זהו המחיר שארה”ב תשלם אם טראמפ יבטל חוקים בתעשיית הרכב

לאחר מפגש עם מנהיגי התעשייה באתר מבחנים עתידי למכוניות ללא נהג ליד דטרויט, טראמפ אמר כי הוא יוכל לבטל החלטה שנעשתה על ידי ממשלת אובמה בינואר כדי לתן את המנדט לפעול על פי התקנות הנוקשות האלה עד 2025, באומרו כי החוקים "יהרסו, או יהרסו עוד יותר, את תעשיית הרכב".

אך הוא מצפה למשהו בחזרה. "אתם צריכים לחזור ולתת לנו מספרים גדולים במונחים של עבודות", אמר טראמפ למנכ"לים של ג'נרל מוטורס, פורד ופיאט קרייזלר. הוא גם הבטיח גם לקהל של כמה אלפי עובדים בתעשיית הרכב שתהיה "הכרזה גדולה מאוד בשבוע הבא הקשורה לתעשייה שלכם".

יצרניות הרכב טענו כי מטרות המדד הירוק של 2025 יהיו קשות להשגה ללא העלאה גדולה של שיעור המכוניות החשמליות וההיברידיות, שהצרכנים לא רוכשים אותן כעת מאחר שמחירי הדלק נמוכים. תחת ממשל אובמה, הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב הסיקה כי יצרניות הרכב יוכלו להתאים עצמן לסטנדרטים עם טכנולוגיות קיימות, וכי החוקים יחתכו את צריכת הנפט ואת פליטות גזי החממה, ואף יחסכו לצרכנים כ-92 מיליארד דולר בתחנות הדלק.

מיטץ' בינוול, ראש קבוצת הלובי של התעשייה, כתב במכתב לראש סוכנות להגנת הסביבה החדש של טראמפ, סקוט פרויט, כי התאמה לסטנדרטים הנוכחים תעלה לתעשייה כ-200 מיליארד דולר. דוח שממומן על ידי התעשייה מאוניברסיטת אינדיאנה בשבוע שעבר, אמר כי המנדטים יעלו את מחירי הרכב ויאיימו על יותר מ-600 אלף עבודות.

בינתיים, קבוצות צרכנים וקבוצות סביבתיות מתלוננות כי ביטול הסטנדרטים יפגע בצרכנים, במיוחד בבעלי הכנסה נמוכה, בכך שהם יצטרכו לשלם יותר על הדלק.

בעוד שהוויכוח סוער, ישנו סיכון שרבים שוכחים. אם ארה"ב תרגיע את הסטנדרטים, יצרני הרכב יוכלו מהר מאוד להיבלע על ידי שחקנים גלובליים חדשניים יותר.

"אתם לא רוצים להוציא אף אחד מחוץ לעסקים, אבל תהיו חייבים לשמור על הלחץ, או שהם ימשיכו לעשות דברים באותה הדרך שהם עשו זאת, במשך כמה שיותר זמן שהם יוכלו", אמרה כריסטי טוד וויטמן, ששימשה כראש הסוכנות להגנת הסביבה תחת ממשל בוש.

בעקבות ההגבלות על מנועי דיזל, הפליטות הופחתו ביותר מ-95% | צילום: fotolia

וויטמן אמרה בראיון כי שמירה על רגלי החברות קרובות לאש – תאלץ אותן לפרוץ דרך מה שנראה כמו אתגרים טכנולוגיים שלא ניתן להתגבר עליהם. היא מדברת מניסיון: בזמן ממשל בוש, ויטמן הצליחה לגרום ליצרני מנועי דיזל לכתוב על סטנדרטים שדורשים הפחתה דרסטית של פליטות.

"כאשר יצרנו את חוק הדיזל, נאמר לי שאני הורגת את התעשייה, ושאף חברה לא תייצר מנוע דיזל נקי מספיק בשביל מה שרצינו לעשות", סיפרה ויטמן. "אבל היה את יצרן המנועים שאמר, 'כן, אנחנו יכולים לעשות זאת', ולאחר מכן, זה היה קל. עשינו את זה והרגולציה עכשיו קיימת, ופליטות הדיזל הופחתו ביותר מ-95%.

חברת המנועים ההיא היתה Cummins, שנמצאת בקולומבוס, אינדיאנה. היא החליטה בתחילת שנות ה-2000 שבמקום להיאבק באתגרים הסביבתיים, היא תהפוך אותם להזדמנות עסקית. החברה מתמקדת באסטרטגיה שלה על פיתוח מנועים מתקדמים בינוניים וכבדים שיפחיתו את עלויות הדלק של הצרכנים שלה ויעזור להם להפוך לכאלו שמנהלים משק בית סביבתי.

האסטרטגיה השתלמה במהרה. Cummins הפכה למובילה טכנולוגית, ומביסה באופן מתמשך את הסטנדרטים החדשים של הפליטות שנים לפני הזמן, דבר שסייע לעליית מחירי הדלק ברחבי העולם. כאשר מדינות כמו סין והודו החלו לשקול רגולציות קשוחות יותר על פליטות, ההנהגה הטכנית של Cummins הפכה ליתרון מפתח.

"ככל שהפכנו לטובים יותר ויותר במוצרים האלה, יכלנו לקחנו אותם מסביב לעולם ולהצמיח את העסק שלנו", אמר לי המנכ"ל טום ליינברגר בראיון ב-2014. כיום, ל-Cummins יש טווח רחב של מנועי גז ודיזל שיכולים להתאים לסטנדרטים של פליטות בכל מקום בעולם.

המפתח, לדברי ליינברגר, היה שיתוף פעולה עם רגולטורים ממשלתיים כדי לסייע ליצור סטנדרטים שניתנים לאכיפה ולהשגה. וזו בדיוק הגישה שוויטמן מקדמת כעת. "יכולות להיות לנו כלכלה משגשגת וסביבה נקייה. זה מוכח", היא אמרה.

"כולם רוצים אוויר נקי. כולם רוצים מים נקיים", היא המשיכה. "הדבר החשוב ביותר הוא לגרום לכולם לשבת באותו שולחן – הסביבתניים, יצרני המנועים, תעשיית הרכב, מדעני הסוכנות להגנת הסביבה והמשרד לניהול ותקציב". האחרון הוא זה שמשערך את הוצאות החקיקה. זה נשמע כמו הזדמנות לנשיא אשר מחשיב עצמו כמאסטר של חותמי ההסכמים.

על ידי פתיחה מחדש של דוח הביניים של המדד הירוק, טראמפ קודם כל מעניק לצדדים שנה נוספת דיון על החוקים. התהליך צפוי להסתיים באפריל 2018.