כבר ארבעה חודשים שרן שאול (47) לא יצא מהבית. מביתו שבפרברי ניו־ג'רזי, הוא ממשיך לשמש כמנהל המוצר של K-Health אפליקציית בינה מלאכותית לאבחון מחלות. בעקבות הקורונה, במשרדי החברה שבמנהטן לא נותר איש מבין 30 העובדים. "החלטנו לצאת מהעיר שבוע וחצי לפני שהעיר נסגרה באמת", הוא מספר לפורבס ומוסיף: "מאז לא חזרנו ואנחנו עוד לא יודעים מתי נחזור. מאפריל ועד אמצע מאי היה כאן מאוד קשה. זה לא היה משהו שאני חוויתי בחיי".
שאול ייסד יחד עם שלושת חבריו אדם סינגולדה (מייסד Taboola), אלון בלוך (המנכ"ל) וישראל רוט את החברה לפני כארבע שנים. היום יש לאפליקציה שלהם מעל 3.7 מיליון התקנות. בחודש פברואר השלימה K גיוס של 48 מיליון דולר בהובלת קרן 14W האמריקנית ומנגרוב הישראלית, מה שהביא את סכום הגיוסים הכולל שלה לכ־100 מיליון דולר. הנתונים המרשימים האלה הכניסו את K בשנה שעברה לדירוג AI – 50 – 50 חברות הבינה המלאכותית המבטיחות הפועלות בארה"ב.
הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן
החיבור הזה בין טלרפואה (טכנולוגיות של רפואה מרחוק) ויכולות של בינה מלאכותית הוא שילוב מנצח. על פי דו"ח של Start Up Nation Central, שבחן את תחום הרפואה הדיגיטלית בישראל, בשנה החולפת פעלו כאן כ־500 חברות מהתחום. 40% מהן משתמשות בבינה מלאכותית, ו־75% מאלו שגייסו כספים בשנת 2019 היו חברות מבוססות בינה מלאכותית. וכל זה היה עוד לפני שהקורונה נכנסה לחיינו והעניקה לתחום דחיפה עצומה.
מיליוני אינטראקציות
"הכל גדל פי ארבעה בתקופת הקורונה", מודה שאול. "זה קרה נורא מהר וזה נשאר וממשיך לגדול. אף אחד לא תכנן את זה, אבל אנחנו מאוד נהנינו מהדבר הזה".
המערכת של K יודעת לזהות כ־90% מהסיבות שגורמים לנו ללכת אל רופא המשפחה או לבית החולים. היא מציגה למשתמש שורה של שאלות מפורטות ובהתאם לתשובות, כמו גם לנתונים אחרים כמו גיל, משקל ופרמטרים נוספים – היא מציגה את האבחנה האפשרית. "החוכמה היא לייצר אצל המשתמש בתוך שלוש דקות הבנה של מה יכול להיות לו", אומר שאול.
"המערכת שלנו היא מערכת לומדת", הוא מוסיף. "התחלנו לבנות את הדאטה שלנו מדאטה ישראלית, ניתוח אינטראקציות רפואיות ואנונימיות של מבוטחי מכבי שנאספה לאורך 20 שנה. היום יש לנו כבר מיליונים של משתמשים שעשו אינטראקציה עם K. אנחנו משתמשים באינפורמציה בצורה אנונימית, ככה שלא ניתן לזהות את המטופלים".
מוצר משלים
לחברה יש גם מוצר משלים ובאמצעותו ניתן לצ'וטט עם רופא לאחר 15 דקות מהאבחון האוטומטי. חברי מכבי נהנים מהשירות הזה כבר היום, לאחר שעות הקבלה במפאות, ואילו בארה"ב השירות ניתן במודל של תשלום חד־פעמי או תמורת דמי מנוי חודשיים.
"היופי הוא שכשהרופא מתכתב עם המשתמש הוא כבר רואה את הכל – את הסימפטומים, את ההיסטוריה, הוא שואל עוד כמה שאלות ו־K כל הזמן לומדת מזה. הרופאים שלנו בארה"ב עושים הכל: נותנים למשתמש תרופה שתישלח אליו הביתה, שמים אותו במעקב וחוזרים אליו אחרי כמה שעות לראות אם המצב הידרדר, יכולים לשלוח אותו לבדיקות מעבדה, ובעתיד הקרוב גם לשלוח אליו אחות הביתה".
בלי פאניקה
"השקנו את שירות K ממש בתחילת משבר הקורונה, ועד כה כ־25 אלף משתמשים מילאו את שאלון התסמינים וסגרו מעגל בהתכתבות עם רופא", אומר רונן דוידוביץ', עוזר ראש חטיבת הבריאות ומנהל פרויקט K-Health במכבי. לדבריו, כ־70% מהמשתמשים הם בני 40־20, והם מעדיפים במקרים רבים להתכתב במקום לדבר. "האפליקציה מנגישה את הרפואה גם לתושבי הפריפריה, וגם עבור לקויי שמיעה. מסקרי שביעות רצון שערכנו עולה שגם המבוטחים וגם הרופאים מאוד מרוצים מהשירות".
רן שאול: "אם בדרך כלל רק 3% מהאוכלוסייה מתקשרים לשירותי רפואה מרחוק, פתאום 10% רצו לדבר עם רופא. אנחנו יצרנו את היכולת של אנשים לצרוך רפואה שלאו דווקא מבוססת על רופא אנושי"
שאול מעריך בזהירות שהאפליקציה טיפלה בעשרות אלפי מקרים של חשד לקורונה. "המטרה שלנו היתה שכמה שפחות משתמשים יגיעו לבתי החולים. עשינו את זה באמצעות שאלון, שלהבדיל מהשאלון של משרד הבריאות שרק רצה להוציא מידע – כיוון את המשתמש. האפליקציה התריעה אם על סמך התסמינים המשתמש צריך ללכת למיון, או להתקשר לרופא. בגדול, יצרנו את היכולת למיין אנשים. בהתחלה כל אדם עם אלרגיה חשב שיש לו קורונה. באמצעות המערכת שלנו הצלחנו בצורה אוטומטית להוריד את רמת הפאניקה איפה שלא היה צריך, תוך שיצרנו אוטומציה של עבודת הרופא. בארה"ב קרסו מערכות רפואה דרך הטלפון. אם בדרך כלל רק 3% מהאוכלוסייה מתקשרים לשירותי רפואה מרחוק, פתאום 10% רצו לדבר עם רופא. אנחנו יצרנו את היכולת של אנשים לצרוך רפואה שלאו דווקא מבוססת על רופא אנושי".
אנשים מפעילים שיקול דעת
במרכז הפיתוח של K בתל אביב עובדים כמאה עובדים. לצד הניסיון לנתח עשרות אלפי מקרי קורונה ולהפיק מהן תובנות, עסוקים בחברה גם בניסיון להיכנס למדינות נוספות. בימים אלה הושק השירות במקסיקו ובעוד כמה חודשים הוא יושק גם באינדונזיה. בנוסף, עובדים בחברה על שיתופי פעולה עם גופים גדולים, ולצד שיתוף הפעולה המקומי עם מכבי, קיים גם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת הביטוח השנייה בגודלה בארה"ב – Anthem, המציעה ביטוח רפואי לעובדים. כ־40 מיליון מבוטחי החברה משתמשים באפליקציה כגורם רפואי ראשוני לפני שפונים להמשך טיפול רפואי.
הביקורת המיידית על סוג כזה של מענה רפואי היא שמדובר בעניין מסוכן – אחרי הכל, עוסקים כאן בחיי אדם מבלי שרופא אנושי יהיה מעורב, לפחות בשלב הראשוני. שאול הודף את הטענה הזו. "אפשר לטעון את זה", הוא אומר, "אני רואה את זה אחרת. האפליקציה לא ממליצה לך מה לעשות, אלא נותנת כלים שיעזרו לקבל החלטות טובות יותר. אנשים מפעילים שיקול דעת, ומבינים לפי המצב. ולכן, אם משתמש נכנס למערכת שלנו ובוחר תסמין כמו כאב בחזה – ישר K אומרת לו 'כאב בחזה זה מצב חמור'. נמשיך את השיחה איתך, אבל אנשים כמוך הולכים לטיפול רפואי".
המטופל בודק את עצמו
מערכות כמו K-Health הן מצרך מבוקש בקרב קופות החולים. ואכן, בשנים האחרונות קופות החולים בארץ מרבות להיכנס לשיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיות מתחום הרפואה. שיתופי הפעולה האלה גם מסייעים בהורדת העומס, קיצור תהליכים והגברת איכות השירות למבוטחים, וגם יוצרות תדמית של חדשנות. בעידן הקורונה, שבו ההגעה אל הרופא או קופת החולים, הופכת לעניין לא טריוויאלי, הפתרונות הטכנולוגיים הופכים משמעותיים עוד יותר.
אחד הכלים הראשונים שנכנסו לשימוש בקופות החולים הוא מכשיר הטייטו של חברת Tyto Care הישראלית, שנוסדה ב־2012 וגייסה עד כה מעל 104 מיליון דולר. המכשיר, שקיים כיום רק בשירותי בריאות כללית, מאפשר לבצע בדיקות רפואיות ביתיות בהדרכת רופא, כמו בדיקות חום, קצב לב, גרון, אוזניים, בטן ועור. הרופא מקבל את התוצאות באופן מיידי.
ד"ר אלון טור, רופא מומחה ברפואת משפחה, היה מבין הרופאים הראשונים בכללית שייעצו באמצעות המכשיר. להערכתו, כ־20 אלף מכשירים נמכרו למבוטחי הכללית בשלוש השנים האחרונות, מה שהקל את העומס על רופאי המשפחה, הילדים והפניות למוקדי שירותי הלילה או חדרי המיון. "אין ספק שהיכולת של המטופל לשבת בבית ולבדוק את עצמו בלחיצה על שלושה כפתורים – היא פריצת דרך. כשהמכשיר נכנס לשימוש, היו הרבה רופאים שלא הכירו אותו והסתכלו על השירות בעין עקומה. הקורונה, שהעלתה להערכתי את השימוש במכשיר בלפחות 30%, גרמה לאותם רופאים להמליץ על השירות. מבחינתי המהפכה הזו שוות ערך למה שהאייפון עשה בתחום הסלולר. זה לא עומד להיעלם".
תמונת מצב
ההורים של יהונתן אדירי היו בדיוק בטיול בסין, כשהזרעים לסטארט־אפ שיקים מאוחר יותר נזרעו. אימו של יהונתן נפלה שם, והחשד היה כי נשברו לה צלעות וכי עליה לטוס להונג קונג לסדרת בדיקות. יהונתן, ששימש כיועץ הטכנולוגי של הנשיא שמעון פרס, ביקש מאביו שיצלם את תוצאות ה־CT באמצעות הסמארטפון וישלח לו. האבחנה של אחד מהרופאים של פרס היתה שונה מזו של עמיתיו הסינים, וזה המליץ שלא תעלה על מטוס בזמן הקרוב, מחשש לסיבוך בטיסה. אדירי הבין שאפשר להפוך את המכשיר הפופולרי שיש לכל אחד מאיתנו בכיס לסורק באיכות רפואית, וכך נולד הסטארט־אפ Healthy.io.
את החברה הקים אדירי ב־2013 והיא גייסה עד כה 95 מיליון דולר. לאחרונה רכשה החברה את אחת המתחרות הגדולות שלה – Inui Health האמריקנית, תמורת 9 מיליון דולר.
ל־Healthy.io ערכות ביתיות לגילוי מוקדם של מחלת כליות, ערכות בדיקה למעקב הריון ומערכת לניהול פצעים כרוניים – כולם מבוססים על מצלמת הטלפון החכם ועל יכולות מתקדמות של בינה מלאכותית. כ־150 אלף משתמשים כבר השתמשו בשירותי החברה, בישראל, בריטניה, ארה״ב, הולנד, ולאחרונה גם ביפן.
"אנו עובדים כרגע עם קופות החולים מכבי, כללית ומאוחדת, ומציעים דרכן ערכות בדיקה למעקב הריון, ובמקרה של כללית, גם את הערכות לגילוי דלקת בדרכי השתן", אומר איתי גיל, סמנכ"ל השיווק בחברה.
"בתקופת הקורונה גם הרופאים וגם האחיות החלו להאמין יותר בנחיצות הבדיקה מרחוק. גם כדי לצמצם את הגעת הנשים ההרות למרפאות בזמן הקורונה, וגם מצאו שזה עובד ויעיל", אומרת כלנית קיי, ראש אגף סיעוד בכללית. "האסטרטגיה שלנו, עוד לפני הקורונה, היא שהבית הוא המרחב הטיפולי המועדף. הקורונה רק האיצה את זה".
מתמטיקה לקליניקה
"את אמא שלי איבדתי על שטות", אומר גל סלומון. "היא היתה חולת סרטן ולא היה מקום במחלקה האונקולוגית, אז שמו אותה במחלקה פנימית. שם לא שמו לב שהיא מפתחת פצעי לחץ שיצרו זיהום רב מערכתי, ולא הספקתי להיפרד ממנה בכלל. אז הבנתי שאנחנו מאבדים חולים כי יש צוותים מצומצמים וחוסר בציוד".
בסוף 2015 ייסד סלומון יחד עם שותפו אביגדור פיינס את Clew – פלטפורמת בינה מלאכותית לניטור חולים וזיהוי מוקדם של הידרדרות במצבם הרפואי ביחידות טיפול נמרץ. מחדר בקרה מרוחק מאפשרת המערכת לתעדף טיפול של חולים שמצבם צפוי להידרדר בשעות הקרובות, ובמקביל היא מונעת את החשיפה של הצוות הרפואי לחולים מדבקים.
את פעילותה מרכזת החברה בארה"ב. שם, טוענים ב־Clew, הם מצליחים לייעל את זמן האשפוז ולשפר את הרווחיות של בתי החולים. לאחר פרוץ משבר הקורונה החלו לסייע בחברה לבתי החולים שיבא (11 מחלקות) ואיכילוב (4 מחלקות). שבועיים וחצי נדרשו לאנשי החברה כדי להתחבר לציוד הרפואי, אל מאגרי הדאטה ולהקים את תשתית השידור לחדר הבקרה. "זה היה אתגר לא פשוט", אומר סלומון. "בימים כתיקונם בתי חולים הם ארגונים מאוד איטיים, אבל כולם הבינו שאנחנו צריכים לרוץ כמו מטורפים כי המחלה מתפשטת".
סלומון מסביר כי חומר הגלם המרכזי של החברה הוא הדאטה. "המקום היחיד שמצאתי דאטה מתועדת ברזולוציה מאוד גבוהה אלה מחלקות טיפול נמרץ. עושר המידע נמצא דווקא שם מתוך העובדה שהחולה מאושפז שם כי מצבו הקליני לא טוב, הוא בסכנת חיים אמתית. כל הציוד שמחובר אליו, כמו מכונות הנשמה, ECMO, ועוד – מלבד העובדה שהוא שומר את האדם בחיים, הוא מייצר הרבה מאוד דאטה. כשמכונת ההנשמה מנשימה אדם היא גם מייצרת דאטה כמו לחץ ההנשמה, נפח ההנשמה, שיטת ההנשמה ועוד המון דאטה שהיא חומר הגלם שלנו. כך גם המוניטור ומכשור אחר. אלה המון חתיכות שבינה מלאכותית מייצרת מהן תובנות. אנחנו מנסים להסביר את הקליניקה מתוך המתמטיקה. הכל חייב לקרות מהר, כי בטיפול נמרץ אני נלחם נגד הזמן".
פוטנציאל רב
"המערכת מאוד עזרה לנו בטיפול נמרץ קורונה כי היתה מגבלת מיגון של הצוות וגם סייעה ביכולת קבלת ההחלטות", אומר פרופ' חיים ברקנשטט, מנהל מערך ההרדמה בבית החולים שיבא תל השומר. "מאוד אהבנו את הוויזואליות של לוח הבקרה וזה קיצר זמן רב בהבנת מצבו הרפואי של כל חולה. הכל היה מוצג במקום אחד מול העיניים".
יחד עם זאת, לדברי פרופ' ברקנשטט, ביכולת המרכזית של Clew נזהרו הרופאים מלהשתמש בשלב זה. "באלגוריתם הניבוי של סיבוכים העדפנו שלא להשתמש, משום שאנשי החברה לא תיקפו את הדאטה שלהם על חולי קורונה, ופחדנו שיכולות ניבוי הסיבוכים לא תהיינה מדויקות במקרה של הידרדרות בשל קורונה. נתקלנו בהרבה טכנולוגיות במהלך הקורונה, אבל פה מצאנו פוטנציאל גדול גם בהכנסה של המערכת בעתיד עבור מחלקות אחרות".
גל סלומון: "המקום היחיד שמצאתי דאטה מתועדת ברזולוציה מאוד גבוהה אלה מחלקות טיפול נמרץ. כשמכונת ההנשמה מנשימה אדם היא גם מייצרת דאטה כמו לחץ ההנשמה, נפח ההנשמה, שיטת ההנשמה ועוד המון דאטה שהיא חומר הגלם שלנו"
לאחרונה הוענק ל־Clew, שפועלת מנתניה, אישור שימוש לזמני חירום מטעם ה־FDA, מה שמאשר לה להתחיל "למכור מיטות", כפי שמכנה זאת סלומון. הרעיון הוא להתקין בבתי חולים בארה"ב מערכות שיאפשרו לקצר את השהות של חולים באשפוז, וכך יחסכו לבתי החולים כסף ומשאבים.
עד כה גייסה החברה 20.5 מיליון דולר, כשבסבב הגיוס האחרון בלטו Relyens – המבטח הרפואי הגדול באירופה, ו־Rhon-Klinikum – רשת בתי חולים בגרמניה. סלומון מאשר שבכוונת החברה להיכנס לפעילות גם באירופה.
"זה פוטנציאל כלכלי גדול", אומר סלומון. אנחנו רואים שהתעשייה המסורתית היתה ממוקדת בעיקר בתרופות ובציוד רפואי. אני חושב שתחום הרפואה הדיגיטלית פותח עולם לא קטן. זה מייצר חלון הזדמנויות לחברות להיכנס לתחום, להשקיע, ולהביא טכנולוגיה לשירות הרפואה".
צילום התמונה הראשית: shutterstock
הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן
