכולל התנתקות מהאיחוד האירופי, היפרדות עתידית מסקוטלנד ואולי צפון אירלנד, ועלייה בגזענות. ההתפוררות החברתית הזאת תוליד בריטניה חדשה, קטנה יותר, אנגלית יותר. הבריטים יועמדו בפני דילמות רבות הנוגעות לזהותם הלאומית. האופן שבו יתמודדו עם האתגר יאותת לשאר המדינות שמעוניינות לצאת מהאיחוד האירופי כיצד עשויים הדברים להתגלגל אצלן.

הזווית הישראלית

אחת השאלות שעולות מהברקזיט הקרב היא כיצד ייראו יחסי ישראל־בריטניה לאחר המהלך. כיום בריטניה נחשבת לידידה של ישראל, אולם בפועל חלק נכבד מהפעילות האנטי־ישראלית מתנהל מלונדון. החל ב־BDS, דרך הפגנות ענק פרו פלסטיניות וניסיונות העמדה לדין של בכירים ישראלים על פשעי מלחמה, וכלה בפעילות של ארגונים אנטי־ישראליים, שבחרו למקם את המטה שלהם בלונדון.

עזיבת האיחוד האירופי תהפוך את בריטניה למקום פחות נחשק ונוח לניהול מלחמות משפטיות ודיפלומטיות עם ישראל, משום שהגופים הללו יעדיפו עיר המשתייכת לאיחוד האירופי, ומאפשרת תנועה חופשית והגנות שונות שמעניק האיחוד לאזרחיו ולארגונים הפועלים בו.

מספר המהגרים אל בריטניה צפוי לרדת כתוצאה מהמדיניות הבריטית ומהמציאות החדשה, אוכלוסיה שנחשבת בדרך כלל לעוינת לישראל. גם ההיפרדות הצפויה של הסקוטים, ואולי בשלב מאוחר יותר גם של האירים, תפחית ממספר הגורמים האנטי־ישראלים בבריטניה.

לנוכח הדינמיקה בשיחות בין בריטניה לאיחוד האירופי עד כה, נראה כי הבריטים ינקטו בעמדות הפוכות מעמדות האיחוד האירופי בסוגיות שונות, ובכך עשויה להיווצר לישראל הזדמנות לרתום את הבריטים לצדה מעת לעת. אם תשכיל, תגלה ישראל שהברקזיט יוצר עבורה הזדמנויות מדיניות חדשות.

אלון לוין ויובל בוסתן הם העורכים הראשיים של סיקור ממוקד, ירחון מקוון לחקר מגמות ביחסים בינלאומיים

הכתבה מופיעה בגיליון אוקטובר 2018 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.