Forbes Israel Logo

הכנסת דנה במצוקת הדיור הציבורי: "למה לא מקיימים את החוק?"

"כל נושא הדיור במדינת ישראל לא בא על פתרונו", כך אמר הבוקר יו"ר הועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), בדיון של הוועדה בנושא דו"ח מבקר המדינה בעניין הדיור הציבורי. "שואלים אותנו איפה הכסף, פה הכסף צריך להיות, צריך לתת לנזקקים את הפתרון המיידי", הוסיף.

"ראיתי דירות ריקות שפולשים אליהן", המשיך ח"כ כהן, "ואז מוציאים המון כסף על בתי משפט. לא נרפה מהנושא הזה שהוא בעיה כואבת לכולנו. נמגר את התופעה הזו ונצא לדרך חדשה גם לגבי דיור לזוגות צעירים. קורת גג לאנשים זה הדבר הראשון במעלה. הזרוע הביצועית של משרד השיכון לא מספקת לנו תשובות".

רן כהן, יו"ר מכון התקנים הישראלי ובעבר חבר כנסת מטעם רצ ומרצ, תהה: "מדוע לא מקוים חוק הדיור הציבורי? זהו חוק שעבר בכנסת ישראל, ואינו מקוים".

מנכ"ל עמידר, יעקב ברוש, התגונן: "אנחנו מנהלים 45 אלף דירות, וכל הכסף ממכירתן עובר לקופת המדינה. כל שנה נוספים לנו בין 100 ל-150 פולשים. הבעיה היא האזורי הביקוש, לפעמים אנשים נפטרים או עוברים לטיפול סיעודי ואנחנו לא יודעים מזה. יש לנו חברות שמנהלות מעקב ואנחנו משפרים את הנושא הזה".

בישיבה משתתפים נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר, חברת חלמיש, חברת עמידר, חברת "פרזות", עמותת קול בשכונות, עמותת סינגור קהילתי, ועוד.

מבקר המדינה גילה בדו"ח שהכין בעניין, כי בשנים 2002-2007 ירד בהתמדה מספר הדירות הציבוריות שהוקצו לאכלוס לזכאים, ובשנת 2007 מספר הדירות שהוקצו לזכאים היה קטן בכ-32% ממספרן בשנת 2002.

הסיבה העיקרית לכך היא צמצום המספר הכולל של הדירות הציבוריות, עקב מכירתן לדייריהן במבצעי מכירה. בדצמבר 1999 החליטה הממשלה כי הכספים ממכירת הדירות הציבוריות יופקדו ב"קרן הדיור הציבורי". מטרת הקרן הייתה, בין היתר, מימון רכישת דירות לאוכלוסיה הנזקקת. עד מרץ 2008 מכרה המדינה כ-26,000 דירות; ההכנסות ממכירת הדירות הסתכמו בשני מיליארד שקל בערך, אך מכספי הקרן לא הוספה למלאי הדיור הציבורי אף לא דירה אחת.


צילום: אהוד כהנים

עוד חשף המבקר כי בדיקת 21 תיקים של זכאים חסרי דיור, שזכאותם אושרה בשנים 1995-2006, ובמועד הביקורת (אפריל 2008) עדיין המתינו לקבלת דירה, העלתה כי 5 מהם המתינו בין שנתיים לחמש שנים מיום אישור זכאותם; מרביתם (11 זכאים) המתינו 5 עד 7 שנים, ו-6 המתינו אף יותר מ-10 שנים. מן הרישומים שנמצאו במשרד התברר כי ל-11 מן הזכאים הממתינים לא הוצעה אפילו דירה אחת במשך כל שנות ההמתנה שלהם, ל-9 מהם הוצעה דירה אחת בלבד, ולאחד – שתי דירות.

המבקר הדגיש כי "אלפי משפחות שהמדינה הכירה בהן כזכאיות לדיור ציבורי ממתינות, רבות מהן במשך שנים, לקבלת דירה, ועל משרד הבינוי והשיכון לתת את הדעת לנושא המחסור החמור בדירות המיועדות להקצאה לזכאי הדיור הציבורי, וכן לשיעורים נמוכים של ניצול של תקציב הסיוע – מענקים וסבסוד ריבית לזכאים, ובמידת הצורך על המשרד לפעול להעלאת נושאים אלה לדיון בממשלה".

לדבריו של המבקר, הריבית על משכנתאות מוכוונות שניתנו לקבוצות מסוימות של זכאים, משנת 2007 עד מועד סיכום הביקורת, היתה גבוהה מהריבית הממוצעת על משכנתאות לדיור במשק, ו"ספק אם מצב דברים זה מתיישב עם רוח חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב – 1992, ועם תכליתו".

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן