מה משותף למנהלת מחלקה לטיפול נמרץ, מנהלת מערך הרדמה ולמנהלת יחידה למחלות זיהומיות? בעולם שלפני הקורונה, לא הרבה. אבל היום, שלוש הדמויות הבכירות האלה חולקות משימה אחת חשובה – לעמוד בחזית ההתמודדות עם המגפה.
פרופ' עידית מטות, מנהלת מערך ההרדמה, כאב, טיפול נמרץ כללי והאגף הכירורגי באיכילוב גויסה לעמוד בראש מטה הקורונה של בית החולים, פרופ׳ סיגל סבירי סרוסי, מנהלת המחלקה לטיפול נמרץ פנימי בהדסה עין כרם, מונתה לניהול היחידה לטיפול נמרץ לחולי קורונה ופרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בשיבא, התבקשה להיות אחראית על תהליכי ההקמה של מערך הקורונה הייעודי שיהיה הגדול בישראל.
הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן
מטות, רהב וסבירי, נשים חזקות הפועלות שנים בתפקידי מפתח במערך הרפואה הישראלי, הפכו בתקופה האחרונה לפנים מוכרות. פרופ' רהב מתרוצצת יום יום בין מחלקות שיבא, משרדי הממשלה השונים ואולפני הטלוויזיה. היא מספרת על לילות רבים עם שעות שינה מעטות. פרופ' מטות ממשיכה לנהל את אחד האגפים העמוסים במדינה, מתעקשת שלא לוותר על הג'וגינג היומי, גם אם סדר יומה העמוס נמתח משש בבוקר ומסתיים רק לקראת תשע בלילה. פרופ' סבירי עדיין מנהלת את מחלקת הטיפול הנמרץ בהדסה, במקביל למחלקת הטיפול הנמרץ בחולי הקורונה – אחת ממחלקות הקורונה היחידות בארץ שהוסיפו לפעול גם כשצנח מספר הנדבקים. אל "מפגש הפסגה" שארגנו במשרדי פורבס היא מגיעה לאחר לילה לבן, במהלכו נלחמה על חייו של חולה קורונה אנוש.
"לא היתה לנו הפסקה אפילו ליום אחד", היא אומרת. "העבודה אצלנו היא כל הזמן מסביב לשעון ורק עם חולים קשים. אני דואגת מאוד למצב של הצוות הרפואי בבית החולים. הוא מותש ואנחנו לא רואים את הסוף".
אז והיום
איך הגענו למצב הזה? אם שואלים את הרופאות הבכירות, החלוקה בין תקופת ההתפרצות הראשונה לבין המצב היום, ברורה למדי.
"אני חושבת שעם כל הביקורת שיש היום, משרד הבריאות פעל נכון", אומרת פרופ' רהב. "היו פשלות, אבל בסך הכל הם פעלו מצוין. בזכות הסגר, החקירות האפידמיולוגיות וכל הפעולות שננקטו הגענו למצב שהוא טוב הרבה יותר ממה שראינו במדינות מערביות אחרות".
ועכשיו?
"את התקופה כרגע אפשר להגדיר במילה אחת: בלגן. התערבות של כל מיני גורמים במדיניות. אמ"ן, מל"ל…כל גוף מוציא הערכות ואומדנים והקהל לגמרי מבולבל, לא מבין מי נגד מי. אפילו הרופאים לא יודעים מה קורה, כי יש כל כך הרבה גופים שמושכים לכל מיני כיוונים ואין גוף מוביל אחד. לפני כן היה קו אחיד והיתה הובלה ברורה. כרגע יש בלגן טוטאלי. הדבר השני שאני מאוד מוטרדת לגביו, ולא מדברים עליו מספיק, זאת השחיקה של הצוותים הרפואיים. יש שחיקה נוראה. קשה נורא לעבוד 24/7 תקופה כל כך ארוכה, זאת מלחמה ממושכת. אנחנו במלחמה. היום אני מגלה שאנשים התחילו לפחד פתאום, תחושות שלא זיהיתי קודם. אנשים שעובדים איתי מתחילים ממש לפחד על עצמם".
עניין של סמנטיקה
אנחנו בעיצומו של גל שני?
רהב: "זה הכל סמנטיקה. גל ראשון, גל שני. היתה ירידה נהדרת ועכשיו אנחנו רואים עלייה. אם משרד הבריאות והציבור עצמו יפנימו את ההשלכות של התפרצות הווירוס, אם יעשו משהו עכשיו, לא מחר אלא ממש עכשיו, אולי ניתן יהיה למנוע את מה שחווינו השנה. אם אנשים יתחסנו יותר כנגד שפעת מצד אחד, ומצד שני ישמרו על ריחוק חברתי, אולי נראה הרבה פחות מקרי קורונה ממה שראינו בחורף הנוכחי".
מטות: "לדעתי אין גל שני, כי לא היה בכלל גל ראשון. השאלה היא איך מגדירים מה זה גל. מבחינת חולים קשים ומונשמים? במצב רגיל אנחנו באיכילוב מטפלים בעשרות חולים מונשמים בכל יום. ב'גל הראשון' לא היו אצלנו עשרות חולים מונשמים. להיפך, אנחנו לא הכרנו תקופה כל כך שקטה בחיינו מהבחינה הזו. בשיא היינו פה עם 14־13 חולים מונשמים, כשבכל בתי החולים בארץ היו בשיא כ־140 מונשמים. התחזיות דיברו על זה שבליל הסדר יהיו פה 100 מונשמים רק באיכילוב ו־300 מונשמים כעבור יומיים. אנחנו לא הגענו למספר הזה בשיא המגפה בכל המדינה. היו בתי חולים שלא ראו אף חולה מונשם. ברמב"ם היה מונשם אחד לכל אורך תקופה הקורונה. אז אני לא יודעת על איזה גל מדברים. גל ראשון לא היה ובכל מקרה אנחנו ערוכים ומוכנים אם יבוא".
פרופ' רהב: "קשה נורא לעבוד 24/7 תקופה כל כך ארוכה, זאת מלחמה ממושכת. היום אני מגלה שאנשים התחילו לפחד פתאום, תחושות שלא זיהיתי קודם. אנשים שעובדים איתי מתחילים ממש לפחד על עצמם"
מחכים למשיח
כולם מדברים על חיסון כנקודת היציאה מתקופת הקורונה. הרבה ציפיות מופנות להרבה מאוד קבוצות מחקר שעובדות כיום על פיתוח חיסונים ומשקיעות משאבים אדירים כדי לצמצם את לוחות הזמנים (ראו כתבה על פרויקט החיסונים של חברת התרופות פייזר בעמ' 44). אבל, כששלוש הרופאות הוותיקות נשאלות לדעתן, מתגלים פערים במידת האופטימיות.
אתן מאמינות שיהיה חיסון?
סבירי: "אני חושבת שכבר בשנה הבאה. עד סוף החורף הבא או קצת אחרי".
מטות: "היסטורית לא היו חיסונים למגפות. הן הסתיימו לפני שמצאו חיסון, כמו הסארס לדוגמה. ל־HIV עדיין אין חיסון. יש טיפול, אבל אין חיסון. כרגע אין חיסון ואני לא רואה את זה קורה בשנה הקרובה. אולי באפריל־יוני בשנה הבאה".
רהב: "אני מאמינה שכן. חברת מודרנה כבר התחילו את שלב 2 ועוד מעט יתחילו את השלב השלישי. יכול להיות שכבר בינואר 2021 יהיה חיסון שלהם. לעומת זאת, מה שהולך סביב המכון הביולוגי זה המון רעש רקע. הם אפילו לא עשו שלב ניסוי ראשוני בבני אדם, אז מוקדם בכלל לדבר על זה".
גם אם יימצא חיסון והקורונה תצא מחיינו, מערכת הבריאות נמצאת במצב קשה. אנחנו ערוכים לעומס שצפוי בחודשי החורף – עם או בלי קורונה?
מטות: "הנושא העיקרי הוא לאו דווקא הציוד או המיטות, אלא התקנים – אנשי צוות הרפואה. אם לא יגדילו את מספר אנשי הצוות הרפואי בישראל תהיה פה קריסה. אנשים פשוט ימותו במסדרונות. אין דרך אחרת לתאר זאת. במקביל חייבים להגדיל תקציבים ולבנות עוד מחלקות טיפול נמרץ. זהו צורך מיידי".
סבירי: "יש מחסור משווע במיטות פנימיות ובטיפול נמרץ. אנשים לא מבינים איזה הבדל יכול לעשות טיפול נמרץ, עד שלפעמים זה מאוחר מדי. זה נורא נחמד שמפתחים טכנולוגיות רפואיות מתקדמות ושיטות טיפוליות חדשניות, אבל בלי שזה ילך במקביל עם מערכת שתתמוך בחולים כשהם זקוקים לטיפול דחוף ומיידי – זה לא שווה כלום. התשתית והצוותים זה הדבר הכי חשוב. אחוזי התמותה הנמוכים הם הרבה בזכות הצוות המאוד מיומן ומקצועי שלנו ויש לנו מחסור חמור ממנו. אם אתה מציף אותו בשפעת של החורף ועוד הגל השלישי של הקורונה שצפוי בחורף, זה עלול להיות מאוד מאוד קשה. אני אישית מאוד מודאגת".
פרופ' מטות: "לדעתי אין גל שני, כי לא היה בכלל גל ראשון. השאלה היא איך מגדירים מה זה גל. מבחינת חולים קשים ומונשמים? דיברו על זה שבליל הסדר יהיו פה 100 מונשמים רק באיכילוב. בשיא היינו פה עם 13-14 חולים מונשמים"
"בתי חולים לא קיבלו כלום"
אומרים שאין כסף, אבל ראינו פרסומים שהממשלה העבירה 11 מיליארד שקל למערכת הבריאות.
מטות: "אומרים את המילה 'קורונה' ופתאום יש תקציבים של מיליארדים שלא היו קיימים לשום זקנה במסדרון או לשום מחלה אחרת. בתור אחת שישבה בוועדת סל התרופות שש שנים אני יכולה להעיד שעל כל מיליון היינו צריכים להיאבק ולתת מיליון עדויות שונות שהתרופה שאנחנו רוצים להכניס באמת עובדת. תרופות רבות אחרות שהוכחו שהן עוזרות לחולים, לא נכנסו והחולים לא קיבלו אותן. פתאום לקורונה יש כסף ושופכים מיליארדים. ציבור ענק היה יכול להרוויח מתוספת של שיעור קטנטן מכמויות הכסף שנשפכו פה. חולים במחלות קריטיות כמו סרטן, מחלות לב וסוכרת, מחלות שנוגעות למאות אלפים ושגורמות לתמותה של עשרות אלפי ישראלים".
רהב: "כמה שרים יש עכשיו בממשלה? כמה תתי שרים? ואומרים לנו שאין כסף. זה נורא. בתי חולים לא קיבלו כלום. בשיבא עשינו תורניות קורונה מסביב לשעון ולא קיבלנו על זה כסף. הוצאנו 220 מיליון שקל על כל ההיערכות לקורונה והכסף לא הגיע".
סבירי: "הוצאנו הון עתק על משמרות. בתי חולים קנו ציוד, בנו מבנים ייעודיים, חניונים מיוחדים, הכל כחלק מההיערכות לקורונה. אנחנו בנינו טיפול נמרץ שלם רק לקורונה ועוד מחלקה שלמה. במקביל יש את כל היתר – אני מנהלת שתי יחידות במקביל. הצוות שלי עובד כפול. בית חולים לא קיבל שום עזרה בנושא הזה. זה בל יתואר".
תקופה מרתקת ואיומה
אנחנו יודעים שיש מחיר לתשומת הלב ולמשאבים העצומים שהופנו אל הקורונה. אפשר להעריך האם ישנה עלייה בתמותה ממחלות שאינן קורונה למשל?
מטות: "אין שום שאלה. יש עלייה בתמותה גם באופן עקיף וגם באופן ישיר. חד משמעית אנשים מתו כי לא עברו טיפול רפואי. לא חסרים מקרים ידועים וברורים לכך. בדיוק מהסיבה הזו החליט בסוף בר סימן טוב למשוך את המכתב ששלח לכל בתי החולים, שהזהיר את הצוותים הרפואיים שמי שעורך ניתוחים אלקטיביים (לא דחופים) עובר על החוק. אני עברתי על החוק ואמרתי להם שמבחינתי שישימו אותי בכלא, יהיו לי הרבה שותפים לצידי".
סבירי: "יש מחיר לקורונה. אין ספק. אנשים לא אובחנו בזמן עם גידולים, לא קיבלו טיפולים רוטיניים, לא עשו בדיקות. היו גם חולים קשים שנשארו בבית ולא התפנו לבית החולים מפחד מפני הקורונה ובסוף הגיעו מאוחר מדי".
רהב: "בניו יורק מצאו עלייה של 600% בתמותה, כששני שלישים מיוחס לקורונה ושליש למחלות שהן לא קורונה. גם בספרד ראו עלייה של 300% בתמותה. גם אצלנו ראינו מקרים שחשבו שזה קורונה וזה לא היה קורונה".
ברמה האישית, זאת תקופה מעניינת עבורכן?
רהב: "מרתקת! לא נעים להגיד, אבל מבחינתי אני מרותקת טוטאלית. זה משהו כמו התמכרות. אין מאמר חדש, פרסום חשוב או אפילו נתון על חולה חדש שאני לא אקפוץ מיד ואנסה לדעת הכל על מה שקרה. זה משהו שגורם להצפה של הרבה אדרנלין. זה מה שמחזיק אותי ערה אפילו שבוע בלי שינה".
סבירי: "התקופה מאוד מעניינת ומאתגרת. אני מנסה להציל כמה שיותר חולים כל יום. יש לנו דרייב אדיר ואמביציה מטורפת להיאבק על כל חולה ועל כל מונשם".
פרופ' סבירי: "יש מחסור משווע במיטות פנימיות ובטיפול נמרץ. זה נורא נחמד שמפתחים טכנולוגיות רפואיות מתקדמות, אבל בלי שזה ילך במקביל עם מערכת שתתמוך בחולים שהם זקוקים לטיפול דחוף ומיידי – זה לא שווה כלום"
מטות: "זו תקופה מרתקת ואיומה בו זמנית. מבחינת החוויה האישית שלי אני זוכרת שלוש תקופות דומות לזו. מלחמת יום כיפור, אז הייתי ילדה ושמעתי סיפורים מאמי שהיתה פרופסורית לרפואה מרדימה ברמב"ם על נפגעי הכוויות הקשים בהם טיפלה. השנייה היא האינתיפאדה השנייה, בתקופה זו כבר הייתי רופאה בהדסה. לא יצאנו מבית החולים במשך חודשים ארוכים וטיפלנו בפגיעות הדף קשות מנפגעים של פיגועי האוטובוסים. התקופה השלישית היא זו הנוכחית. ההתמודדות עם הווירוס המסתורי הזה שאנו מנסים ללמוד אותו, להבין אותו ואת הפגיעות האיומות שהוא גורם. אלו שלוש תקופות שמבחינה רפואית הן מרתקות. כל תקופה כזו מקפיצה את עולם הרפואה לשדרוג ענק".
בראיה קדימה, כשנסתכל על הקורונה עוד עשר שנים מהיום – נבין שזה היה רגע היסטורי ששינה את פני הרפואה?
רהב: "בהחלט. זה מזכיר את השפעת הספרדית של 1918. כזו מגיפה לא היתה מאז וברור שזה ישנה את פני העולם, מבחינה חברתית, רפואית, טכנולוגית, ומהרבה בחינות נוספות. חבישת המסכות, המודעות להיגיינה והריחוק החברתי יישארו איתנו גם בעתיד. בסין עושים את זה עשרות שנים עוד מימי השפעת הספרדית. הם אכלו אותה יותר מכולם והם למדו את הלקח".
מטות: "בסינית למילה 'משבר' יש שתי משמעויות: 'סכנה' ו'הזדמנות'. הסכנה ברורה לנו. את ההזדמנות שבמשבר אנו מגלים כל יום ומנסים לנצל עד תום. אנחנו עושים המון מחקר. הטלרפואה הפך לכלי שימושי ויומיומי. ניצלנו את המשבר כדי לקדם המון תחומים של העתיד".
סבירי: "הקורונה שינתה הרבה מאוד דברים. זה שינה גם את האופן שבו אנחנו תופסים את החיים והכניס בנו צניעות כבני אדם מול הווירוס הקטן הזה שתפס אותנו לא מוכנים"
צילום התמונה הראשית: יוסי אלוני
הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן
