מודרנה מתכוונת לייצר מיליארד מנות חיסון לקורונה – וכלום לא יעצור אותה

מהרגע שבו דווח על המקרה הראשון של מה שהפך ל־COVID19 מנכ"ל מודרנה, סטפן בנסל, החל לעקוב אחר הווירוס. הוא הפיץ לעובדיו מאמר מהוול סטריט ג'ורנל על המחלה החדשה עוד בתחילת ינואר וביקש שיעקבו מקרוב אחר ההתפתחויות.

הכתבה מופיעה בגיליון מאי 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן

כאשר מדענים סינים העלו לרשת את הרצף הגנומי של הווירוס ב־11 בינואר, לצוות של מודרנה, שממוקמת בקיימברידג', מסצ'וסטס, היה עיצוב של חיסון בתוך 48 שעות. 42 יום לאחר מכן, הם כבר שלחו ל־NIH (המכונים הלאומיים האמריקאיים לבריאות) דוגמה של המועמד הראשון שלהם לחיסון, שעליו רצו להתחיל לערוך שלב ראשון של ניסויים. בתחילת מארס, חיסון ה־mRNA של מודרנה, שמייצג דרך חדשה לחלוטין ליצירת חסינות למחלה, הוזרק לבני אדם בפעם הראשונה.

זו מהירות מטורפת. פיתוח חיסונים לוקח בדרך כלל שנים (או בחלק מהמקרים אפילו עשורים). אבל זה לא מהיר מספיק עבור בנסל. "בכל יום אנחנו מאבדים חיים, אנחנו באמת מאמינים שכל יום חשוב", הוא אומר.

המהירות הזו מתאפשרת בזכות טכנולוגיה חדשה: חיסוני mRNA. יש להם פוטנציאל לתקן רבים מהחסרונות של חיסונים מסורתיים – לוקח זמן רב לייצר אותם, אין להם אפקטיביות של 100%, ואם הם מיוצרים מווירוס אמיתי, יש סיכוי שיגרמו למחוסן לחלות.

חיסוני mRNA עובדים כמו תוכנת מחשב. אחרי שה"קוד" מוזרק לגוף, הוא מורה למנגנון בתאי המחוסן לייצר חלבונים מסוימים. כך הופך הגוף שלנו ל"מפעל חיסונים", שמייצר חלק ממבנה הווירוס, מה שגורם למערכת החיסונית שלנו להתעורר.

בתיאוריה, זה הופך אותם לבטוחים ומהירים יותר לפיתוח וייצור. זו הסיבה שמודרנה הטילה את מלוא כובד משקלה על החיסון החדש הזה לקורונה, ועצרה את ההתעסקות בכמה מהניסויים הקליניים האחרים שעסקה בהם.

זה הימור לא קטן עבור החברה בת העשר, שנכון להיום מחזיקה ב־24 מוצרים בקנה, אבל עדיין שום דבר בשוק. היא מחזיקה בשווי שוק עצום של 22.6 מיליארד דולר (וזה עוד אחרי נפילה של כ־30% במנייתה בשבועיים האחרונים), אבל הפסידה 514 מיליון דולר והכניסה רק 60 מיליון בשנה שעברה. רוב הכסף הנכנס הגיע ממענקים ממשלתיים ושיתופי פעולה עם ענקיות פארמה.

מיליארדר חדש

האפשרות שלמודרנה יש ביד טכנולוגיה שיכולה לדחוס עבודה של שנים למספר חודשים ולהשתלט על הווירוס ששיבש לחלוטין את הכלכלה העולמית, גרם למשקיעים לרייר. מחיר המניה זינק מ־19.23 דולר בתחילת ינואר, לשיא של 80 דולר באמצע מאי, אז פורסמו תוצאות חיובית לניסוי שערכה. הזינוק הזה הפך את בנסל, 47, שמחזיק קרוב ל־9% ממניות מודרנה, למיליארדר חדש. אבל אז הגיעו הצרות. ביקורת שהושמעה על אופן פרסום תוצאות הניסוי גברה והפכה בסופו של דבר לחקירה נגד מנהלי החברה. המשקיעים ברחו, המניה צנחה לאזור ה־60 דולר, והונו של בנסל נחתך מ־2.1 ל־1.8 מיליארד דולר.

אבל כל זה לא אומר שמודרנה לא תצליח בסופו של דבר לפתח את חיסון הקורונה, שהעבודה עליו נמשכת במלוא המרץ.

"אם זה יעבוד, אנחנו עשויים להחזיק בטכנולוגיית החיסון הטובה בעולם", אומר בנסל. אבל זאת חתיכת "אם". אף חיסון מבוסס mRNA לא קיים היום בשוק, ואף אחד לא יודע בוודאות אם הטכנולוגיה תעבוד, ועוד פחות במקרה של הווירוס הזה. עד היום, אף אחד לא מצליח לפתח איזשהו חיסון יעיל נגד קורונה בבני אדם.

בנסל בעצמו לא תמיד היה מאמין גדול בטכנולוגיה הזו. כשהעלה לראשונה את הרעיון להקים חברה סביב mRNA הוא היה מאוד זהיר בדבריו. "היה לי הרבה מה ללמוד על המולקולה. איך גורמים לה להיות יציבה? איך גורמים לה לא להיתפס כגורם זר על ידי מערכת החיסון? איך גורמים לה להיות נקייה מספיק כדי שניתן יהיה להזריק אותה לאנשים?", הוא נזכר.

הוא היה סקפטי

בנסל, שנולד במרסיי שבצרפת, סיים את התואר השני שלו בהנדסה כימית באוניברסיטת מיניסוטה. הוא שמע לראשונה על mRNA במהלך לימודיו בשנות ה־90. mRNA (ה־m מייצג messenger – שליח) מעביר מידע גנטי מה־DNA אל הריבוזומים – החלקיקים בתאים שלנו שמהווים את "מפעל החלבונים" ומאפשרים לגוף להמשיך ולפעול. המולקולות האלה מאוד לא יציבות ומתפרקות בקלות בתוך הגוף. הרעיון הזה, ש־mRNA הוא שברירי וקשה לעבודה, נותר עמו מאז.

עד 2010, בנסל, שמחזיק גם בתואר במנהל עסקים מהארווארד ביזנס סקול, כבר היה מנכ"ל של חברת הביוטק הצרפתית bioMerieux. באותה התקופה פנה אליו משקיע הון סיכון בשם נובר אפיין, עם תוכנית להקמה של חברה שתפתח טיפולים וחיסונים מבוססי mRNA.

בנסל היה סקפטי בתחילה, אבל אפיין הצליח לשכנע אותו. "אם זה אמיתי, זה יכול להיות סוג חדש של תרופות", נזכר בנסל במחשבותיו באותם הימים. מאוחר יותר באותה השנה הקימו השניים את מודרנה, יחד עם קבוצה של מדענים מ־MIT והארוורד.

מאז הקמתה התמודדה החברה עם שורה של מכשולים שעוררו ספקנות רבה כלפיה. בשנותיה הראשונות נמתחה עליה ביקורת על כך שהיא לא גלויה לגבי הנתונים שלה (טענה שחזרה גם לאחר שפרסמה את התוצאות החיוביות מהניסוי, שהקפיצו את המניה ב־20%). לפני מספר שנים, היא זנחה את אחת מהתרופות הבולטות שלה, ALXN 1540, שאותה פיתחה יחד עם חברת הפארמה Alexion והיתה אמורה לשמש לטיפול בתסמונת דם נדירה. גם חלק מהחיסונים שהיא עובדת עליהם, ומראים כיום פוטנציאל, לא נראו כמבטיחים במיוחד בתחילת הדרך.

"לחיסון הראשון לנגיף הזיקה שפיתחה מודרנה היתה אפקטיביות נמוכה", אומר ג'סטין ריכנר, מיקרוביולוג מאוניברסיטת אילינוי. "אבל אז הם הצליחו 'לצייד' מחדש את החיסון הזה וקיבלו תגובה טובה יותר".

כולם מנסים

הוא לא האופטימי היחיד. במהלך 20 השנים האחרונות קמו שורה ארוכה של חברות שמפתחות חיסוני mRNA למגוון גדול של מחלות, ורבות מהן מנסות כעת את מזלן עם הקורונה.

בנסל מבהיר שמודרנה תזדקק ליותר מידע לפני שהחברה תוכל להכריז על אפקטיביות החיסון שלה לקורונה. אבל הוא חושב שתשעת המועמדים לחיסון שמודרנה כבר בחנה בניסויים קליניים ראשוניים סיפקו הוכחות שהפלטפורמה יציבה. "אני לא אדם שמהמר, אבל אני חש אופטימיות זהירה", הוא אומר.

החברה הגרמנית BioNTech עובדת יחד עם פייזר על חיסון מבוסס mRNA. ניסויים בבני אדם כבר החלו. חברה גרמנית נוספת, CureVac, מגובה בקרן של ביל גייטס, צפויה להתחיל בניסויים בחיסון שלה בקיץ.
Translate Bio ממסצ'וסטס משתפת פעולה עם ענקית הפארמה הצרפתית Sanofi לפיתוח חיסון משלה, כשהניסויים בבני אדם צפויים להתחיל בהמשך השנה.

כל אלה מבוססות על הרעיון שחיסוני mRNA יכולים להפוך לחלוטין את הדרך שבה מיוצרים חיסונים כבר עשורים – שימוש בגרסאות מוחלשות או לא פעילות של הווירוס כדי לאמן את הגוף ליצור נוגדנים, שמספקים עמידות בפני המחלה.

לחיסונים המסורתיים יש, כאמור, כמה חסרונות. אחד מהם הוא שלוקח זמן רב לייצר אותם. חיסון לשפעת עונתית, למשל, לוקח לפחות שישה חודשים לייצר באמצעות גידול וירוסים בביצי תרנגולות. הם גם לא אפקטיביים לחלוטין. חיסון שפעת טיפוסי, עושה שימוש בגרסה לא פעילה של הווירוס כדי לעורר את המערכת החיסונית. אבל הוא אפקטיבי רק ב־40% עד 60%.

חיסוני mRNA אמורים לפתור את הבעיות האלה. אבל הכל בינתיים תיאורטי בלבד. כששואלים את דרו וויסמן, חוקר מאוניברסיטת פנסילבניה שבילה את 13 השנים האחרונות בבחינה של טכנולוגיית חיסוני ה־mRNA, כיצד אנחנו יודעים שהם יעבדו – הוא משיב "אנחנו לא יודעים".

עד כה היה מספר מצומצם בלבד של ניסויים בבני אדם, וכולם התרכזו בבחינת בטיחות החיסון. עדיין יש לבחון ולהוכיח שחיסוני mRNA הם אפקטיביים ומייצרים אפקט מתמשך של מניעת הידבקות.

חושבים קדימה

מדענים גם לא יודעים כמה מהר וירוס הקורונה יצור מוטציות, דבר שיכול להשפיע על התדירות שבה יידרש פיתוח של חיסון חדש. אם הוא יעבור מוטציות במהירות, אומר ווייסמן, "יתכן שנאלץ לפתח חיסון לקורונה מדי שנה, או כמה שנים".

ובכל זאת, הממשל הפדרלי בארה"ב מגבה את המחקר ב־mRNA במימון משמעותי. הוא התחייב להעביר קרוב ל־500 מיליון דולר למודרנה לבדה עברו פיתוח החיסון לקורונה. כדי להאיץ את הפיתוח איפשר ה־FDA הן למודרנה והן ל־BioNTech להתחיל בניסויים בבני אדם, עוד לפני שניסויי הבטיחות בחיות הסתיימו.

עבור מודרנה, זו לא הפעם הראשונה שהיא עובדת עם הממשל. במהלך השנתיים האחרונות החברה עבדה עם המכון הלאומי לאלרגיות ומחלות זיהומיות, הארגון שהובל על ידי אנתוני פאוצ'י, שהוא כיום אחד המובילים של כוח המשימה של הבית הלבן למלחמה בקורונה ו"הפנים" של ההתמודדות מול המגיפה.

מתכונן לשלב הבא

ניסויי השלב השלישי בחיסון של מודרנה ל־COVID19 צפויים להתחיל בקיץ, אבל בנסל כבר מתכונן לשלב הבא. באחד במאי הכריזה החברה על שיתוף פעולה חדש עם הייצרנית השוויצרית Lonza, באמצעותה תוכל לייצר עד מיליארד מנות של החיסון החדש בשנה.

הייצור אמור להתחיל ביולי, הרבה לפני שאיזשהו חיסון יאושר לשימוש על ידי ה־FDA. זה צפוי לקרות רק בשנה הבאה. מסגרות הזמן האלה אולי נשמעות שאפתניות או אפילו פזיזות. לפני עשור, כאשר בנסל שמע לראשונה על הרעיון לחיסוני mRNA, הוא גם חשב כך. "זה היה לילה שחור משחור בפברואר. הלכתי על פני גשר בקיימברידג' וראשי היה פשוט סחרחר", הוא נזכר. "בסופו של דבר, אמרתי לעצמי, 'וואו, זה טירוף. זה כנראה לא יעבוד, אבל אם זה כן, זה ישנה את החיים של כל כך הרבה אנשים. אני חייב לעשות את זה'"

בנסל הוא לא המיליארדר היחיד שייצרה מודרנה. מי שעוד חייב לה את התואר הזה (או לפחות היה חייב לה) הוא טימותי שפרינגר, פרופסור בהרווארד ויזם סדרתי, שראה הבטחה בחברת הביוטכנולוגיה לפני כעשור והחליט להשקיע בה השקעה מוקדמת. באמצע מאי, כשמניית מודרנה היתה בשיאה, פורבס העריך שהוא שווה מיליארד דולר בהתבסס על אחזקותיו בחברה (3.5%) ובשלוש חברות ביוטכנולוגיות קטנות יותר (בינתיים הוא איבד את התואר).
"הפילוסופיה שלי היא להשקיע במה שאתה מכיר, ואני מדען בלב. אני אוהב לגלות דברים", אומר שפרינגר בן ה־72. “מדענים רבים מקימים חברות, אך מעטים מצליחים. אני משקיע פעיל וגם מדען מאוד קפדן, וזו הסיבה שיש לי ממוצע הימור טוב מאוד". מלבד השקעותיו בביוטק, הוא מכהן כפרופסור לביוכימיה ורוקחות מולקולרית בבית הספר לרפואה של הרווארד, שם החל ללמד בשנת 1977. במחקר שלו כאימונולוג גילה שפרינגר מולקולות הקשורות לתפקוד לימפוציטים, שהובילו להתפתחות של מספר תרופות מבוססות נוגדנים שאושרו על ידי ה־FDA. שפרינגר היה משקיע מייסד במודרנה בשנת 2010. הוא השקיע אז כ־5 מיליון דולר. כעת, עשור לאחר מכן, אותה השקעה ראשונית שווה כמעט 790 מיליון דולר. אך הרבה לפני שהקורונה עלתה לכותרות, שפרינגר כבר חשב כיצד טכנולוגיית ה־mRNA פורצת הדרך של החברה יכולה לעזור בפיתוח חיסונים.
"היה לנו רעיון מוקדם מאוד שהטכנולוגיה הזאת יכולה לשמש ליצירת מוכנות למגפה", אומר שפרינגר. "זו הסיבה שהשקענו בביצוע ניסויים בבני אדם עם סוגי שפעת שונים, הסוגים שלא נראים בדרך כלל, אך עשויים להופיע ולהתחיל מגפה חדשה. היינו מודעים לתרח יש מסוג זה לאורך כל הדרך".

הכתבה מופיעה בגיליון מאי 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן