ע"פ דו"ח הלמ"ס מ-2017, 42% מהמעשנים בישראל כלל אינם מנסים להפסיק לעשן. מסקר שנערך בארה"ב על ידי המרכז לבקרה ומניעת מחלות (CDC) עולה כי רק 7% מבין אלה המנסים להפסיק גם מצליחים. לפיכך, המאמצים ההסברתיים המתמקדים אך ורק במאמץ לגרום לאוכלוסיית המעשנים להפסיק לעשן, נופלים לעתים קרובות על אוזניים ערלות, ובמקרים רבים אחרים, הם גורמים לתסכול אצל אלה המנסים להפסיק ללא הצלחה, עד שמאמצים אלו הופכים לבלתי אפקטיביים בעליל.
הסיגריות מזיקות. עובדה זו ידועה ואין עליה ויכוח. זהו אחד הנושאים הבודדים עליו קיים קונצנזוס רפואי. לפיכך, כל המאמצים הננקטים כדי למגר ולהפחית את העישון הם טובים ומבורכים ביותר. ועדיין, מדו"ח שפרסם לאחרונה המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות עולה שבדומה לשנים קודמות, מעל חמישית מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מעשנת. הנתון הזה, כ-23% מעשנים בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל, הוא די יציב, ועלינו להודות כי חרף מאמצים רבים המושקעים במטרה להפחית את מספר המעשנים, הן על ידי המדינה והן על ידי גורמי בריאות ועמותות פילנטרופיות, ההצלחה מצומצמת ביותר.
מסורתית, אוכלוסיית המעשנים מעשנת על מנת לקבל את אפקט הניקוטין, שהוא ככל הידוע, חומר הגורם להתמכרות, ועם זאת אושר לשימוש ארוך טווח כחלופה לעישון. כדי לאפשר לאלו שלא מפסיקים לעשן לקבל את האפקט ללא ההשפעות המזיקות הכרוכות בשריפת טבק. בעולם פותחו אמצעים חדשים המאפשרים למעשן לקבל את הניקוטין ללא אפקט השריפה והעשן המזיק והם מבוססים על טכנולוגיות שונות כגון מנגנון המאייד נוזל, או על ידי מנגנון המחמם את הטבק במקום לשרוף אותו ולאחרונה קיבל אישור רשמי לשיווק בארה״ב מה-FDA. לפי מחקרים רבים בעולם, שיטות אלו מפחיתות ב-90-95% בממוצע שחרור של חומרים מזיקים הנגרמים משריפת טבק ומהעשן הנפלט מסיגריה בוערת. מכיוון שמוצרים אלה מבוססים על חימום, ולא על שריפת טבק, לא מתקיימת בהם פליטת עשן מזיק, ולפיכך הם גם אינם גורמים לעישון פסיבי.
מוצרים אלה אינם מוגדרים כמוצרי בריאות, ואינני קורא למי שאינו מעשן, או למי שמסוגל להפסיק, להשתמש בהם. אולם הם מהווים אלטרנטיבה עבור אלה שלא יפסיקו לעשן, ומספרם גדול ביותר: מעל מיליון בוגרים בישראל. מדינות רבות בעולם דוגלות כיום בגישת הקטנת הסיכון. אלו הכירו בכך שאי אפשר לגמול את כולם, והן נוקטות במכלול טכניקות על מנת להקטין את הסיכונים הפוטנציאליים של התנהגות מסוכנת, דוגמת עישון. מטרתה של מדיניות זו היא להביא לידיעת המעשנים את המידע אודות הסיכון שבהתנהגותם כלפי עצמם וכלפי הסובבים, ובמידה ואלה אינם מפסיקים לעשן, להביא בפניהם את האלטרנטיבה אשר לה הפוטנציאל להפחית את סיכוני התחלואה והתמותה, והנזקים הסביבתיים. על אף שטכנולוגיות אלו תוכננו מתוך מחשבה של הפחתת סיכון ולא ככלי להפסקת עישון, חלק מאלה שאימצו את האלטרנטיבות, גילו מאוחר יותר שקל להם יותר להפסיק לעשן לאחר המעבר למוצרים מופחתי הסיכון.
המובילים בגישה זו הם הבריטים. מי שצועד ברחובות לונדון, יתקשה למצוא חנויות המוכרות סיגריות או מוצרי טבק מסורתיים, אך ימצא שפע תחליפים מופחתי סיכון. הממשלה מעודדת שם מעבר מסודר לשימוש במוצרים מופחתי סיכון, מממנת תוכניות, מחקרים ומידע אודות תחליפי עישון חדשניים, והתוצאה: ירידה באחוז המעשנים.
על פי נתונים אחרונים של הממשל הבריטי, אחוז המעשנים צנח ב-5.4% בין השנים 2011 ל-2018, ועמד בשנת 2019 על 15% מהאוכלוסייה. רשויות הבריאות הציבוריות בבריטניה מכירות בתפקיד החשוב של הסיגריות האלקטרוניות בירידה זו, כאשר על פי דוח של ארגון הבריאות הבריטי שפורסם במרץ האחרון כ-13% מאלה שהפסיקו לעשן, עברו לאלטרנטיבות. עוד עולה מהדוח, מי שמשתמש בסיגריות אלקטרוניות הם רק מעשנים לשעבר או מעשנים בהווה, כאשר פחות מ-1% מהאנשים שמעולם לא עישנו, התחילו לעשן סיגריות אלקטרוניות.
ישראל, לעומת זאת, נוקטת במדיניות של ״הכל או לא כלום״. כל המאמצים מופנים לגמילה מעישון, על אף שהנתונים מראים בבירור ששיעור ניכר מתוך אוכלוסיית המעשנים לא ייגמל לעולם. התוצאה: שיעור זניח של ירידה במספר המעשנים על פני תקופה ארוכה.
גישה זו אינה הגיונית, לא יעילה, ואף מזיקה. היא לא תפחית משמעותית את מספר המעשנים ואת נזקי העישון ותותיר את מספר ההרוגים בישראל מנזקי עישון על המספר המזעזע של 8,000 בשנה. מעבר לשיטה הבריטית עשוי לעומת זאת להפחית את נזקי העישון למעשנים עצמם ולסביבתם, ויש לו את הפוטנציאל הפחית גם את מספר המתים בכל שנה.
פרופ' יוסף ריבק הוא מומחה ברפואה תעסוקתית, מומחה במינהל רפואי ומומחה בבריאות הציבור, והינו יועץ לחברת פיליפ מוריס בהפחתת נזקי עישון
BrandVoice הוא מותג התוכן המקודם של פורבס ישראל
