מה יש במשותף לאנשי עסקים כמו ריצ'רד ברנסון מוירג'ין, מייסד איקאה אינגוואר קמפראד ומייסד חברת התעופה JetBlue דיוויד נילמן? ובכן, מלבד היותם אנשי עסקים מצליחים, כולם "סובלים" מהפרעת קשב וריכוז (ADHD), כמו הרבה יזמים ומנכ"לים אחרים, ומסתבר שחלק בלתי מבוטל מהם אפילו יודו שלדעתם הם מצליחים בגלל ה"הפרעה" ולא למרותה.
בימים בהם רופאים נותנים מרשמים לסמים מעוררים, דוגמת ריטלין, בכמויות ענק, ובכך מדכאים את ה"סימפטומים" של הפרעת הקשב, חשוב שנדע שחלק מאותם סימפטומים – יצירתיות, מולטי-טאסקינג, נטיה לסיכונים, ואפילו האנרגיות הגבוהות – הם למעשה חוזקות כשעושים בהם את השימוש הנכון בקריירה הנכונה. זו בדיוק הסיבה שיותר ויותר בעלי הישגים מחליטים לאמץ את הפרעות הקשב והריכוז שלהם לאחרונה, ומחבקים אותן בפומבי.
הבעיה שלנו היא שהחברה שלנו מכלילה מדי, בוחנת מדי ומאבחנת מדי. "הפרעת הקשב והריכוז" כפי שהיא נקראת בעברית, מוכרת אך ורק בשל הפן השלילי שלה, ואפילו בשמה מכונה התופעה "הפרעה". אותם מאפיינים שליליים של התופעה הם דחיינות, חוסר ריכוז, שכחנות, חוסר ארגון ונטיה להסחות דעת. דרך פשוטה לחשוב על התופעה היא שמי ש"סובלים" ממנה הם בעלי רף שעמום נמוך (למרות שבפועל זה לא המצב).
לבעלי התכונות הללו קשה להתמודד עם שגרה, בין אם מדובר על לשבת בכיתה למשך 8 שעות בכל יום, ובין אם מדובר בביצוע מטלות שוטפות ליד השולחן במשרד. אבל הנה משהו שכנראה לא ידעתם על ADHD, ומדובר ביתרון עצום – הם טובים במצבי לחץ. באופן אינטואיטיבי ומהיר הם מסוגלים להגיע לפתרון, ולא רק זה – אם הם מוצאים משהו שהם דווקא כן אוהבים לעשות, הם מסוגלים להתרכז בו במשך שעות.
לסובלים מהפרעת קשב וריכוז יש סיכוי של פי 3 להיות בעלי עסק משלהם, ריצ'רד ברנסון | צילום: רויטרס
"אם מישהו היה אומר לי שהייתי יכול להיות נורמלי או שהייתי יכול לשמור את הפרעת הקשב שלי, הייתי בוחר בהפרעה", אמר נילמן למגזין ADDitude (ADD הוא שמה הקודם של התופעה). "אני עדיין יכול לזקק עובדות חשובות ולהגיע לפתרונות פשוטים. אני יכול להסתכל מבחוץ על תעשיה שיש בה כל מיני בעיות ולומר 'איך אני יכול לעשות את זה יותר טוב?'. התופעה של ADHD היא מסוג הדברים שגורמים לך תמיד לחפש דרך טובה לעשות דברים".
נילמן אף הרחיק לכת ואמר שאם הייתה גלולה שהוא היה יכול לקחת כדי לגרום לתופעה הזו להיעלם, הוא היה מסרב לקחת אותה מכיוון שלדעתו הוא לא היה נמצא איפה שהוא היום בלעדיה, והפעם, אפילו המדע מגבה אותו.
מחקרים גילו שהנטיה להיות עצמאי או מישהו שהוא יזם, גבוהה יותר ואף דומיננטית בקרב אינדיבידואלים עם הפרעות קשב וריכוז. מחקר שבוצע בבריטניה אף מצא קשר גנטי בין וריאציה של גן קולטן דופמין, המקושר עם ADHD, והנטיה ליזמות. המרדף אחר ריגושים, הנפוץ בקרב אנשי הפרעת הקשב והריכוז, הוא גם נפוץ יותר בקרב יזמים מאשר באוכלוסיה הכללית. מבחינה סטטיסטית – מדברים על סיכוי גבוה פי 3 של אנשים עם ADHD להיות בעלים של עסק משלהם, על פי מחקר שפורסם בירחון המדעי 'פסיכולוגיה היום'.
כדי להצליח בכוחות עצמך, נדרש חוש הרפתקנות מסוים, ונדמה שיזמות מתאימה כמו כפפה לצורך של אנשי ה-ADHD בריגושים ולקיחת סיכוים. יזמי ה-ADHD הם יצירתיים, בעלי אנרגיות גבוהות ובעלי יכולת להתרכז לזמן בלתי מוגבל במשהו שהם מוצאים מעניין. כך, הם מסוגלים לבלות זמן אינסופי בהשלמת משימות שנחוצות להם לקידום העסק שלהם.
נתון מעניין נוסף שנמצא במחקר, הוא שבפועל, בעלי הפרעת קשב וריכוז אינם טובים יותר בריבוי משימות (מולטי-טאסקינג) מאשר האוכלוסיה הכללית, אולם ההבדל, בהקשר זה, נעוץ בעובדה שהם פשוט עושים זאת יותר. בעוד עבור רבים ניהול מספר משימות במקביל יכול להיות דבר די מלחיץ, הרי שעבור אנשי ה-ADHD , שכאמור מתפקדים טוב יותר במצבי לחץ, מדובר לרוב בדרך המועדפת לעשות דברים. ניתן לראות שוב כיצד התכונות הללו משתלבות עם יזמות, שהרי כל יזם בתחילת דרכו הוא גם ההוגה, גם המפתח, גם איש השיווק, גם המנכ"ל ובעצם הכל. כשמתחילים משהו מאפס, אין ברירה אחרת מאשר לזנק ממשימה למשימה עד שכסף שנכנס יאפשר לנו לשכור צוות שיוריד מעלינו את העומס.
לו היה יכול לבחור, היה בוחר שוב ב-ADHD, דיוויד נילמן | צילום: רויטרס
חשוב שנדע שלא תמיד ה-ADHD יעמוד לצידנו. עבור מי שלא קיבלו במהלך חייהם, בעיקר בשלבים המוקדמים, תמיכה וסיוע כמי ששונים בהתנהגותם מהסביבה, ADHD עשוי להוביל לבעיות. מחקר שפורסם לאחרונה בביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת ייל, נמצא שילדים עם ADHD נמצאים בסבירות של 10-14% פחות להיות מועסקים כבוגרים, ואלו שכן מועסקים מרוויחים 33% פחות בשכרם מאלו שאינם סובלים מהתופעה.
בנוסף, צריך להבין שלהפרעת הקשב והריכוז יש רמות, לא מדובר במשהו שיש לך או שאין לך. אולם, בחברה שמנסה תמיד "לנרמל" את האנשים בה קל מאוד לתת לכולם כדורים "וליישר" אותם, גם אם היינו אומרים שההפרעה אצלם אינה מן החמורות שראינו. יש לא מעט דרכים אחרות להתמודד עם הקשיים שמערימה עלינו התופעה, אך התיוג המוחלט שלה כדבר מה שיש למגר הינו שגוי וצפוי לעלות לחברה כולה באנשים ויזמים מוצלחים. הגיע הזמן לנפץ את המיתוס.
|
|