|
במשרדים הצנועים שלהם באזור התעשייה של רעננה יושבים דקל סקופ, גל ויזל ושיר אקרלינג ומשלימים זה את דבריו של זה, מקפידים להציג את אותו קו מחשבה ומסגירים מיד את ההיכרות ארוכת השנים שלהם.
לרשימת 30Under30 2019
הפרויקט מופיע בגיליון ינואר 2019 של מגזין פורבס ישראל
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם
סקופ מתיישב על כיסא המנכ"ל, שהוא בעצם כדור גדול שבו משתמשות בדרך כלל נשים בהריון, "זה מחזק את הגב", הוא אומר. מיד הוא מתחיל להסביר את הטכנולוגיה מאחורי הפתרון הייחודי של החברה שלהם – נגישלי (Nagishly), שנולדה בעקבות כניסתו לתוקף של חוק הנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלויות בסוף 2017. לפי החוק, כל אתר המספק "שירות ציבורי" חייב לערוך התאמות שונות לטקסט, לתמונות ולתכנים אחרים, כך שיהיו זמינים לעיוורים, לאנשים עם מוגבלות פיזית או קוגנטיבית.
מימין: אקרלינג, ויזל וסקופ. "בוני האתרים אומרים 'הצלתם אותנו'" | צילום: ניר סלקמן
נגישלי יודעת לבצע את ההתאמות הנדרשות בחוק באמצעות מנגנון בינה מלאכותית, ש"לומד" את המבנה של אתרים שונים ו"מכין", באופן אוטומטי, את פתרונות ההנגשה המתאימים.
"זה נותן מענה נרחב הרבה יותר ממה שהתקן דורש", אומר סקופ, לפני שהוא מפרט סוגים שונים של אנשים עם מוגבלויות, שיכולים למצוא את המערכת כשימושית עבורם. לדבריו, היא תמנע את ההבהובים הפתאומיים שיסכנו חולי אפילפסיה, עיוורים ייהנו מקורא מסך, קטועי גפיים יוכלו לעבוד במחשב עם יד אחת, וגם אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית יוכלו לגלוש באתרים בנוחות.
הם היו סקפטים
עד שהשלושה נכנסו לתחום, התחלק עולם הנגשת האתרים לשניים: הפתרון הידני והיקר ופתרון התוספים החינמיים. כדי להפעיל את הראשון צריך להעסיק מתכנת ויועץ נגישות, דבר שעשוי להגיע להוצאה של אלפי שקלים ואף עשרות אלפים.
מן הצד השני, קיימים תוספים חינמיים בשוק, שלרוב פותרים רק סעיף אחד מתוך מאות הסעיפים שבתקן, וגם אז הם חשודים כתוספים שמשתמשים במידע הפרטי של הגולשים למטרות מסחריות. לטענת השלושה, פתרון כולל ואוטומטי לא קיים בשוק, ובשל חלוציות חוק ההנגשה בישראל הם הראשונים בעולם שמציעים פתרון כזה, המבוסס על בינה מלאכותית.
"במקרה שלנו יש לקוח ויש משתמש. הלקוח הוא בעל העסק שצריך להנגיש את האתר שלו, והמשתמש הוא מי שגולש באתר", אומר ויזל. "אנחנו מספקים לכלל האוכלוסייה פתרון אמיתי. לא רק שבעל העסק אומר 'הגענו לרמת התקן', אנחנו גורמים לאינטרנט להיות נגיש באמת, גם מעבר לתקן".
"20% מהאוכלוסייה הם אנשים עם מוגבלויות", מוסיף אקרלינג. "כל אלה לא יכולים לגלוש באינטרנט, והאינטרנט צריך להיות נגיש גם בשבילם. הבעיה היא שיש חוקים מצד אחד, אבל העלויות הן לא ריאליות. אתה לא יכול להעמיס הוצאות כאלה גדולות על עסקים קטנים. אם אלו המחירים, האינטרנט לא יהיה נגיש".
כאן נכנס היתרון הגדול של נגישלי – המחיר. המערכת האוטומטית שפיתחו מאפשרת לשלושה להציע את שירות ההנגשה במחיר אחיד, הנמוך פי עשרה מהמחיר הממוצע בשוק – 930 שקל – ללא תלות בהיקף האתר המונגש.
"גם בוני האתרים היום נמצאים בסיטואציה לא פשוטה", מסביר סקופ. "הם שוקלים אם כדאי להם להוסיף את עלות הנגשת האתר להצעת המחיר ואז הפרויקט עלול ליפול. מאז הפתרון שלנו בוני האתרים אומרים 'הצלתם אותנו'".
המחיר הזול לא מעורר אצל אנשים חשדנות?
"בהתחלה זה מאוד פגע במיתוג שלנו", מספרים השלושה. "אנשים היו מאוד סקפטים, והמחיר שלנו הוא מחיר ש'מרים גבה'. התמודדנו עם הלקוחות הסקפטים באמצעות הרצאות וכנסים. הראינו את עצמנו, את הטכנולוגיה. התמודדנו בהצלחה עם מחלקות משפטיות של חברות גדולות: עיריית תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, חברות רכב גדולות וידועות. הוכחנו את עצמנו, והיום יש הרבה פחות לקוחות סקפטים, וגם איתם אנחנו מתמודדים", הם אומרים בגאווה.
"לא אנשים של מסגרות"
הם מכירים מגיל שמונה ומאז הם החברים הכי טובים. אם חשבתם שמדובר בגיקים שכבר בילדותם היו מפצחים שורות קוד – זה לא מדויק. אולי מלבד אקרלינג, שמשמש היום כסמנכ"ל טכנולוגיות בחברה. הוא מספר שכבר בגיל 13 לקח קורס לתכנות אתרים, אבל עד היום אין לו בגרות במתמטיקה. "היינו גיימרים, אבל אנחנו לא אנשים של מסגרות", הם אומרים. "היינו תמיד על גבול הנורמה, אבל לא מצטייני בית הספר".
אתם מכירים אישית אנשים עם מוגבלויות?
"אחי, שקטן ממני בשמונה שנים, נולד נכה", עונה סקופ. "בהתחלה העדפתי להיות כמה שפחות בבית, אבל אימא שלי הכריחה אותי לעזור, וככה פיתחתי אמפתיה. כשהייתי לוקח את אחי לבית החולים, הבנתי שיש עוד אנשים כאלה בעולם".
גם ויזל גדל בבית שהנושא מאוד קרוב אליו. "אבא שלי הוא מנכ"ל של מרכזי שיקום והוא היום המאושר באדם, כשהוא יודע במה אני מתעסק כל יום", הוא מספר.
אקרלינג הוא חולה סוכרת בעצמו. "אני מבין שטכנולוגיה מסייעת לי לשפר את החיים, ואם אני יכול לשפר לאחרים את החיים במחיר נמוך – אני שמח לעשות זאת".
שינוי כיוון
נגישלי היא לא המיזם הראשון של שלושת החברים. אחרי הצבא הקימו ויזל וסקופ בר בהרצליה ובמקביל לעיסוקם העיקרי בנגישלי, הם מחזיקים כיום בבעלות על מספר עסקים קולינריים. "עם כל האהבה שלי לחיי הלילה, כשאתה מתבגר, אתה מבין שאתה רוצה גם איתגור אינטלקטואלי", אומר סקופ, "קשה למצוא את זה בחיי הלילה". אז גם כדי לאתגר את הראש וגם כדי לקדם את עסקי הקולינריה שלהם – פתחו ויזל וסקופ סוכנות פרסום דיגיטלית.
כשהיו עסוקים בעולם השיווק, שיתפו פעולה עם אקרלינג, שסיפק להם שירותי תוכנה. אקרלינג, שבאותו זמן ניהל סטארט־אפ שהתמחה באפליקציות לניהול תוכן, עסק גם בהנגשת אתרים ללקוחותיו, וויזל וסקופ פנו אליו כדי שיעזור להם להנגיש את האתרים של לקוחות סוכנות הפרסום שלהם.
חוק הנגשת האתרים החל להפריע לשלושתם, ואז עלה בראשם הרעיון להקים אוטומציה שתפשט את התהליך, ובאמצעותה יהיה ניתן לתת הצעת מחיר שלא תפיל עסקה בשל הנגשת החובה.
הם התחילו ללמוד את התחום לעומק ומעידים שזו לא היתה משימה פשוטה. "אומרים לך מה צריך להיות, אבל אף אחד לא אומר לך איך עושים את זה", הם מספרים. במקביל, התחילו גם ללמוד כיצד מתנהל עולמם של אנשים עם מוגבלות ועם הזמן הגיעו לתובנות שאפשרו את בניית המערכת האוטומטית.
נגישלי רושמת כיום הכנסות של כמאה אלף שקל בחודש וצמיחה חודשית מרשימה של 25%־30%. המערכת פעילה בשמונה שפות: עברית, אנגלית, ערבית, צרפתית, איטלקית, רוסית וגרמנית. מתוך כאלף לקוחות החברה, 200 הם לקוחות מחו"ל. "פנינו לעולם", אומר ויזל, וברבעון הראשון של 2019 מתכננת החברה סבב גיוס ראשון במטרה להרחיב את הפעילות העסקית בחו"ל.
"בעידן שבו מכוניות נוסעות לבד, אין סיבה שאי אפשר יהיה להנגיש אתרים באופן אוטומטי", הם מסכמים. "זה יוצר פילוג חברתי. האדם עם המוגבלות רוצה לגלוש באינטרנט. הוא רוצה להיות חלק מהחברה. אנחנו רוצים להיזכר כמי שהנגישו את האינטרנט לעולם. נקודה. גם אם זה ייקח שנתיים, שלוש או חמש".
לרשימת 30Under30 2019
הפרויקט מופיע בגיליון ינואר 2019 של מגזין פורבס ישראל
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עיקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם
|
