הפרלמנט המצרי העביר ב־20 ביולי החלטה שמאפשרת לצבא המצרי לפעול מעבר לגבולות המדינה. ההחלטה לא התייחסה למדינה כלשהי, אך הגיעה יומיים לאחר התפתחות מדאיגה מזווית הראייה המצרית בחזית הלובית, שם מתנהלת בשש השנים האחרונות מלחמת אזרחים. כוחות פרו־טורקיים התייצבו מחוץ לעיר סירת, עיר אסטרטגית שקדאפי פיתח במטרה להפוך אותה למעין בירה חלופית לטריפולי (והיא אכן שימשה ככזו לפרק זמן קצר). הכוחות הללו נלחמים נגד כוחות הנאמנים לגנרל חפתר, שנתמך בין היתר בידי מצרים.
בהתייחסו להחלטת הפרלמנט אמר נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי כי ארצו זוכה לתמיכה בינלאומית בהתערבות עתידית בלוב. ההתפתחויות הללו, לצד עיבוי המערך הצבאי המצרי בגבול הלובי, היוו מסר חד עבור הטורקים כי מצרים נכונה להתערב. הכוחות הפרו־טורקיים נחזו כמי שעוצרים את התקדמותם, אולם הזמן נוצל לתגבור הכוחות ולא נרשמה כל נסיגה.
למחרת פורסם שמצרים ממשיכה בשיחות עם אתיופיה וסודן סביב פתרון בסוגיית סכר התחייה האתיופי. כשבוע קודם לכן החלו האתיופים להזרים מים מהנילוס למאגר המים העצום שבנו ליד הסכר, תוך ניצול העונה הרטובה והזרימה המוגברת בנילוס. המצרים, שנפגעים משאיבת המים, הפנימו כי אתיופיה רואה בפרויקט הזה את היהלום שבכתר ולכן לא תיסוג מהפעלתו. בניגוד לזירה הלובית, בסוגיה זו מעוניינת מצרים בהידברות. בשיחות מעורבים גם האיחוד האפריקאי ובייחוד דרום אפריקה, שמתווכת בין המדינות.
אירוע מדאיג
אולם, בזמן שהמצרים עסוקים בשתי הזירות המתוקשרות הללו אירע אירוע חמור ביותר מבחינת הביטחון הלאומי המצרי – כוח גדול של דאעש השתלט על מובלעת בת כמה עשרות קמ"ר בתוך סיני ובה ארבעה כפרים שבהם חיו עד להשתלטות כ־9,000 בני אדם.
במהלך ההשתלטות, שהתרחשה כ־30 ק"מ מהתעלה, נהרגו כ־40 חיילים מצרים ועשרות נוספים נפצעו כששאר הכוחות פשוט נסוגים. רבים מבין התושבים נסו לעיר ביר אל עבד שמצפון, ונכון לכתיבת שורות אלה הצבא המצרי טרם הצליח להשיב אליו את השליטה, למרות שחלף כבר יותר משבוע. מדובר באירוע מדאיג מאוד, גם מהזווית הישראלית, שבו הצבא המצרי מראה אזלת יד בלחימה בטרור בסיני. חולשה כזו, אם תימשך, תהפוך גם את ישראל ליעד להתקפות בעתיד הקרוב.
מכל כיוון
שתי הזירות – לוב וסיני, אינן בלתי קשורות. לפי דיווחים בתקשורת הערבית מבין כ־16 אלף שכירי החרב ששלחה טורקיה ללוב, ישנם אלפי אנשי דאעש.
נראה כי בדאעש סיני הולכים רחוק כדי לעצבן את המשטר במצרים וכדי לפגוע באינטרסים המצרים. מאז כיבוש המובלעת בסיני התרחשו עוד שני אירועים ביטחוניים קשים: חטיפה של חייל וחטיפה של קצין שהוצא להורג לעיני המצלמות. במילים אחרות, דאעש סיני מושך אליו חלק מהאש כדי לאפשר לכוחות הפרו־טורקיים להתקדם בלוב. תנועת מלקחיים שכזו תחייב את מצרים לצאת במהרה למבצע צבאי להשבת הריבונות בסיני, ולהתכונן לכניסה ללוב.
שתי הזירות – לוב וסיני, אינן בלתי קשורות. דאעש סיני מושך אליו חלק מהאש כדי לאפשר לכוחות הפרו־טורקיים להתקדם בלוב. תנועת מלקחיים שכזו תחייב את מצרים לצאת במהרה למבצע צבאי להשבת הריבונות בסיני, ולהתכונן לכניסה ללוב
מצרים מנסה להנמיך את הווליום בסיני ולהסיט את הפוקוס מהמחדל – התקשורת המצרית מפרסמת ידיעות על התאוששות התיירות, אפס חולים בקורונה וכן על עזרה שהממשלה מגישה לנפגעי הטרור בסיני, תוך התעלמות מאובדן הריבונות במובלעת בצפון האי.
אולם יש לזכור כי זו המלחמה המדממת ביותר שבה מצרים מעורבת מזה שנים רבות. מאז 2011 נהרגו בסיני כ־7,000 בני אדם, ובהם יותר מ־1,500 אזרחים מצרים, אלפי חיילים ואנשי ביטחון, ואף מאות אזרחים זרים (כולל כ־200 רוסים שנהרגו בהפלת מטוס אזרחי, מה שהוביל להפסקת התיירות הרוסית לסיני למשך יותר משנתיים).
שכנות מתוחה
גם היחסים עם שלטון חמאס ברצועה מורכבים. מצרים לחצה על חמאס להילחם בארגונים הסלפיים ברצועה, שמשתפים פעולה עם הטרור בסיני, בעוד הארגון עצמו הפך למטרה לפני כשנה עם כמה פיגועים נגד אנשיו, כולל הרג של שלושה שוטרים וניסיון חיסול של אסמעיל הנייה בפברואר 2018. במקרים אחרים האשים החמאס את אנשי דאעש בירי רקטות על ישראל במטרה להסלים את המצב.
אולם בחודשים האחרונים חמאס, בהובלת הנייה, מתרחק מקהיר. הנייה עצמו הפר הבטחה למצרים כשיצא מהרצועה למסע עולמי, והגיע גם לטהרן ולאיסטנבול, למורת רוחם של המצרים. בין היתר השתתף בהלוויתו של קאסם סולימאני. כעת טורקיה עשויה להפוך לבסיס האם של הלשכה המדינית של החמאס. וכך, בזמן שמדינות ערב מתנערות ממנו, טורקיה, איראן וקטאר מתקרבות לארגון.
במקביל, חלה התקרבות בין מצרים ופתח. ב־21 ביולי, ביום שבו השתלטו דאעש על מובלעת בסיני, הגיע שר החוץ המצרי סאמח שוכרי לרמאללה ונפגש עם אבו מאזן. בפגישה הביע תמיכה בפתרון שתי המדינות והעמדה המצרית נגד מהלכים חד צדדיים כמו סיפוח הובהרה.
ההתרחקות של החמאס מהמצרים עשויה לקבל ביטוי בסיוע חמאסי לטרור של דאעש בסיני – ההצלחה של דאעש להשתלט על שטח ולהחזיק בו עלולה להצית את הדמיון העזתי לשיתופי פעולה שיאפשרו להסיר חלק מהמצור המצרי על עזה.
איום מבית
איום נוסף שאיתו מתמודדים המצרים הוא האיום הפנימי מצד ארגון האחים המוסלמים. ארגון זה שהגיע לשלטון ב־2012 בהנהגת מוחמד מורסי, הודח על ידי הצבא אחרי שנה ומאז פועל להחזרת שליטתו. בתחילת יולי פסק בית המשפט המצרי מאסרי עולם למנהיגי הארגון על חלקם במעשי טרור, כולל הרג של תשעה אזרחים מצרים.
אולם, גם הפגיעה בצמרת הארגון לא יכולה לחסל גוף שזכה לתמיכה של מעל 51% מהבוחרים בבחירות חופשיות לנשיאות ב־2012. א־סיסי לא מתכוון להשאיר את המצב ליד הגורל וכבר ביצע שורה של שינויי חקיקה שהבטיחו את השלטון בידיו עד 2030 – כהונתו הוארכה עד 2024, השנה שבה יוכל להתמודד שוב לכהונה של שש שנים. מצרים תחת הנהגתו של א־סיסי הופכת לדיקטטורה קשוחה משנה לשנה, לפי ארגון "פרידום האוס" שעוקב אחר מצב הדמוקרטיה בעולם.
ישראל צריכה להיות מודאגת
הטרור האסלאמי מאתגר את שלטונו של א־סיסי מאז 2013, אולם האיומים על מצרים מצד ארגוני הג'יאהד השתנו בשנה האחרונה. התסריט האפשרי בדבר התקדמות של הכוחות הפרו־טורקיים בלוב מאיים על יציבותה הביטחונית של מצרים, כשהתחושה היא, כאמור, של פעולת מלקחיים שנעשית הן מהגבול הלובי והן מכיוון חצי האי סיני.
ישראל צריכה להיות מודאגת מאוד מההתפתחויות. א־סיסי הוא מבעלי הברית הקרובים והחשובים שלה באזור – זיכרון שנת שלטונו של מוחמד מורסי עודנו טרי. בשנה ההיא נהנה החמאס מזרימה של נשק איכותי שמקורו בלוב לתוך הרצועה. מנהיגי החמאס יצאו ונכנסו לעזה ללא הפרעה, הכספים זרמו לכיסי החמאס מטורקיה, איראן וקטאר ללא מתווכים.
בעיצומה של החגיגה הזאת מבצע "עמוד ענן" ביקש לעצור את ההתעצמות החמאסית, אולם היעדר השליטה הישראלית בציר פילדלפי הבטיח שתעבורת הנשק והמחבלים ברפיח תימשך. העובדה שצבא פרו־טורקי מאיים להשתלט על לוב כולה, תאים של דאעש מצליחים להקים את המדינה האסלאמית מחדש בסיני, ומתחת לפני השטח במצרים ממתינים האחים המוסלמים לשעת כושר לחזור לשלטון – כל אלה יכולים לערער את אחיזתו של א־סיסי.
הכסף זורם
דרך אחרת לראות את המאבק במרחב שבין טוניסיה לירדן היא כציר שנמתח בין קטאר וסעודיה, שכל אחת מהן מממנת צד אחר בסכסוך המצרי־טורקי.
קטאר משקיעה מיליארדים בתחזוקת הקשר שלה עם טורקיה, שאף מחזיקה בסיס צבאי בשטח הקטארי, תעודת הביטוח של המשטר. הקטארים גם מעבירים כסף לחמאס ולשורה של ארגונים ג'יאהדיסטיים שטורקיה רוצה ביקרם.
למעשה, מודל החזרתה של טורקיה למעמדה כמעצמה המובילה במזרח התיכון מבוסס על משולש: עוצמתה הצבאית של טורקיה, כולל תעשיית הנשק שלה; עשרות אלפי שכירי חרב סונים המגויסים בסוריה, בסומליה ובמדינות עניות אחרות; והכסף הקטארי.
זה האחרון מממן את המערכה הטורקית בשורה ארוכה של גזרות – הן מבית (שם היא נאבקת בטרור הכורדי) והן ברחבי המזרח התיכון – החל באידליב, דרך כורדיסטן הסורית וכורדיסטן העיראקית, ועד לוב. אובדן המימון יביא לנסיגה בכל החזיתות.
מן הצד השני, המשטר המצרי מתקיים רק בזכות הזרמה של מיליארדי דולרים מסעודיה. הסעודים השקיעו סכומי עתק בשדרוג צבא מצרים, כולל רכש מסיבי של מטוסי קרב, צוללות וטנקים, וכן מיליארדים נוספים בשדרוג תעלת סואץ – מקור חשוב למטבע חוץ עבור מצרים.
כדור שלג
א־סיסי נהנה כרגע מכך שתקנות החירום הנוקשות בשל הקורונה מותירות את ההמונים בבית בלילות. כך לא נאלץ המשטר להתמודד עם מחאות מצד האוכלוסייה בשל המצב הכלכלי או מפעילות טרור של הגופים הג'יאהדיסטים השונים שמעוניינים להביא למפלתו של א־סיסי. אולם המציאות שבה מצרים סופגת בכל הגזרות לא יכולה להימשך. המצרים חייבים להשיב לעצמם את ההרתעה ואת השליטה, אחרת כדור השלג יוסיף להתגלגל.
המשטר המצרי מתקיים רק בזכות הזרמה של מיליארדי דולרים מסעודיה. הסעודים השקיעו סכומי עתק בשדרוג צבא מצרים, כולל רכש מסיבי של מטוסי קרב, צוללות וטנקים, וכן מיליארדים נוספים בשדרוג תעלת סואץ
המהלך המיידי הוא השבת הריבונות המצרית בכל שטח סיני. המצרים מתכוננים למבצע צבאי חדש נגד ריכוזי הטרור בחצי האי, ויזדקקו גם לסיוע מצד ישראל בגזרה הזאת. גרירת רגליים בזירה תשפיע גם על המתרחש בעזה – החמאס יאפשר לדאעש להסתייע בבני בריתו בתוך הרצועה במאבק במצרים עם סכנה של זליגה לישראל.
מהלך אפשרי נוסף מצד מצרים ובני בריתה הסעודים ואנשי איחוד האמירויות הוא החרפת הלחץ הכלכלי־מדיני על קטאר כדי שזו תפסיק לממן את הטורקים. קטאר מוחרמת כמה שנים על ידי רוב מדינות ערב. אבל הדרך לעצירת ההתפשטות הטורקית באזור היא פגיעה של ממש בה.
לצד הקשר עם סעודיה, הברית עם ישראל חיונית היום להנהגה המצרית יותר מאי פעם – המלחמה בטרור, המאבק בטורקים וגם משבר המים המתהווה – בכולם יש לישראל יכולות רבות לעזור למצרים. הן אלה שיעמדו בבסיס הברית בין המדינות בשנים הקרובות.
אלון לוין ויובל בוסתן הם העורכים הראשיים של סיקור ממוקד, ירחון מקוון לחקר מגמות ביחסים בינלאומיים
צילום התמונה הראשית: Paul Kagame, Flickr
