ירוק חיוור: מדוע ישראל מפגרת בתחום האנרגיה המתחדשת?

ה¬חדשות הטובות הן שגם הממשלה החליטה להתעניין בשאלה כיצד קרה שישראל הפכה לאחת המדינות הנחשלות בעולם בתחום השימוש באנרגיות מתחדשות. החדשות הרעות הן שזה קרה רק בשבוע שעבר, כאשר הוחלט על הקמת ועדה בין־משרדית שתדון בשאלה ותמצא פתרונות, לפחות לחלק מהבעיות.

השימוש הנמוך באנרגיות מתחדשות אינו רק בעיה של איכות הסביבה, בריאות התושבים או חיסכון באנרגיה שעלולה להתכלות מהעולם. במקרה של ישראל מדובר גם בבעיה ביטחונית. היום ניתן לשתק את רשת החשמל במדינה באמצעות פגיעה בכמה תחנות כוח, שכולן נמצאות בטווח פגיעה של טילים כבדים ומדויקים.

בעידן האנרגיות המתחדשות יהיו בישראל אלפי מקורות אנרגיה: לוחות פוטו־וולטאיים ההופכים את אנרגיית השמש לחשמל יהיו על כל גג, במבני ציבור, בתחנות כוח קטנות, ובנוסף להן יוצבו טורבינות רוח על רכסים בדרום הארץ ובצפונה. תחנות הכוח המסורתיות ייעלמו ברובן, וחלקן ישמשו גיבוי למערכות האנרגיה המתחדשת. דמיוני? במדינות רבות מופקים עשרות אחוזים מהחשמל מאנרגיות מתחדשות, ובמדינות מתקדמות בארה"ב ובאירופה כבר נקבעים יעדים להפקת 100% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות בתוך עשר שנים.

תחנת הכוח באשקלון | צילום: עמוס מרון

הוועדה הבין־משרדית שהוקמה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול מרידור, תרכז מידע, תיפגש עם עשרות הגופים הפועלים לקידום האנרגיות המתחדשות, ובלשון פורמלית: "הצוות יבחן את החסמים העומדים בפני הקמת מתקני ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות וייתן המלצות מתאימות לצמצומם".

המבחן הגדול יהיה בנכונות המדינה להוציא את ההמלצות לפועל. מאזן האינטרסים אינו מבשר טובות: חברת החשמל חוששת מהשחיקה המהירה במעמדה כמונופול במשק האנרגיה. תחנות הכוח הפרטיות הורידו את חלקה בייצור החשמל לפחות מ־75%. פיתוח אנרגיה מתחדשת ברמה דומה לגרמניה עשוי להפוך את "היד על השלטר" לגורם כמעט שולי במשק החשמל.

אינטרסנטים חזקים לא פחות הם חברות הגז: נוכח התמעטות הסיכויים לייצוא הגז, זקוקות החברות לשוק המקומי. הביקוש המקומי לגז קטן ב־20% מהאומדנים שנמסרו לוועדת צמח לפני שלוש שנים, וקצב הגידול אטי מכפי שחשבו בעבר. קיטון נוסף בצריכה עשוי להנחית מכה קשה על התוכניות לפיתוח מערכות ההפקה וההולכה של הגז, וכמובן בהכנסות העתידיות של החברות.

בתווך ניצב משרד האנרגיה, הנחשד באופן קבוע כמשרד שקשוב מדי לאינטרסים הכלכליים של הגופים שעליהם הוא אמור לפקח. רק בשבוע שעבר התברר שהמשרד הסתיר במשך זמן רב מהציבור דוחות שעל פיהם נמוכה כמות הגז ב-"לווייתן" ב־20% מהכמות שהוערכה על ידי חברות הגז.

כשמדובר באינטרס של הגברת השימוש בגז, לא נזקקו משרדי הממשלה לוועדות משותפות כדי לפעול נמרצות להסרת החסמים בתחום התכנון והתמיכה במפעלים ומיזמים. גם בתחום האנרגיות המתחדשות אין צורך להמתין להמלצות. כל אחד מהארגונים הפועלים בענף יכול לשלוף את המסמך המעודכן המתאר את שורת המחדלים וההחלטות המתעכבות בדרך לפיתוח מערכות אנרגיה מתקדמות:

1. תשתית לא מתאימה: תשתית הרשת בנויה להעברת חשמל מתחנות הכוח הגדולות, בעיקר של חברת החשמל, לצרכנים. היא אינה מותאמת לאלפי יצרני חשמל פרטיים המייצרים חשמל עבור עצמם ועבור אחרים. מי ששולטת במערכת הולכת החשמל היא חברת החשמל, שאין לה כל אינטרס לקדם את השינוי. הפתרון הוא הוצאת השליטה ברשת מחברת החשמל. הממשלה ניסתה מספר פעמים ליזום הפרדה כזו, אבל הובסה במאבק מול כוח חזק ממנה לאין שיעור – ועד עובדי חברת החשמל.

2. היעדר ניתוח כלכלי: חלק גדול מהמיזמים בתחום נדחה או מעוכב משיקולים גזבריים ולא כלכליים: משרד האוצר בוחן את ההשקעות והתמריצים משיקולי הוצאות והכנסות בטווח הקצר, ואינו מביא בחשבון את המשמעויות הרחבות של פיתוח מקורות מתחדשים: צמצום התחלואה, גיוון מקורות האנרגיה, ביטחון האספקה, מניעת תלות בייבוא אנרגיה או במערכת הגז הטבעי.

עבודה כלכלית רצינית נדרשת גם לקביעת גורלו של פרויקט התחנה התרמית באשלים: בפרויקט זה התחייבה המדינה לרכוש חשמל יקר מאוד מתחנה שהוקמה בטכנולוגיה מיושנת ויקרה להפקת אנרגיה מהשמש. ייתכן מאוד שכדאי למדינה לבטל את הפרויקט תוך מתן פיצוי מלא ליזמים. אבל למדינה אין עבודה כלכלית העונה על השאלה, ובינתיים הפרויקט מתקדם.

3. חוסר תיאום בין־משרדי: לממשלה יש שלוחות ומשרדים רבים, ולכל אחד אינטרס משלו. הרשויות המקומיות שבשטחן מוקמים מתקני האנרגיות המתחדשות בטוחות שזו ההזדמנות שלהן להגדיל הכנסות מארנונה. רשות המסים, הפועלת בעניין על פי חוק אנכרוניסטי, חייבה אזרחים המפיקים אנרגיה סולארית על גג ביתם להירשם כעוסקים מורשים, להוציא חשבוניות, להגיש דוחות מס ולשלם כמובן מע"מ על מעט החשמל שהם מפיקים, שלרוב אינו עולה על החשמל שהם צורכים. לגורמים המעכבים מצטרפים גם מינהל מקרקעי ישראל, ועדות התכנון, משרד הפנים ועוד.

4. שיקום רשות החשמל: רשות החשמל זכתה להוקרה ציבורית בשל הביקורת שמתחה היו"ר לשעבר, אורית פרקש, על מתווה הגז. אולם מעבר למאבק החשוב הזה, כשלה הרשות במרבית משימותיה העיקריות: פיקוח והסדרה של משק החשמל. הרשות אחראית בין היתר לפתיחת המכסות לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות וחיוב חברת החשמל לרכוש חשמל מיזמי האנרגיות המתחדשות.

אחת הסיבות העיקריות לפיגור המשק בתחום האנרגיות המתחדשות היא העיכובים האינסופיים בפרסום המכרזים למפיקי החשמל באנרגיות מתחדשות. איתן פרנס, מאיגוד חברות לאנרגיה מתחדשת, מציע בתור התחלה, שכאשר רשות החשמל מציגה החלטה לשימוע ציבורי, ייקבע מועד סופי לקבלת ההחלטה.

אגב, גם ההחלטה על הקמת הוועדה לבדיקת החסמים לא לוותה בלוח זמנים לסיום עבודתה, אף שבמשרד מסמנים את חודש אוגוסט כמועד משוער להגשת ההמלצות. קשה לשנות הרגלים ישנים.

לאתר מעריב