התלות של ארה”ב ברוסיה בתחום החלל מערערת את מעמדה בעולם

ממשל טראמפ צפוי לפרסם בשבוע הבא הערכה של התעשיות הביטחוניות של ארצות הברית. אינדיקציות מוקדמות מראות כי ההערכה תכלול פרטים המסבירים איך תעשיית ההייטק הולכת ומצטמצמת בארצות הברית. אחד המגזרים הללו הוא החלל, התעשייה שבונה לוויינים ומספקת שירותי שיגור כדי להכניס אותם למסלול בחלל.

לכאורה, נראה כי ארה"ב שומרת לעצמה את תואר המובילה בתחום החלל. היא בהחלט מחזיקה בשטח חלל צבאי, אזרחי ומסחרי יותר מכל מדינה אחרת. אבל כמו בתעשיות ההייטק האחרות, השטן נמצא בפרטים כשמדובר בתפיסה לאן הולך המגזר וכיצד יש האינטרסים של ארה"ב נשמרים.

המרוץ אחר הטכנולוגיה של הנעה לוויינית עולה שלב | צילום: shutterstock

דוגמה לכך היא הנעה בחלל, המערכות המותקנות על לוויינים כדי לסייע להן לנוע כאשר הן נמצאות במסלול. הנעה בחלל מאפשרת ללוויינים לשמור על המיקום הנכון ועל היחס כך שיוכלו לבצע את המשימות שהוקצו להם. המערכת מאפשרת ללוויינים המיועדים למסלולים "גיאוסטציונריים" לעבור מהקשתות האליפטיות הראשונות שלהם למסלולים מעגליים, כך שיוכלו להישאר מעל מיקומים ספציפיים על פני כדור הארץ. ובהמשך הן ישמשו כדי לתמרן לוויינים המאוימים על ידי מדינות כמו רוסיה וסין.

אך גם כאשר הפנטגון מזהיר מפני איומים הולכים וגדלים על הדומיננטיות של ארה"ב בחלל, יצרני הלוויינים האמריקאים ממשיכים לפנות למקורות זרים להנעה בחלל, הנחוצה לקיום תפקודן של מערכות מרכזיות. הדבר נכון במיוחד לגבי חברות מסחריות המייצרות לוויינים גיאוסטציונריים למטרות תקשורת שונות. אבל זה נכון גם לגבי החברות שמייצרות לוויינים עבור תוכנית החלל האזרחית של נאס"א, ועל תוכנית החלל הצבאית.

זה יכול היה להיות חשש ביטחוני הרבה פחות נורא אם ארה"ב הייתה פונה לבעלת בריתה יפן בבקשה לסיוע בתחום ההנעה. אבל בתעשייה בהדרגה נודדים לטכנולוגיית הנעה חשמלית, ושם ספקית המפתח היא רוסיה. גם כשהקונגרס לוחץ על הצבא להפסיק את הסתמכותו על מנועי הטילים הרוסיים, הלוויינים של אמריקה עדיין הופכים תלויים יותר בסוג של הנעה בחלל, שם התפתחה רוסיה כמובילה העולמית.

הנעה חשמלית אינה רעיון חדש. רוברט גודארד כתב על כך לפני יותר ממאה שנה. במערכות הנפוצות ביותר, מופעל שדה חשמלי כדי להאיץ את קצב הדחיפה, המאפשרת שימוש יעיל יותר בדלק.

רוסיה רוצה להשתלט על תחום ההנעה החשמלית בחלל משום שהיא השקיעה יותר זמן וכסף על הטכנולוגיה מאשר מדינות אחרות. היא השיקה את הלוויין הראשון שלה שצויד בהנעה חשמלית בשנת 1971. מדינות אחרות, כמו סין והודו, מנסות כעת להיכנס לתחום שנעשה צפוף, עם לוויינים בהנעה כימית וחשמלית. ארה"ב, שבעבר שלטה בעסק, מפגרת מאחור.

מה שמחזיר אותי להערכת התעשיות הביטחוניות של הבית הלבן שתפורסם בשבוע הבא. הנשיא טען שוב ושוב כי אם ארצות הברית לא תוביל בתחומים טכנולוגיים קריטיים כמו החלל, יהיו לכך השלכות קשות על הביטחון הלאומי. יצרני הלוויינים בארה"ב הופכים תלויים יותר ויותר במדינות אחרות, בעיקר ברוסיה, שמספקות לה טכנולוגיה חיונית לתפקוד הלוויינים שלה.

אם הקונגרס עומד להתמודד עם הפגיעות המתעוררת, הוא צריך לעשות יותר כדי להביא לכך שארה"ב תייצר לוויינים במימון ממשלתי. הממשל צריך להתאים את ההשקעות כמו שמדינות אחרות עושות, וליצור תמריצים לחברות לוויין מסחריות לנצל מקורות מקומיים.
אחרת, החיפוש של הפנטגון אחר "עמידות" גדולה יותר בחלל עלול בסופו של דבר להחליף חולשה אחת באחרת.