|
רעיון חדש ויוצא דופן מעסיק בחודשים האחרונים את האמריקאים – פרויקט "חיל החלל", שעליו הצהיר הנשיא טראמפ ביוני האחרון. התוכנית של טראמפ כוללת את הקמתה של הזרוע הצבאית השישית של הצבא האמריקאי, שתעסוק במבצעים בחלל. "יהיה לנו חיל חלל. חיל אוויר וחיל חלל. נפרדים אך שווים", הוא הצהיר.
הכתבה מופיעה בגיליון ספטמבר 2018 של פורבס ישראל
לרכישת גיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
זאת תוכנית מדהימה, בהתחשב במצבה העכשווי של תוכנית החלל הצבאית האמריקאית. בפועל, מה שיש כיום לארה"ב זה אוסף לוויינים שחגים מסביב לכדור הארץ, ואין להם כמעט שום יכולת להגן על עצמם, ודאי שלא לנהל מבצעי תקיפה נגדי נכסים לווייניים של מדינות אחרות. הלוויינים חיוניים לפעילות על הקרקע – אזרחית וצבאית כאחד – החל בתקשורת, דרך ניווט ועד חיזוי מזג האוויר ומעקב. אבל אף אחד מהם לא נוצר במחשבה על מלחמה בחלל.
רוסיה וסין מפתחות דרכים להחליש את הלוויינים האמריקאיים בזמן מלחמה | צילום: shutterstock
יחד עם זאת, מכיוון שהלוויינים הפכו חלק אינטגרלי מהאופן שבו אמריקה מנהלת את הפעילות הצבאית שלה בכדור הארץ, רוסיה וסין מפתחות דרכים להחליש או להשמיד את הלוויינים האמריקאים בזמן מלחמה. אם התקפות כאלה יצליחו, הן יפגעו בצורה משמעותית ביכולת של ארה"ב להילחם בכל מקום. למשל, הצבא האמריקאי מעריך שכל אחת מהאוגדות החמושות שלו כוללות למעלה מ־2,000 יחידות ציוד שזקוקות לנכסים חלליים כדי לפעול. אם תחסלו את הלוויינים, תפגעו ביכולת המבצעית של האוגדות.
פאניקה מוחלטת
זאת לא רק בעיה צבאית. מה אפשר לעשות עם גוגל מפס בלי גישה למידע ממערכת הניווט הלוויינית, שמופקת מארבעה לוויינים לפחות? לא דרוש הרבה כדי להקשות על מערכת החלל האמריקאית ולפגוע בצבא, בכלכלה ובחלק נכבד מהציוויליזציה המערבית. הרוסים והסינים לא צריכים אפילו להשמיד את הלוויינים – הם יכולים רק לתקוע את האות החלש ממילא שמקורו במעבורת חלל במרחק אלפי קילומטרים, או לשבש את התפקוד של יחידות פיקוח קרקעיות באמצעות מתקפות סייבר.
מהסיבה הזו בדיוק חיל האוויר האמריקאי, שמוביל את המבצעים בחלל עבור הפנטגון, נמצא בפאניקה כמעט מוחלטת. הוא פצח בשורה של יוזמות, שמטרתן הגברת ה"עמידות", המונח שבו בחרו להשתמש, של המערכת הלוויינית ושל מערכות השיגור של ארה"ב. אבל לוקח זמן רב לפתח טכנולוגיית חלל חדשה או מבנים חלליים חדשים. האיום מתקדם בקצב מהיר בהרבה מאשר הקצב שבו מתקדמים הפתרונות הדרושים, לדברי אסטרטגים צבאיים.
על הרקע הזה, ניתן לטעון שהכרזתו של הנשיא מגיעה בתזמון מדויק. תוכנית החלל הצבאית מתקרבת, כפי הנראה, לנקודת משבר. טראמפ הבהיר בהערותיו שהוא רוצה שארה"ב תחזור לשלוט בחלל בכל התחומים הרלוונטיים – צבאיים, אזרחיים ומסחריים – אבל הענף הצבאי הוא זה שבו היריבות בין המעצמות בולט במיוחד.
יושב ראש המטות המשולבים ג'וזף דנפורד יוביל את המהלכים, שבסופם יוחלט מה בדיוק יהיה אופי היחסים בין חיל האוויר לחיל החלל האמריקאיים. כרגע רוב המומחיות של צבא ארה"ב בחלל נשמרת אצל חיל האוויר, וניסיונות להתפצל לחיל נפרד עלולים להיות מהלך מבולגן ואולי אפילו הרסני.
הרבה שאלות
בזמן שדנפורד ואחרים נאבקים ליישם את מה שמסתמנת כהחלטה נשיאותית עיקשת, שווה לחשוב על מספר שאלות בסיסיות לגבי הכיוון שאליו יתקדם הצבא האמריקאי בחלל. האם הגיוני לעשות אאוטסורסינג ליכולות שיגור לחלל, כפי שמדמיינים כרגע בחיל האוויר? האם עמידות רבה יותר בחלל באמת שוות ערך לשיגור של מספר גדול יותר של לוויינים מתוחכמים פחות לחוג מסביב לכדור הארץ? האם ניתן לפתח את הלוויינים הצבאיים הקיימים כך שיספקו פונקציונליות רבה יותר במהירות רבה יותר מאשר להחליף אותם? וכמה כסף מתכנן הממשל להוציא על כל זה?
לאנשים מבחוץ יהיה קשה לעקוב אחרי הוויכוח הצפוי, מכיוון שרוב ההיערכויות של חיל האוויר לפעילות בחלל הן סודיות. לחיל יש עשרות תוכניות בתחום, שלאנשים בלי סיווג ביטחוני מתאים אין מושג על קיומן. מעטות מהתוכניות האלו הושלמו, אבל אם אמריקה באמת מתכננת להקים חיל חלל בקרוב, יידרש להן מימון רב הרבה יותר (ואישור הקונגרס) וכן לוחות זמנים צפופים יותר. ללא אלה, המהלך המשמעותי הזה נידון לכישלון.
הכתבה מופיעה בגיליון ספטמבר 2018 של פורבס ישראל
לרכישת גיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|
