| לישראל יש לא מעט סיבות לגאווה. ספורט, בלשון המעטה, אינו אחת מהן – ולמעט הבלחות בודדות שמגיעות אחת לכמה שנים, נבחרות הספורט שלנו עדיין רחוקות מהטופ העולמי. אך בעוד שנבחרת הכדורגל יכולה רק לחלום על העפלה לטורניר בינלאומי גדול, ושחקני הקבוצות המקומיות רואות את שלבי ההכרעה של טורניר ליגת האלופות היוקרתי דרך מסכי הטלוויזיה, נדמה כי לראשונה, יש לנו סיכוי של ממש להשתלב בפסגת הכדורגל העולמי, גם אם בדרך עקיפה. הכל בזכות שילוב בין שניים מהמותגים החזקים ביותר של ישראל: טכנולוגיה וחיל האוויר.
חיל האוויר הפך ברבות השנים לסמל של הצלחה, ומוכר היטב בזכות עליונותו הטכנולוגית, אך בעיקר בזכות איכות הטייסים המשרתים בו. אותם טייסים עוברים תהליך הכשרה מפרך ומשטר אימונים מוקפד, אשר אמורים להכשירם לתואר המצופה מהם, "הטייסים הטובים בעולם". בין כל אותם שלבי הכנה, אימונים וטיסות תרגול, פותחה גם אחת הטכנולוגיות המסקרנות ביותר שמייצאת כיום ישראל אל העולם ועשויה, כפי שמקווים בחברת Applied Cognitive Engineering) ACE), לחולל כבר בעתיד הקרוב מהפכה בשוק הכדורגל ברחבי הגלובוס.
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
"הכלי שלנו למעשה החל את דרכו כטכנולוגיה לאימון טייסי קרב", מספר דני דנקנר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה. "כבר לפני שנים ארוכות הבין אבי הטכנולוגיה, פרופ' דני גופר מהטכניון, שיכולות קוגניטיביות ספציפיות הן כישורים אשר ניתן לאמן ולשפר. ממש כמו שהולכים לחדר כושר כדי לאמן ולשפר את השרירים, אנחנו מציעים 'חדר כושר למוח', המאפשר לחזק יכולות קוגניטיביות מסוימות, כל אחד בהתאם לצרכיו". את האימון הזה מבצעים בחברה באמצעות תוכנת מחשב דמויית משחק, אשר תוכננה במיוחד כדי לשפר יכולות ותפקודים מוחיים שונים.
תחום האימון הקוגניטיבי הפך בשנים האחרונות לנפוץ במיוחד, וגם דנקנר (48) מספר על חברות רבות הפועלות בו. אך לדבריו, ACE מציעה פתרון (תחת מותג הנקרא IntelliGym) שאינו קיים בשום מקום אחר בעולם. "כל החברות הפועלות בתחום מציעות שירות כללי, אימון לשיפור היכולת הקוגניטיבית, שמתאים לכולם. אנחנו היחידים שיודעים היום לנתח אילו יכולות צריכים לחזק, לדוגמה, שחקני כדורסל שמשחקים בעמדת הרכז. ובאמצעות שניים-שלושה אימונים שבועיים בני חצי שעה כל אחד, אנחנו משפרים את אותן יכולות ספציפיות, שמתורגמות במהרה לתוצאות על המגרש".
דנקנר (עומד משמאל) וצוות ACE | צילום: רונן קנטי
להוציא מהמוח את המקסימום
ההבנה, כי הטכנולוגיה המתקדמת עשויה להניב פירות גם בשוק האזרחי, הגיעה אל דנקנר מיד לאחר ששמע על הפיתוח ממכרים. אף שהיה בעצמו בקורס טיס, הוא נחשף לטכנולוגיה רק שנים ארוכות לאחר שחרורו, ומיד מיהר ליצור קשר עם פרופ' גופר ולהתחיל לתור אחר אפשרויות לשימוש בכלי המסקרן. "כל תחום שדורש קבלת החלטות בתנאי עומס כבדים הוא רלוונטי", הוא מסביר. "כל בעל מקצוע שנדרש לקלוט כמויות גדולות של מידע בזמן קצר, לעבד אותו תוך שבריר שנייה ולקבל החלטה בהתאם – יכול להשתפר באמצעות שימוש בכלי. כרגע אנחנו פעילים בעולם הספורט, אבל האפשרויות העתידיות הן אדירות. רופאים בחדרי מיון, אנשי כוחות הביטחון וההצלה, ברוקרים בבורסה, סטודנטים בבחינות, נהגים ועוד ועוד. הפוטנציאל הוא אדיר".
אך בשלב הראשון, כאמור, החליטו דנקנר ושותפיו להתמקד בתחום שבו זיהו את הצורך הגדול ביותר: ספורט. אמנם בשנים האחרונות עלה מעמדן של היכולות הקוגניטיביות, ושחקנים בעלי ראיית משחק רחבה זוכים ליותר ויותר הערכה, אך דנקנר מספר כי גם כשעשו את צעדיהם הראשונים בתחום, אי שם בתחילת שנות ה-2000, הם נתקלו בביקוש אדיר. "התחלנו דווקא מעולם הכדורסל", הוא מספר. "ישבנו עם מומחים של המשחק, וניתחנו שעות של משחקים. כל ניתוח כזה מנסה להבין את מכלול הגורמים שהביאו שחקן לקבל החלטה מסוימת: לאיזה כיוון הוא הסתכל לפני, מה הוא ראה, אילו גירויים עמדו מולו. ניתחנו גם כל עמדה במגרש בנפרד, כדי להתאים את האימון לכל שחקן ושחקן".
לאחר שביצעה פיילוט מוצלח במיוחד בארה"ב (שכלל שיתוף פעולה עם מכללת קונטיקט, שגם זכתה באליפות לאחריו), הלך וגדל הביקוש למוצר שפיתחה החברה. "הרעב הגדול ביותר הגיע משוק ההוקי", מספר דנקנר. "זה משחק כל כך מהיר ואינטנסיבי, שיכולת קבלת ההחלטות הופכת קריטית במיוחד". לכן, הוא מסביר, התוצאות היו מדהימות. "עד לתחילת שיתוף הפעולה שלנו עם הנבחרת הצעירה (עד גיל 18, ג.ק) של ארה"ב, היא הצליחה לזכות במדליה בערך במחצית מהאליפויות. זה היה לפני שבע שנים. מאז הנבחרת זכתה בשש מדליות זהב, ומכיוון שמדובר בילדים, בכל אליפות רוב הסגל מתחלף. זה נתן לנו את החותמת הסופית".
בעתיד חדר הכושר הקוגניטיבי יהפוך לסטנדרט | צילום: fotolia
כל שחקן הוא כמו טייס
לאחר שביססו את מעמדם בשוק ההוקי האמריקאי, מסמנים כעת ב-ACE יעד חדש ונוצץ במיוחד: כדורגל. בחברה מעדיפים להתמקד באקדמיות הנוער היוקרתיות ברחבי אירופה, שכן קהל היעד העיקרי הם בני נוער וילדים שנמצאים בתהליך התפתחות לקראת הפיכתם לשחקנים מקצוענים בוגרים. בינתיים כבר החל שיתוף פעולה עם שבע אקדמיות (בהולנד, גרמניה ואוסטריה), אך דנקנר מאמין כי כבר בעתיד הקרוב תתרחב הפעילות לאקדמיות נוספות – וגם לקבוצות הבוגרות של מועדוני הכדורגל הנוצצים ביבשת.
"בסופו של דבר, הדמיון בין הדרישות מטייס קרב לשחקן כדורגל או כדורסל הוא אדיר", משוכנע דנקנר. "כמות האובייקטים שמשתנים מסביב, כמות ההחלטות שצריך לקבל, הצורך להבין מה קורה במרחב סביבך, להביט לרגע אחד לאחור ולהמשיך לעבד את המידע גם כשאתה כבר מביט לפנים, כל אלו הם כמו שריר שאפשר לאמן ולחזק. כמובן שיש גם גנטיקה, ולא כל אחד שיתאמן יהיה צ'אבי הרננדז (שחקן ברצלונה – ג.ק), אבל השיפור יגיע בוודאות".
עם הזמן נדמה כי תחום קבלת ההחלטות הופך יותר ויותר משמעותי בענפי הספורט השונים, וגם דנקנר בטוח כי בעתיד "חדר הכושר הקוגניטיבי" יהפוך לסטנדרט. "פעם, מאמני כדורסל הזדעזעו מהרעיון ששחקנים יתאמנו בחדר הכושר. הם פחדו שזה יפגע להם בקליעה. היום אין שחקן שלא מתאמן שלוש פעמים בשבוע". לדבריו, "יש המון התלהבות בכל הנוגע לתחום הקוגניטיבי. גם ועדת 'הורייזון 2020' של האיחוד האירופי התלהבה, והעניקה לנו מענק בגובה שני מיליון יורו כדי שנפתח את המוצר לעולם הכדורגל. הביקוש הולך וגדל, ואוטוטו נגיע גם לשוק הרחב". וכיאה לטכנולוגיה שיצאה מחיל האוויר הישראלי, נדמה כי גם במקרה הנוכחי, רק השמיים הם הגבול.
– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355
|
|
