|
מוזיאון ג'יי פול גטי בלוס אנג'לס, אחד המוזיאונים הפופולריים בארה"ב, מתהדר במוצג חדש ומסקרן במיוחד – "חמשת חומשי התורה של רוטשילד", מהמאה ה-13, כתב היד העברי הראשון באוסף המוזיאון.
זה לא ספר תורה רגיל. חמשת חומשי התורה של רוטשילד ידועים, כפי שניסח זאת טימותי פוטס, מנהל המוזיאון, כ"דפים המאוירים בעושר רב, עניין נדיר מאוד במאה ה-13, שהופכים את הספר ליצירה יוצאת דופן באיכותה ובחשיבותה, שמייצגת את שיא ההישגים האמנותיים של תקופתו. הספר יהיה אחד האוצרות הבולטים של מחלקת כתבי היד של מוזיאון גטי כולו".
הכתבה מופיעה בגיליון אוקטובר 2018 של פורבס ישראל
לרכישת גיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
פוטס הוסיף ואמר: "הרכישה המשמעותית הזאת מיישמת את אחת המטרות ארוכות הטווח של המוזיאון, והיא להוסיף לאוסף שלנו כתב יד עברי, שיכול לעמוד מול הטקסטים המאוירים הטובים והמרשימים ביותר של השפות והאמונות האחרות".
כעת מוצג כתב היד כחלק מהתערוכה "אמנות שלוש האמונות: תורה, הברית החדשה, קוראן".
כולל הוראות
כשאנחנו חושבים על ספרי תורה, בדרך כלל אנחנו חושבים על המגילות בבתי הכנסת. אבל כאן חמשת חומשי התורה וטקסטים נוספים נכרכו בצורה של ספר, או כפי שמנסחים זאת מומחים לכתב יד, בפורמט של קודקס. הספר כרוך בכריכת עור אדומה (תוספת מאוחרת), הוא גדול קצת יותר מספר סטנדרטי בכריכה קשה, אבל עבה ממנו פי שניים או שלושה. מתברר, שבמאה ה-13 ספרי תורה התחילו להופיע בפורמט של קודקס, והדוגמה שלפנינו היא אחת המוצלחות, לפי גטי.
עמודים מתוך ספר שמות של כתב היד | צילום: מוזיאון J.paul getty
כתב היד של רוטשילד כולל, מלבד חמשת חומשי התורה, גם טקסטים כמו מגילת אסתר. כל עמוד מרשים למדי: בטור המרכזי מופיע הטקסט העברי, כתוב בעברית תנכ"ית עם סימוני הגייה לקריאה (סימונים בלתי שגרתיים שנעדרים מספרים רבים). בטור השמאלי מופיע אותו טקסט, אבל הפעם בארמית. בטור הימני מופיעה פרשנות של רש"י. מסביב לעמוד כולו יש עיטורים מאותיות עבריות זעירות, שמדריכים איך לשיר ולבטא את הטקסט.
כפי שמסבירה ד"ר קריסטן קולינס, האוצרת של כתבי היד במוזיאון גטי, כתב היד הושלם ב-17 ביוני, 1296. התאריך המדויק ידוע מאחר שהסופר ציין אותו, לפי לוח השנה העברי. הקודקס נועד, כנראה, עבור פטרון יהודי אמיד שגר בצרפת או באיטליה, אבל נוצר והוברח ככל הנראה מאנגליה (ב-1290 חתם מלך אנגליה אדוארד הראשון על צו הקורא לגירוש כל היהודים מהממלכה). אליזבת מוריסון, אוצרת בכירה של כתבי יד במוזיאון גטי, אמרה לי שההוכחה לכך נמצאת בסידור הליטורגי של הטקסט (וייתכן שגם בסימוני טעמי המקרא).
מסביב לעולם
הספר עצמו ייחודי באופנים רבים: עמודיו מלאים באיורים, חלקם אף של דמויות אנושיות. בהינתן הדיבר השני, "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", האיורים האלה בלתי רגילים. בזמנו על יהודים נאסר להצטרף לגילדות הציירים והאמנים בצפון אירופה. בהתאם, האיורים והעיטורים מיוחסים ברובם לאמנים לא יהודים, כנראה מצרפת ומגרמניה. האיורים האלה מופיעים בגדלים שונים, החל בעמודים שלמים וכלה בטיפוגרפיה של האותיות הראשונות של כל אחד מחמשת חומשי תורה. יש גם איורים של חיות תנ"כיות, אמיתיות ומדומיינות. מספר האיורים וכן השימוש החופשי בזהב ובכסף בחלק מהקישוטים מעידים על עושרו של בעלי הספר.
ההודעה לעיתונות של גטי מציינת, ש"עם המגוון האינסופי כמעט של מוטיבים מאוירים, מאיימים ומשעשעים כאחד, ספר התורה של רוטשילד הוא דוגמה מרהיבה לרמות המקוריות וההוד שאליהן הגיע הכתב היהודי, והוא עומד כאחד הטקסטים המאוירים המקיפים ביותר בצפון אירופה ששרד את ימי הביניים".
מוזיאון גטי | צילום: shutterstock
נדמה שכפולת עמודים אחת הוחלפה במאה ה-15 – זה עמוד שהטקסט וההערות שמופיעים עליו נוצרו מחדש בקפידה. אנחנו יודעים על החידוש, מפני שסופר הסת"ם שביצע את העבודה חתם על עבודתו כשסיים אותה, יואל בן סימון מאיטליה, שידוע שפעל באמצע המאה ה-15.
אשר לתולדות כתב היד, אנחנו יודעים שהוא נדד מצרפת או מגרמניה לאיטליה ואז לפולין, לפני שנרכש על ידי הברון אדמונד דה רוטשילד בתחילת המאה ה-20. הברון תרם אותו לאוסף של ספריית פרנקפורט (העיר שבה התחילה שושלת רוטשילד). כשהנאצים עלו לשלטון בגרמניה, היטלר החרים את כתב היד ותכנן לשלב אותו במוזיאון שתכנן לעם היהודי. אחרי מלחמת העולם השנייה נמסר כתב היד למשפחה יהודית-גרמנית כפיצויים על יצירות אמנות ונכסים נוספים שהוחרמו והושמדו על ידי הנאצים. המשפחה הזאת התיישבה בישראל והביאה איתה את הקודקס. הספר נותר בידיים פרטיות עד לאחרונה, כשגטי רכש אותו בסיוע נאמני קרן גטי, רונלד וג'ו קרול לאודר.
בשם האחידות
ספר התורה של רוטשילד מעורר כמה שאלות: למה הוא בפורמט של קודקס? למה יש בו סימונים של תנועות והערות טעמי המקרא? המומחים של גטי לא בטוחים לגבי התשובות.
"הסיבה שהחומש הזה מגיע בצורה של ספר, וסוג ההערות שאמורות לסייע לנו לבטא, להגות ולשיר כמו שצריך, היא משום שהוא אמור היה להיות נייד ונישא", מציע הרב סטיבן לדר, הרב הבכיר בבית הכנסת ווילשיר בולווארד בלוס אנג'לס. "הספר היה אמור להיות מדריך נייד לאיך להיות יהודי".
בתקופה שבה הקהילות היהודיות נעו ממקום למקום, מאנגליה, ספרד ופורטוגל, צפון אפריקה ומצרים, היו קהילות יהודיות רבות ואי אפשר היה לבסס דרך אחת, סטנדרטית, להגייה של התפילה. הספר הזה נועד לסייע בשימור ההגייה הנכונה, אומר לדר. לכל מקום שהספר נסע, היהודים יכלו ללמוד את הדרך הנכונה להגות, לבטא ולזמר את אמונתם.
ד"ר מוריסון סיפרה לי, שגטי "גאה להיות החוליה הבאה בשרשרת ששומרת על החומש של רוטשילד", והוסיפה, כי "המסע המסופר של כתב היד הזה עוקב אחרי ההיסטוריה של היהודים בגולה לאורך זמן ומקום. התוספת החדשה ביותר לאוסף שלנו תאפשר לנו להציג סיפור מכיל יותר של ימי הביניים, בדיוק בתקופה שבה בגטי מעוניינים להציג תפיסה גלובלית יותר של האמנויות".
הכתבה מופיעה בגיליון אוקטובר 2018 של פורבס ישראל
לרכישת גיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|
