|
"אחת העבודות הראשונות שהיו לי באוניברסיטה היתה לחבר מיקרוסקופ למחשב, כדי שיהיה ניתן לצלם את מה שמוצג בו", מספר לי פיטר מרקס, סגן נשיא בחטיבת GE digital בג'נרל אלקטריק בעת ביקורו בארץ בחודש שעבר. "ואז עשיתי את אותו הדבר עם מכונת MRI. לאחר מכן עבדתי ביצרנית השבבים Qualcomm, שאחראית על השבבים בטלפונים ניידים רבים. הכותרת של כל הדברים האלו היא קישוריות M2M או ‘מכונה למכונה'. נשמע מאוד משעמם – גם אם בסרטי מדע בדיוני זה נראה יותר מעניין…", הוא מודה בכנות המשעשעת האופיינית לו. "ברבות הזמן התחלנו לראות שגם מכוניות הופכות למקושרות, ואפילו האופניים שאני רוכב עליהם מקושרות לסלולרי שלי. כשעבדתי עבור חברת הצעצועים Mattel (יצרנית בובת הבארבי), קישרנו קולרים של כלבים, כך שבכל פעם שהם נבחו, נוצר ציוץ בטוויטר באופן אוטומטי. פתאום M2M נהיה מעניין".
הכתבה מופיעה בגיליון מרץ של פורבס ישראל
לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
ג'נרל אלקטריק (GE) היא החברה התשיעית בגודלה בעולם ומשמשת כספקית ראשית של טורבינות לייצור חשמל, מנועי סילון וכן מכשור רפואי מתקדם. "כל המערכות האלו אינן מקושרות", מדגיש מרקס, המכהן גם כפרופסור עמית באוניברסיטת USC בלוס אנג'לס. "מנוע הסילון פועל באופן יעיל להפליא – רמת ההנדסה שם היא הגבוהה ביותר שיש, אך אם נסתכל על המערכת ככלל, השאלות הן: כיצד כל מערכות המטוס יעבדו ביעילות רבה יותר? כיצד נצמצם את הזמן של המטוס על הקרקע? וכיצד ניתן לחזות מתי המנוע יתקלקל – ואז לתקן אותו לפני שזה קורה?". התשובות לכל השאלות האלה, לפי מרקס, הוא מה שאנחנו מכנים "האינטרנט של הדברים" (IoT), ואם להיות ספציפיים יותר – "האינטרנט התעשייתי של הדברים" (IIoT).
"אם ניקח, לדוגמה, את הבניין הזה", מביט מרקס על החלל שבו אנחנו נמצאים, "כל המערכות סביבנו – התאורה, השמע, החשמל, הצנרת – כולן לא יעילות ולא מקושרות זו עם זו. "למשל", הוא מצביע על אגף ריק בחלל, "איש לא יושב שם, ובכל זאת התאורה ומערכת המיזוג פועלות. דרך הקישוריות, אנו יכולים לעשות אופטימיזציה לצריכת האנרגיה בבניין ולהפחית אותה", הוא מסביר.
"אני חושב שכולם מסכימים שהטכנולוגיות קיימות – אנשים מפתחים תוכנות וטכנולוגיות תקשורת שפותרות בעיות. מהנדסים פותרים בעיות", אומר מרקס, "אך גם האספקט האנושי והעסקי חשוב כאן. השינוי ייקח זמן, הטכנולוגיה תמיד מקדימה את השינוי עצמו – היא מוכנה לפני שהאנושות מאמצת אותה. הביטו, לדוגמה, על מדיה חברתית או על טלפונים סלולריים – רק כאשר התזמון היה נכון, התופעות האלו ‘התפוצצו'".
עיר הסטארט־אפ
המפגש של מרקס עם טכנולוגיות חדשות לא החל ב־GE. בעברו הוא כיהן בתפקיד יוצא דופן למדי – "מנהל הטכנולוגיות הראשי של עיריית לוס אנג'לס". כן, מתברר שלא רק חברות הייטק מתהדרות בתפקיד כזה. זו גם הסיבה שהוא מאמין, כי יכולות ה־IoT הן הבסיס לשינוי דרמטי בחיים העירוניים.
"כאשר ראש עיריית לוס אנג'לס אריק גרסטי נבחר, הצו המינהלי השני שפרסם היה הוראה לפתוח מרכז התראות לפריצות סייבר – הדבר השני החשוב ביותר, שביקש להורות לחברי המועצה, היה להגן על העיר מפני התקפות סייבר. הצו השלישי היה להנגיש את הנתונים הנוגעים לעיר ולפרסמם באינטרנט", מספר מרקס.
"לוס אנג'לס היא עיר מאוד פקוקה. אמנם כל המדחנים, הרמזורים והמחסומים מחוברים, אבל לא היה ניתן לגשת לנתונים. הודות לצו של ראש העיר, כל הנתונים האלו זמינים היום באינטרנט וחברות כמו ווייז משתמשות בהם כדי לנווט את המשתמשים הרחק מפקקים, עבודות תשתית ואירועים, כמו צילומי סרטים וכו'", הוא מסביר. "לפתע, IoT הופך למאוד שימושי, גם כאשר אנחנו לא יודעים זאת. ווייז אומרת לנו לפנות שמאלה ולא ימינה, כי המכונות עוזרות לנו בקבלת ההחלטות".
מובילאיי. שחקן מרכזי בעולם הרכב האוטונומי | צילום: יח"צ
מרקס, שמתאר את תקופת עבודתו כ־CTO של לוס אנג'לס כ"כיף גדול", מסביר שהיא היתה רצופה בפרויקטים רבים מתחום ה־IoT, כמו מצלמות לבישות לשוטרים (מדובר בעיר נפיצה מאוד בכל הנוגע ליחסי המשטרה עם אוכלוסיות מיעוטים) ואספקת WiFi איכותי (מוזל או חינמי) לאזורים נחשלים יותר בעיר, "כדי שכלל התושבים יוכלו להתערות בתרבות הטכנולוגית וליצור כוח עבודה תחרותי ואיכותי. כשעזבתי ל־GE, זה היה מהלך טבעי והגיוני לגמרי, מאחר שלמעשה, מדובר באותו סיפור, רק גדול יותר – למען התשתיות בעולם", אומר מרקס.
ביקורו בארץ נועד לאפשר לו לעקוב מקרוב אחר שיתוף פעולה של GE עם שורה של חברות ישראליות. הדבר מתאפשר הודות לפלטפורמת פיתוח ייחודית של GE – ענן עצום בשם Predix. הוא מאפשר לחברות שונות לפתח מוצרים בתחום ה־IIoT, מבלי לבלוע אותן אליה או לחייבן לחלוק את הפטנטים.
"היסוד של התרבות הזו הוא השיתוף", מסביר מרקס. "אנחנו לא יכולים להיות התשובה לכל דבר – העולם מורכב ומסובך, ואנחנו לא רוצים להמציא אותו מחדש". חלק ממי שעוזרות ל־GE לשנות את העולם הן החברות הישראליות, שעליהן מרקס מרעיף שבחים.
"קשה לדמיין את כל העולם הזה ללא ישראל, נקודה. האקדמיה בישראל, קהילת הסטארט־אפ והטכנולוגיה בצה"ל, תחום ה־Crowd Sourcing – יהיה אטום מצדנו לא להתחבר למה שקורה פה. ישראל היא אחת ממרכזי הסטארט־אפ החשובים בעולם", הוא אומר וממשיך, "תמיד תהיתי למה יש כל כך הרבה ישראלים בקליפורניה. זה לא רק מזג האוויר, אנשים מגיעים לשם בגלל התרבות שבקליפורניה – הדחף לעשות דברים. ישראל לא מאוד שונה. אחד האתגרים הוא כיצד לקחת את מה שמיוצר פה בישראל ולהפיץ אותו ברחבי העולם. מה ש־GE מציעה, דרך Predix, לחברות בישראל הוא בדיוק זה".
"כשהתחלתי את התוכנית שלנו בארץ, חששתי מאוד, מכיוון שלא ראיתי הרבה חברות תעשייתיות-דיגיטליות", מספר ינון דולב, מנהל הפיתוח העסקי של GE בישראל. "לא הייתי בטוח שנצליח לייצר זרימה של חדשנות במיקוד כזה. סייבר ופינטק הם תחומים גדולים כאן, אך לא ידעתי כיצד לגרום לחברות להתמקד ב־IIoT. אבל אז משהו קרה בארץ – התחלנו לראות חברות בתחומים, כמו Data Streaming, אבטחת סייבר, הדמיית מחשב ועוד, שהחלו ליישם את הפטנטים שלהן לפתרון בעיות בתחום התעשייה. כיום יש למעלה מ־16 חברות בתוכנית שלנו, ויותר ממחצית מהן מתחום התעשייה".
הכל על המפה
אחת החברות הישראליות הגדולות שעובדות כעת בשיתוף פעולה עם GE היא מובילאיי, שרק החודש נמכרה ב־15.3 מיליארד דולר לאינטל. "האינטראקציה הראשונה בינינו התחילה בכלל מבקשה בלינקדאין – לא היו פה שני צוותי אסטרטגיה שישבו יחד", חושף דולב. "דבר אחד הוביל למשנהו, ומהר מאוד הבנו שיש היגיון רב בשיתוף פעולה. המצלמות והחיישנים של מובילאיי נועדו במקור לבטיחות ברכבים פרטיים, אך הם הבינו שניתן להשתמש בהם ליישומים אחרים בעיר – ניטור מצב הדרכים, למשל. על גבי אוטובוסים שנוסעים כל היום באותו מסלול, המערכות האלו מספקות תמונה חיה בזמן אמת של מה שקורה בעיר. ובכן, ישנם כל הנתונים האלו, אבל מה עושים איתם? כאן נכנסת פלטפורמת Predix, שמציעה פתרונות לערים – כמו עמודי תאורה חכמים. יחד, אנחנו יכולים להציע 'חבילה' משולבת של חיישני מובילאיי על גבי עמודי התאורה שלנו. מדובר בשלבים ראשוניים, וזה ייקח קצת זמן, אבל זה היגיון של 1+1=3", אומר דולב.
"עד לפני שלוש שנים המיקוד העסקי שלנו היה על מצלמה אחת, הפונה קדימה, מנטרת שמירת מרחק סטייה מנתיב וכו'", מספר אלעד צרפתי, המשנה למנכ"ל מובילאיי ומנהל חטיבת ה־Aftermarket של החברה. "מאחר שהעתיד ידוע לכולם, כאשר בזמן הקרוב מאוד רכבים ייצאו מקו הייצור עם מערכות כאלו, מצאנו לנכון לחפש אפיקים חדשים. אחד מהם היה פיתוח מערכות הגנה לרכבים כבדים, שנעים באזורים עירוניים. הכוונה להגנה על הולכי רגל ורוכבי אופניים וקטנועים מפני הרכבים האלו. מכיוון ששדה הראייה של הנהגים בהם מוגבל, יש הרבה ‘שטחים מתים', וכתוצאה מכך קורות הרבה תאונות", אומר צרפתי.
"היוזמה הזו הגיעה אלינו דרך בקשה של עיריית לונדון, שחיפשה פתרון לבעיה. היישום שלה קרה בעיקר בארה"ב. פיתחנו מערכת הגנה עוטפת, שמתריעה בפני הנהג על קרבה מסוכנת לרוכבים ולהולכי רגל. בהמשך שילבנו במערכת את היכולת להעלות לענן את נתוני ההתראות שניתנו. הרצון שלי היה להבין מה קורה ממבט על – לא דרך עיניו של נהג ספציפי. נכון שהנהג הוא זה שמתפעל את הרכב, אך לפעמים יש סיבות סביבתיות, שלא בהכרח קשורות לתפקודו, כמו תשתיות – למשל נתיבים לא ברורים, מיקום לא נכון של מעבר חצייה או שדה ראייה מוגבל. במתארים כאלו הנהג הוא לא האחראי הבלעדי. כאשר אוספים מידע מהרבה נהגים, אפשר להבין את דפוס ההתראות דרך צירים של מיקום וזמן – ללא קשר לזהות הנהג או לסוג הרכב שהיה מעורב", מסביר צרפתי.
המוני הרכבים שמסתובבים בערים יוכלו לאסוף נתונים ולחשוף עוד ועוד מידע על המתרחש בהן | צילום: fotolia
"הפרויקט התחיל בברוקלין, ניו יורק, ומהר מאוד ראינו ‘מפת פגיעות' ואבחנה ברורה בין אזורים ‘אדומים', שבהם התרחשו פגיעות בתדירות גבוה, ל'כחולים', שבהם ההתראות היו מבודדות. במקום שמרכז המון התראות, הבנו שנכון לשאול את העירייה מה קורה בו. הצבענו על המיקום הבעייתי והפנינו את המהנדסים הרלוונטיים לפתור את הסוגיה", אומר צרפתי. "יצרנו, למעשה, מנוע חיפוש להתראות, שיודע לסנן לפי זמן ומיקום וכן לפי סוג ההתראה. מטבע הדברים, המפה דינמית ותיראה שונה בחלקים שונים של היום או השבוע", מסביר צרפתי, כשהוא מעלה על הצג במשרדו את הממשק המדובר על בסיס שירות ה־Street View של גוגל.
"כמהנדס עיר, הייתי רוצה לוודא שבזמני ההגעה והחזרה מבתי ספר המפה הזו מנוטרלת עד כמה שאפשר. זה נכס אמיתי. האפשרות לבחון את האזור הבעייתי ברזולוציה גבוהה, מאפשרת למצוא פתרון תשתיתי קל, כמו הזזת שביל אופניים ומניעת אירועים מסכני חיים. הנתונים שאנחנו מספקים יוצרים סביבה בטוחה יותר לערים, שרק הולכות וגדלות".
"צבא של מכוניות"
"למען האמת, כשבחנתי לראשונה את נושא המכוניות האוטונומיות המקושרות, לא כל כך הבנתי את זה", מודה מרקס. "חשבתי ‘למה לוותר על חוויית נהיגה?', אבל מאוחר יותר, כשישבתי עם אנליסט ובחנתי את הנושא לפני שש, שבע שנים, הבנתי שבארה"ב נהיגה היא הסיבה מספר אחת לביקור בחדר מיון".
אך מעבר לעניין הבטיחות, למעבר למכוניות אוטונומיות מחוברות יש אפקט נוסף. "צבא הרכבים הפוטנציאלי הזה ינוע בעולם ויזהה היכן יש פקקים, היכן הדרך חסומה והיכן יש ריכוז של הולכי רגל", מבהיר מרקס. "אבל כדי שהמכוניות האלו יהיו בטוחות, עליהן ‘לחוש' את העולם שמסביבן".
היכולת לייצר את הראייה המקיפה הזו היא בדיוק ההתמחות של מובילאיי."זו הסיבה ששר התחבורה האמריקאי לשעבר אנתוני פוקס בחר במובילאיי להשתתף בפרויקט עיר חכמה בקולומבוס, בירת מדינת אוהיו", מספר צרפתי. "מובילאיי היתה הספק הזר היחיד בפרויקט. התקציב הכולל עמד על 150 מיליון דולר, ובמשך חצי שנה נערך סיעור מוחות בין העירייה לכל הספקים. כיום הם כבר בשלב הביצוע, ואנחנו מתקינים מערכות על 350 אוטובוסים שישדרו נתונים".
"כל הנתונים האלו חשובים באופן מכריע ליצירת עיר יותר טובה ועולם טוב יותר", מדגיש מרקס. "לאחר המצאת המטוסים, מישהו היה צריך לחשוב על כל המעטפת מסביב: כיצד לגרום לאנשים לעלות עליהם, איך לכוון את התנועה באוויר והיכן הם ינחתו. זה השלב שבו אנחנו נמצאים".
יותר מזה. לדבריו, מה שמתחולל בעולם הרכב הוא רק קצה הקרחון. "אנו מבחינים שמה שקורה עם מכוניות, קורה גם בבניינים, בבתי חולים, בשדות תעופה ובכל מקום. זה אולי לא קורה בקצב שאנחנו רוצים, אבל זה קורה", מסכם מרקס ומצטרף לקביעתו של צרפתי, כי מובילאיי מתכוונת להיכנס בטווח הארוך לעולמות נוספים. "החדשנות הזו היא חלק מה־DNA שלנו והיא חייבת להיות חלק מה־DNA של כל חברה, אם היא רוצה לשרוד בעולם החדש".
הכתבה מופיעה בגיליון מרץ של פורבס ישראל
לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|
|
