המכון הבינלאומי למחקרי אסטרטגיה (IISS) פרסם דוח ובו רשימת המדינות המובילות בעולם מבחינת עוצמת הסייבר שלהן. מהניתוח עלה כי ישראל נמצאת בצמרת הטבלה, הכוללת 15 מדינות נוספות שהוכיחו עליונות טכנולוגית והישגים מרשימים בתחום הסייבר בשנים האחרונות.
הכלים למדידת עוצמת הסייבר גלויים בחלקם, כמו למשל נתוני הייצוא של שירותי הסייבר מכל מדינה. לפי הדוח, בראש הרשימה ניצבת ארה"ב ואחריה אוסטרליה, קנדה, סין, צרפת, ישראל רוסיה ובריטניה.
איסוף הנתונים ליצירת הדוח החל כבר בחודש פברואר בשנת 2019. המידע שנאסף סווג לפי מספר קטגוריות מרכזיות שעזרו לכמת את עוצמת הסייבר של המדינות הנבחנות: אסטרטגיית הסייבר מוצהרת, יכולות מודיעין סייבר, מדיניות חיזוק תחום הסייבר במדינה, יכולות אבטחת סייבר ועמידות בפני מפגעי אבטחה בתחום, הישגים בינלאומיים ויכולות סייבר התקפיות.
הדומיננטיות של ישראל בזירת הסייבר היא סוגיה שנידונה בהרחבה בכלי התקשורת בשנים האחרונות. לפי ניתוח של פרופ' יצחק בן ישראל לפורבס, מדובר בתולדה של תכנית בת שני עשורים שמטרתה הייתה לייצר סוג של אקו-סיסטם מקומי.
הניצנים לחיזוק של תחום הסייבר בישראל החלו כבר בשנת 2002, אז החליטה הממשלה להקים את הרשות לאבטחת המידע בשירות הביטחון הכללי, שהייתה אמונה על פיקוח והגנה בתחום הסייבר, בייחוד על תשתיות לאומיות קריטיות הנוגעות בייצור חשמל, אספקת מים ועוד. מה שהיה אז תקדימי למדינת ישראל בלבד, הפך לתחום של מלחמת הסייבר העתידית, בה מתמקד כרגע העולם כולו.
כמעט עשור לאחר מכן, מסביר פרופ' בן ישראל, בשנת 2010 השתרשה ההבנה שבאמצעות טכנולוגית הסייבר ניתן להסב נזק פיזי לאויב, כפי שאכן קרה במתקפת הסייבר על הצנטריפוגות במתקני העשרת האורניום באיראן באותה השנה.
הממשלה הישראלית השכילה להפנים את עוצמת הסייבר ופעלה במהירות ליצירת מערכת יעילה שתדע לטפל במהירות ובאופן שוטף באיומים חדשים בתחום, תוך הבנה שהפתרונות הללו צריכים להישען על חומר אנושי איכותי, מה שהוביל לצמיחה גדולה בתחום ההיי-טק במדינה.
ההתנהלות הזו, שנראית כיום כמדיניות הטבעית ביותר, לא הייתה כך לגם כיום, כשני עשורים לאחר פריצת התחום לתודעה הבינלאומית, מדינות ספורות משקיעות את היקף המשאבים המתבקש כדי לפרוח בתחום, מה שמסביר את עליונתה של ישראל בתחום והימצאותה בצמרת הרשימה.
